בפסק דין שניתן ב12 בדצמבר בבית הדין האזורי לעבודה נקבע תקדים חדש ומעתה במצבים מסוימים, הצבת מצלמות במקום העבודה עלולה לעלות לכדי הרעת תנאים מוחשית המקימה עילה להתפטר כדין מפוטר.

במקרה דנן, השבר בין הצדדים החל בשעה שפקידה בחברה שהייתה כפופה לתובעת, שלחה מייל לנתבע על כך שאחד מהעובדים בחברה מטריד אותה מינית. לאחר דין ודברים עם המתלוננת והנילון, הוא החליט להציב מצלמות במרחבים הציבוריים של המשרד. כעבור זמן מה, הותקנו 9 מצלמות בנקודות שונות במשרד.

באותה העת, ומיד עם הגעת הטכנאים להתקין את המצלמות, שלחה התובעת מייל לנתבע ובו נכתב: "מבחינתי זה הרעת תנאים, אני לא מעוניינת שמישהו יצלם אותי 24 שעות. זה חדירה לפרטיות". בנוסף, ניסתה התובעת לשכנע את הנתבע להסיר את המצלמות אך הוא לא הסכים והסביר לה את הרקע להצבתן. לאחר הצבתן, החלה התובעת להימנע מלבצע את עבודתה, ולשבש את הפעילות התקינה של החברה. לבסוף, נעדרה הנתבעת לחמישה ימים ממקום העבודה בטענה שהייתה חולה ועם חזרתה הודיעה שהיא מתפטרת.

כידוע, הזכות לפרטיות הוכרה בפסיקה כזכות יסוד וכחלק ממערך זכויות המגן במשפט העבודה. מתמונות שהגישו הנתבעים, נראה בבירור שהמצלמות שהוצבו בקרבת התובעת מציגות תמונה רחבה של סביבת העבודה שלה. המצלמה האחורית מתעדת את גבה של התובעת, את סביבת עבודתה, את המסמכים שלפניה, את חפציה ואת צג המחשב עליו היא עובדת. המצלמה הקדמית מתעדת את פניה וחלק מפלג גופה העליון. אמנם, המצלמות לא הוצבו בחדר עבודה פרטי של התובעת, אך ניכר הן שהוצבו בסמוך אליה ובסביבת העבודה שלה: מעל דלפק העבודה שלה, מאחוריו ומלפניו.

לפיכך, סבר בית הדין האזורי לעבודה והכריע שצילום מעין זה עולה כדי פגיעה בפרטיותה של התובעת כאמור בסעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות,– "צילום אדם כשהוא ברשות יחיד". "גם מתחם, חדר או עמדת עבודה בהם שוהה העובדה לשם ביצוע עבודתו, ואשר איננו פתוח לכניסה חופשית של הציבור – מהווה רשות היחיד בה רשאי העובד לצפות למרחב פרטי שיהיה חופשי ממעקב קבוע".

בעניין הנדון, עמדת הרשות קובעת שעל המעסיק לגבש מדיניות ברורה ומפורטת בדבר אופן והיקף השימוש במצלמות מעקב ומטרותיהן, שתיקבע ככל הניתן לאחר היוועצות עם העובדים או עם נציגיהם ותוצג באופן קבוע לידיעתם ולמדיניות המעקב של המעסיק. יתרה מזאת, צוין כי הצבת מצלמות במקום העבודה הוכרה על ידי הרשות להגנת הפרטיות כמעשה היוצר "שינוי מהותי ומשמעותי באופן בו מפקח הארגון על עבודת המועסקים אצלו".

הפוסט הצבת מצלמות במקום העבודה כעילה מספקת לפיטורים כדין מפוטר הופיע ראשון בדן חי ברשת

באירוע מצולם ומסוקר כדוגמת היורו, ניתן היה לסבור כי המצלמות יספקו זוויות צילום רבות לאירוע שכזה. אולם, דבר אחד בולט תפס את העין והוא החומה האנושית שיצרו חבריו של אריקסן, אשר הקיפו אותו ומנעו מהמצלמות להעביר לעולם את רגעי הטיפול והחייאה שבוצעו בו.

