24 במאי 2024 1:25

אסור שויכוח ממשלתי יחבל בסמכויות הרשות לפרטיות

שרת המשפטים, איילת שקד, ניערה לאחרונה את האבק מעל הצעת החוק, המבקשת להוסיף לרשם מאגרי המידע סמכויות אכיפה החסרות לו כעת, במסגרת תיקון חוק הגנת הפרטיות.

המדובר, למעשה, בהחייאה של הצעה ממשלתית ישנה, שכבר עברה בכנסת ה-18 בקריאה ראשונה (נובמבר 2011) והוחלה עליה רציפות בכנסת ה-19 (אוקטובר 2013). ההצעה לא הבשילה לדיון מלא בשתי הכנסות האמורות, ובשתיהן בשל הליכי בחירות שקטעו אותם באיבם.

על פי ההצעה יורחבו באופן ניכר סמכויות האכיפה ומנגנוני הפיקוח של רשם מאגרי המידע. כך, בין היתר, תהא בידיו הסמכות לחקור עבירות פליליות ולהטיל עיצומים כספיים על הפרת הוראות החוק הנוגעות לניהול מאגרי מידע עד סכום של 3.2 מיליון ₪. נדבך מרכזי בהצעה הינו יישומה של "אכיפה חלופית" – שימוש בכלי אכיפה של המשפט המנהלי במקום נקיטה בהליכים פליליים. לצד אכיפה זו כוללת ההצעה אף הרחבת כלי החקירה בתחום הפלילי, ביחס לעבירות חמורות יותר בתחום מאגרי המידע. ההצעה כוללת אף הרחבה של שורת העבירות "המגלמות את המעשים החמורים ביותר ביחס לפגיעה בפרטיות במאגרי המידע", כלשון ההצעה.

אם עסקינן באכיפה ובסמכויות הנדרשות, יפה להזכיר את קניסתה של פייסבוק בחודש האחרון, בסך של 1.2 מיליון אירו על ידי "כלב השמירה" הספרדי (הלא הוא הרגולטור –  AEPD), זאת בשל הפרת פרטיות חמורה בקשר עם שימוש במידע אישי רגיש של משתמשיה שלא בהתאם להסכמתם. בבלגיה, פייסבוק הוזהרה כי אם לא תחדול משימוש לא הולם במידע עלולה להקנס ב250,000 אירו ליום. ההצעה אמורה לתת כלים דומים גם לרגולטור בישראל.

אלא שבו ביום בו הייתה אמורה ועדת השרים לחקיקה לדון בהצעה, היא הורדה במפתיע מסדר היום. תחילה נאמר שזו דחייה לשבועיים, אך גם כשאלו חלפו לאחרונה וההצעה לא חזרה לשולחן הדיונים, נותרה התעלומה בעינה. ניסיון לעקוב אחר הנסיבות להורדת הנושא מסדר היום נתקל בקשיים, כל הנוגעים בדבר ממלאים פיהם מים באופן שאף ממריץ את התחושה, שמשהו קרה שם. בין אם אלו אנשי האוצר, אשר חושבים שיהיה בהצעה כדי להטיל נטל על התקציב, או שמא גורם אחר, אשר מתקנא בסמכויות שאמור לרכוש לעצמו רשם מאגרי המידע, בהצעה.

מצד אחר יהיו כאלה שיטענו שקצה נפשם מכמות הרגולטורים הקיימים וכי עודף רגולציה, משמעו עודף נטל הרובץ על המשק, מתערב בשוק החופשי, ומכביד עליו לייצר ולקדם את הכלכלה. מכאן, יטענו, כי טוב שלא קודמה ההצעה. מנגד, התומכים בהצעה יטענו כי חיזוק שומר הסף בתחום ההגנה על הפרטיות (הרי הוא רשם מאגרי המידע העומד היום בראש הרשות להגנת הפרטיות) יחזק את הזכות לפרטיות של כולנו, שממילא הולכת ונרמסת תחת הטכנולוגיה המתקדמת. ויהיו כמובן את אלו שיטענו –  "You have zero privacy anyway. Get over it" (סקוט מקנילי, מנכ"ל סאן מיקרוסיסטמס, 1999).

