בהחלטת הרגולטור הצרפתי נאמר כי בשני המקרים לא נמסר לגולשים המידע המחויב אודות המזהים הדיגיטליים בהם נעשה שימוש, דרך היישום שלהם, המידע הנאסף והשימושים בו. זאת כאשר משתמשים במנוע החיפוש google.fr ובאתר amazon.fr.

הרגולטור הצרפתי נימק בהחלטתו כי יש לו סמכות להטיל את הקנסות נגד שתי ענקיות האינטרנט, מאחר שמדובר במזהים דיגיטליים, המוצבים על-ידי החברות, במחשבים של משתמשים הגרים בצרפת. עוד נימקה הרשות הצרפתית כי מנגנון שיתוף הפעולה של ה-GDPR לא חל כאן, מכיוון שהפעולות הקשורות למזהים הדיגיטליים נופלות תחת הוראת הפרטיות ביחס לשימוש בכלים אלקטרוניים, שהועברה בסעיף 82 לחוק הגנת הנתונים בצרפת. נימוק נוסף לביסוס הצרפתי מבוסס על הטענה, כי השימוש ב'עוגיות' מתבצע במסגרת הפעילות של גוגל צרפת, פעילות הבאה לידי ביטוי עם הקמתן של החברות Google LLC ו- Google Ireland Ltd בשטח צרפת ואשר מקדם את המוצרים והשירותים שלהם.

הפוסט הרגולטור בצרפת: גוגל ואמזון הפרו את ההוראות ביחס למזהים דיגיטליים ('cookies') הופיע ראשון בדן חי ברשת

הקביעה נעשתה בשל הודעה ששלח הנתבע לגרושתו, במסגרתה "הביע את דעתו" על עורכת דינה במילים "חמות" שנמצאו על-ידי בית המשפט כפוגעניות וככאלו המקימות אחריות בלשון הרע. השופט גיא הימן ציין בפסק-דינו כי "מחוקקיו של חוק איסור לשון הרע לא ראו בעיני-רוחם יישומונים של מסרים מיידים כוואטסאפ ודומיו. הגישה לאמצעי פרסום מרכזיים, ששיווה המחוקק ה"היסטורי" לנגד עיניו, הייתה לא אחת מסובכת, יקרה ולא בהישג ידם של רבים. בהתאם, פרסומה של לשון-הרע כרוך היה, לעתים רבות, במאמץ ובפעולה מורכבת יחסית… היום המצב הוא שונה לחלוטין… דומה כי המכשולים המרכזיים בדרכם של משגריהם של מסרונים הם אצבעות שמנות יתר-על-המידה, עיניים קהות מדי או רשת עמוסה באורח זמני. גברת על מכשולים שכאלה – פתוחה לפניך הדרך לשגר, במהירות-האור, כל מסר שהוא לכל מקום ובכל עת. המסרים הללו ניתנים לשכפול ולהעברה באורח קל לא פחות. לא אחת הם נעשים ויראליים. ניתן לשחזרם בקלות ניכרת ממציאתו של עיתון ובו נעטפו הדגים של אתמול".

יחד עם זאת מציין השופט כי לנוכח המצב החדש, כהגדרתו, "הביטוי עצמו מאבד מידת-מה מן המשקל החמור אשר מיוחס לו, הן בלבו של המתבטא והן בלב נמעניו. עבור השולח הודעת-המלל היא, פעמים רבות, לא יותר מהקשה חפוזה על מקשים מספר בלי מתן-הדעת עד תום לתוכן ולהשלכות האפשריות. לנמענים.. הודעה כזו היא אחת מני רבות…. נכון יהא לומר, שמידת-ההתרגשות אשר הודעה כזו מעוררת, דרך כלל אינה גבוהה כבחלק מן הפרסומים, שאליהם כיוונו במקורם דיני-הדיבה".

לסיכום קבע השופט כי נוכח העובדה כי הפרסום מתייחד בהודעת-טקסט אחת שיועדה ונשלחה לנמנעת יחידה, ולאור העובדה כי הדבר נעשה בעתיו של סכסוך יצרי וחריף בין בני הזוג, כזו אשר גרמה לעוגמת-נפש ממשית, יש לקחת דברים אלו בחשבון בעת קביעת הפיצוי. יחד עם זאת יש גם לקחת בחשבון, לדעת בית המשפט, את העובדה כי ההודעה פגעה בעורך-דין שעמל על מילוי תפקידו ואת העובדה שהתובע לא התנצל מעולם על הפרסום. בשיקול של כל אלו, נקבע הפיצוי שנפסק.