שחקנים ברמה הזו, מהטופ העולמי, אמנם נמצאים בכותרות בכל רגע נתון וחייהם חשופים לעיני כל, אך ברגע כזה היה יפה לראות את ההבנה המהירה של חברי הנבחרת הדנים ואת הפעולה המהירה שביצעו, על מנת שפרטיותו של אריקסן לא תיפגע. כוכב גדול ככל שיהיה, באירוע גדול ומרגש ככל שיהיה – אינו צריך לסבול פגיעה בפרטיותו בשעה שנאבק על חייו.

בהקשר הישראלי, זכור מקרה דומה – בשנת 2000 התמוטט שחקן הכדורגל מני לוי במשחק בין בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב, והתמונות מאותו אירוע חקוקות היטב בזיכרונם של חובבי הכדורגל הישראלי.

ברגעים אלו, נבחן שוב המתח בין רצונה של התקשורת לסקר אירוע בעל עניין ציבורי לבין הזכות לפרטיות. ניתן לראות בהקשר זה את החודרנות של התקשורת, כאשר זו רצה לצלם ביתים שנפגעו בסבב הלחימה האחרון.

חוק הגנת הפרטיות הישראלי קובע, כי פרסום תצלום של אדם ברבים בנסיבות שבהן הוא עלול להשפילו מהווה פגיעה בפרטיות וכך גם במקרים בהם התצלום מפורסם בסמוך לאירוע בו נפגע אותו אדם. אולם, החוק מחריג מקרים בהם התצלום מפורסם בשידור ישיר, באופן שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות. כלומר, במקרה זה, הרגעים הראשונים שהועברו בשידור ישיר בהם רואים את אריקסן מתמוטט אינם מהווים פגיעה בפרטיות לפי החוק הישראלי והמשך הצילום של פעולת ההחייאה עלול לעלות לכדי פגיעה בפרטיות.

האירוע כמובן אינו קשור לדין הישראלי, אך עם זאת היה יפה לראות את הדאגה, בין השאר, לפרטיות של אריקסן מצד חבריו לנבחרת, שהסתירו אותו במהלך הטיפול וזאת לעומת הבמאי השידור, אשר לא חסך מהקהל בבית את הרגעים הקשים ורק מידי פעם התמקד בקהל.

הנבחרת הדנית (שכמובן לא חשבו על החוק הישראלי) שמרו בצורה מכבדת ומעוררת השראה על הקפטן שלהם שקרס בפתאומיות. באירוע כה גדול ונצפה זוהי לא פעולה מובנה מאליה ויש רק לקוות, כי פעולה זו תהפוך לסטנדרט במקרים דומים וכי הגופים שמעבירים את השידורים החיים יסגלו יותר שיקול דעת כאשר הם ניצבים בסיטואציה כזו. כך או כך, תמונה זו, ללא ספק תישאר צרובה גם היא בזיכרונם של חבבי הכדורגל וכל מי שצפה באירוע.

הפוסט יורו 2020 – פרטיותו של כריסטיאן אריקסן כדוגמה הופיע ראשון בדן חי ברשת

בניוזלטר שהפיצה לאחרונה (26.03.2018) צירפה הרשות מדריך להכנה לקראת כניסת התקנות לתוקף. בנוסף לכך הופצה על-ידה גם תבנית להכנת מסמך הגדרות המאגר, הנדרש על-פי תקנה מספר 2 לתקנות.

תקנות אבטחת המידע אושרו בכנסת בחודש מרץ 2017 ופורסמו ברשומות ביום 8 למאי 2017. במסגרת התקנות נקבע כי הן יכנסו לתוקף שנה מיום פרסומן. התקנות יוצרות נורמת התנהגות חדשה ביחס להגנה על המידע האישי וקובעות כללי התנהגות ברורים לגופים המחזיקים מידע אישי, ובין היתר את החובה לקבוע נהלים בנושאים שונים הקשורים לאבטחת המידע בארגון.