באותו אופן, ניתן להתייחס ללובי נוסף – הלא הוא החברות והתאגידים אשר המידע שלנו הוא פרי לחמם. כך, טען נגד הזכות לפרטיות פיטר פליישר, הממונה לשעבר על פרטיות בינלאומית, אשר ראה בה גורם מגביל ומעכב התקדמות טכנולוגית או מארק צוקרברג, שטען כי הזכות לפרטיות היא כבר לא נורמה חברתית.

ההכרעה בשאלה לא פשוטה. מצד אחד אכן יתכן שיש עודף רגולציה במדינה. מנגד, לא רשם מאגרי המידע, הפועל באדיקות ובצנעה לחיזוק ההגנה על הזכות לפרטיות של כל אזרחי המדינה, אשם בכך. לכן לא הוא, ולא אנחנו – אזרחי המדינה החרדים להגנה על זכותנו לפרטיות, צריכים להיות אלו שישלמו את המחיר.

עודף רגולציה או לא, קשה לחלוק על כך שהרחבת סמכויות האכיפה של רשם מאגרי המידע משולה לחיזוק ההגנה על הפרטיות של כל אזרחי ישראל. במציאות שבה הטכנולוגיה רצה קדימה ומאיימת לרמוס את הזכות לפרטיות, חקיקה שתרחיב את סמכויות שומר הסף, הממונה על הגנת הפרטיות, רק תגביר את השמירה על המידע האישי של אזרחי המדינה והיקף השימוש בו. כך, קשה לקבל את העובדה שוויכוח כזה או אחר בין משרדי ממשלה, ויהא נושא הוויכוח אשר יהא, מעכב ואף פוגם בהיקף ההגנה על הפרטיות של כל אחד ואחד מאיתנו.

באירופה יציינו בחודש מאי הקרוב את כניסתן לתוקף של תקנות הגנת פרטיות חדשות (ה-GDPR). אין ספק שתקנות אלו מהוות את המסמך המתקדם ביותר בנושא ההגנה על הפרטיות. יש לקוות שגם המחוקק בארץ יתעשת, ולא ייתן לנו להמשיך ולהשתרך מאחור.

יתרה מכך, רק לפני מספר שנים לא רב הוכרה ישראל על-ידי האיחוד האירופאי, כמדינה השומרת על זכות אזרחי לפרטיות ומקימה משטר של הגנה על המידע ואבטחתו. בכך רכשה לעצמה ישראל מקום של כבוד לצד מדינות כמו קנדה, שוויץ, ארגנטינה, אורוגוואי וניו-זילנד, אשר הוכרו על-ידי האיחוד האירופאי כמדינות המקיימות רמת הגנה משפטית על מידע העומד בסטנדרטים אירופאים. עיכוב הליך חקיקה כה חשוב, כזה שאמור לבצר את הזכות לפרטיות, עלול לשלול את ההכרה הזו. שלילה כזו תקשה על חברות רבות לפעול מול גורמים עסקיים באירופה, מקום בו מעורב בפעילות שיתוף מידע אישי, ועלול לפגוע כלכלית במשק. מכאן אף מהיבט זה, ראוי היה שתקודם החקיקה, האמורה להרחיב את סמכויות האכיפה של מי שאמור להגן על הזכות לפרטיות של כולנו.

 

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

הכנסת – מושב הקיץ 2024: תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות על הפרק

אם לא יחולו הפתעות כמו הכרזה על בחירות ופיזור הכנסת או אירוע דומה אחר, תיקון מספר 14 לחוק הגנת הפרטיות צפוי לעבור במהלך מושב הקיץ ...

דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2024: משרד דן חי ושות' דורג שוב בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר

דירוג האיכות של מדריך dun’s 100 פרסם את דירוג משרדי עורכי הדין לשנת 2024. בתחום הסייבר המדריך דירג, את משרד דן חי ושות', שוב, תחת ...

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות

בעת האחרונה ישנה מגמה גוברת של בתי עסק הדורשים מהלקוח למסור מספר תעודת זהות לצורך מתן שירות, ולעיתים אף דורשים למסור צילום של תעודת הזהות ...

טיוטת מסמך מדיניות חדשה בנושא איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה

על רקע המגמה הגוברת בשימוש טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אשר נעשה על ידי ארגונים לצרכי בקרת נוכחות עובדיהם, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.02.2024) מסמך מדיניות ...
דילוג לתוכן