לצד כניסתן לתוקף של התקנות החדשות, צפויות להיכנס לתוקף בסוף חודש מאי 2018 גם תקנות הגנת המידע האירופאיות החדשות (GDPR), החלות אף על גופים מחוץ לאירופה האוספים מידע על תושבי אירופה.

הפוסט הרשות להגנת הפרטיות נערכת לאכיפת תקנות אבטחת המידע החדשות הופיע ראשון בדן חי ברשת

הסיפור החל כאשר העובד פוטר מהחברה לאחר 17 שנות עבודה, והחליט לתבוע ממנה פיצויים על פיטורים שלא כדין, שעות נוספות וזכויות סוציאליות שונות.

החברה, אשר חשדה כי העובד עוסק בעבודה נוספת על חשבון השעות בהן עבד עבורה, החליטה לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת על מנת לקבל את היסטוריית המיקומים של העובד בשעות ובימים ספציפיים, ולהוכיח זאת. בית הדין האזורי בנצרת דחה את הבקשה בטענה כי החברה הייתה צריכה לקבוע מראש מדיניות ברורה בנושא.

למרות זאת, החליטו בחברה לפנות לבית הדין הארצי, וזה קיבל את הערעור בטענה, כי באיזון בין ההגנה על הפרטיות של העובד לבין היכולת של המעסיק להוכיח את טענותיו בבית המשפט, גוברת הזכות לנהל משפט "בקלפים פתוחים", כפי שהגדירו השופטים ועל כן הורו לחברת הסלולאר להעביר את הפירוט המבוקש לחברה.

(ע"ע 40711-04-17 )

הפוסט קיבלתם נייד מהעבודה? המעסיק יוכל לעקוב אחריכם הופיע ראשון בדן חי ברשת

תקנות אבטחת המידע שפורסמו בראשית חודש מאי 2017 ויכנסו לתוקף ב-7 למאי 2018, קובעות [במסגרת תקנה 20(ב)] כי לרשם מאגרי המידע, העומד בראש הרשות להגנת הפרטיות, תהא הסמכות לקבוע אילו תקנות יחולו על גופים הנתונים תחת מרותו של רגולטור נוסף על הרשות, כמו הבנקים, המצויים תחת המפקח על הבנקים. ההנחיה החדשה מתבססת על סמכות זו. נקודת המוצא של הרשות היא שהנושאים לגביהם קיבלו הבנקים פטור, כבר מכוסים במסגרת הנחיות שהוציא המפקח על הבנקים.

על פי ההנחיה לא יחולו על הבנקים, בין היתר, התקנות העוסקות במינוי ממונה אבטחת מידע, הרשאות הגישה בארגון, דרכי זיהוי ואימות בכניסה למאגר, חובת הדיווח על אירועי אבטחת מידע חמורים, ההוראות ביחס לדרכי השימוש בהתקנים ניידים וההוראות ביחס לפעולה במיקור חוץ, אשר יחייבו רק עד ליום 1.1.2019, מועד בו צפויה המפקחת על הבנקים להוציא הנחייה מטעמה בנושא.

הפוסט תקנות אבטחת המידע: פטור חלקי לבנקים הופיע ראשון בדן חי ברשת

כזכור ועדת השרים לחקיקה אישרה את ההצעה בסוף חודש ינואר 2018 (24.01.2018). יחד עם זאת ועדת השרים התנתה באישורה בכך, שהליך החקיקה בכנסת יעשה בשיתוף פעולה מלא עם הרשות הלאומית להגנת הסייבר במשרד ראש הממשלה. ההחלטה יכולה לסרבל ולהאריך את הליך החקיקה ולהביא לתוצאה, שלא תעלה בקנה אחד עם רוח חוק הגנת הפרטיות. ימים יגידו.

מדובר, למעשה, בהחייאה של הצעה ממשלתית ישנה, שכבר עברה בכנסת ה-18 בקריאה ראשונה (נובמבר 2011) והוחל עליה רציפות בכנסת ה-19 (אוקטובר 2013). ההצעה לא הבשילה לדיון מלא בשתי הכנסות האמורות, בשל הליכי בחירות שקטעו אותם כמו גם חוסר שביעות רצון מההצעה של חברי ועדת חוקה בשתי הכנסות האחרונות.

על פי ההצעה יורחבו באופן ניכר סמכויות האכיפה ומנגנוני הפיקוח של רשם מאגרי המידע, אשר תוארו ישונה ל"ממונה על המידע". כך, בין היתר, תהא בידיו הסמכות לחקור עבירות פליליות ולהטיל עיצומים כספיים על הפרת הוראות החוק הנוגעות לניהול מאגרי מידע עד סכום של 3.2 מיליון ₪. נדבך מרכזי בהצעה הינו יישומה של "אכיפה חלופית" – שימוש בכלי אכיפה של המשפט המנהלי במקום נקיטה בהליכים פליליים. לצד אכיפה זו כוללת ההצעה אף הרחבת כלי החקירה בתחום הפלילי, ביחס לעבירות חמורות יותר בתחום מאגרי המידע. ההצעה כוללת אף הרחבה של שורת העבירות "המגלמות את המעשים החמורים ביותר ביחס לפגיעה בפרטיות במאגרי המידע", כלשון ההצעה.

במקרי הפרות חוק, שאכיפתן איננה מתאימה להליך הפלילי, יוסמך, על-פי הצעת החוק, הממונה על הגנת המידע לטפל בכך באמצעות אכיפה מנהלית. מטרת אכיפה זו איננה ענישה, אלא הבטחת קיום הוראות החוק. הממונה יוכל להטיל על המפר עיצומים כספיים בסכומים מדורגים, שיקבעו בהתאם לחומרת ההפרה, רגישות המידע וגודל המאגר בו בוצעה ההפרה. לחילופין, יוכל הממונה לשלוח למפר התראה לפיה עיצום כספי (בסכום מוגדל) יוטל עליו רק אם ימשיך בביצוע ההפרה, או להחתים את המפר על התחייבות להימנע מהפרה, שהסנקציה על אי קיומה תהיה חילוט ערובה שהמציא המפר להבטחתה והטלת עיצום כספי.

בדברי ההסבר להצעה מובהר, כי השינויים הרבים בטכנולוגיה, לעיתים בקצב זמנים מואץ, והקשת הרחבה של המידע לסוגיו השונים, אינם מאפשרים לקבוע הוראות מפורטות של אבטחת מידע בחקיקה הראשית. כתחליף לכך מוצע לאפשר לממונה על המידע להוציא צו אבטחת מידע אשר יאפשר לו להורות לבעלי המאגרים השונים, כל אחד לפי נסיבותיו, לנקוט פעולות מסוימות ואף להוסיף אמצעים, שיתרמו לשיפור אבטחת המידע במאגר. הפרתו של צו האבטחה תהא עילה להטלת עיצום כספי.

ביחס להפרות החמורות של הגנת הפרטיות במאגרי מידע, המשקפות פוטנציאל לנזק רב לציבור או נגועות בכוונה פלילית – יקבעו על-פי ההצעה עבירות פליליות ברורות ומרתיעות, כגון האיסור על שימוש במידע בניגוד למטרה לשמה נמסר והאיסור על שימוש במידע ללא הרשאה של בעל המאגר המחזיק בו כדין, שהעונש על הפרתן עשוי להגיע עד 5 שנות מאסר. כמו כן קובעת ההצעה את חובתם של נושאי משרה בכירים בתאגידים פרטיים וברשויות ציבוריות לפקח על קיום הוראות החוק בגופים שתחת ניהולם, אשר גם הפרתה תהיה עבירה פלילית שעונשה קנס.

ההצעה קובעת עוד כי הממונה ומפקחיו יצוידו בסמכויות חקירה פלילית, סמכויות שאינן קיימות במצב החקיקתי הנוכחי. בנוסף לכך יורחבו ויוגדלו סמכויותיהם בתחום הפיקוח המנהלי, תוך התאמת סמכויות אלו לתחום מאגרי המידע הממוחשבים ותוך הקפדה על איזון בין מטרת הפיקוח לבין זכויות המפוקחים.

הפוסט הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13 – סמכויות אכיפה) יוצאת לדרך. פורסמה ברשומות הופיע ראשון בדן חי ברשת