ת.א. 39556-08-18

הפוסט השלום ת"א: 10,000 ₪ בשל לשון הרע ב- WhatsApp הופיע ראשון בדן חי ברשת

קביעה זו הגיעה בסופו של מאבק משפטי ממושך, אשר החל בעקבות סירובה של גוגל ליישם הוראה של הרגולטור הצרפתי להגנה על מידע (CNIL), לפיה על גוגל להסיר לינקים מתוצאות החיפוש בכל גרסאות מנועי החיפוש בעולם, ולא רק באלה האירופיות. בעקבות הסירוב, הרשות קנסה את גוגל בכ-100,000 אירו, וזו ערערה לבית הדין האירופי לצדק, אותו גוף שהחיל את הזכות להישכח ברחבי האיחוד לפני כחמש שנים.

בתחילת ההליך המשפטי ניסו הצדדים לברר האם ניתן לפרש את כוונת חוקי האיחוד האירופי ככאלה המחייבים כל מפעיל מנוע חיפוש ליישם בקשה להישכח בכל מדינות העולם, בכל מדינות האיחוד האירופי או רק במדינה שבה מתגורר המבקש להישכח. לטענת גוגל, הזכות להישכח לא בהכרח דורשת שקישורים אלה יוסרו בלי הגבלה גיאוגרפית מכל מנועי החיפוש שלה, כשמנגד הטענה הבולטת היא כי כל אדם באירופה נגיש לשימוש ב-VPN המאפשר גישה למידע הזמין במדינות אחרות.

בית הדין ציין כי מדינות רבות אינן מכירות בזכות להישכח ואינן נוקטות גישה למימוש זכות זו. עוד ציין כי הזכות להגנה על נתונים אישיים היא לא זכות אבסולוטית, וכי יש לשקול אותה ביחס לתפקידה בחברה כך שיווצר איזון בינה לבין זכויות בסיסיות אחרות.

לבסוף הוכרע כי לא ניתן ללמוד מהחוק האירופי על כוונתו למימוש הזכות להישכח מחוץ לגבולות האיחוד האירופי, וכן לא נראה שהוא התכוון לכפות על מפעיל כמו גוגל, לחייב את מימושה של הזכות להישכח בגרסאות חוץ-אירופיות של מנוע החיפוש שלו. יתרה מזו, צוין כי החוק באיחוד האירופי לא מספק התייחסות לכל הקשור ביישום הזכות להישכח מחוץ לאיחוד האירופי.

הפוסט ניצחון לגוגל: "הזכות להישכח" לא תיושם מחוץ לאירופה הופיע ראשון בדן חי ברשת

לאחר דיון שנערך בבית המשפט הלונדוני – "ווד גרין קראון קורט" (Wood Green Crown Court London), קבע השופט כי מוסטפה קאסים, עובד חברת "פאלמרס גרין" (Palmer’s Green) שלשל לכיסו אלפי ליש"ט כתוצאה מהעבירה המיוחסת לו.

קודם לכן עבד קאסים בחברת "נשיונלווייד" (Nationwide Accident Repair Services – NARS), העוסקת בתיקוני רכבים אשר עברו תאונות דרכים, וחדר  – ללא הרשאה – למערכת המכילה מידע אישי אודות אלפי לקוחות החברה. כמו כן, קאסים השתמש בפרטי הכניסה (Log In) של עמיתיו לעבודה כדי להיכנס למערכת "אודטקס" (Audatex) אשר מספקת נתונים אודות עלויות תיקוני הרכבים.

קאסם המשיך לעשות כן גם לאחר שהחל את עבודתו בחברה נוספת בתחום תיקוני הרכבים, אשר השתמשה באותה תוכנת אודטקס. הרשומות כללו שמות, מספרי טלפון, נתוני רכב ומידע אודות תאונות.

כל האמור לעיל הוביל לפתיחת חקירת ה-ICO, ואז בחודש נובמבר 2018 קאסים הפך לאדם הראשון אשר נכנס לכלא בעקבות תביעה של הרשות הבריטית, שהובאה תחת החוק האוסר על שימוש לרעה במחשב (Computer Misuse Act).

"חקירתנו העלתה כי מר קאסים נהנה כלכלית מפעילותו הבלתי חוקית. על פניו, המידע אישי שהושג בדרך זו הינו מצרך יקר, ומכירתו אולי נראית כמו דרך קלה להרוויח כסף, אך העונשים עשויים להיות חמורים. התוצאה של מקרה זה צריכה לשמש גורם מרתיע לאחרים", מסר מייק שואו, מנהל מחלקת האכיפה ב-ICO.

הפוסט ICO: קנס ומאסר לעובד בגין פריצה למידע אישי הופיע ראשון בדן חי ברשת

אירוע אבטחת המידע התרחש כאשר סוכנות LPVL העבירה מידע אישי מתוך שרתיה לארגון אחר אשר עובד עמה בשיתוף פעולה. במסגרת העברת המידע, LPLV לא סגרה את פונקציית ה- 'אימות האנונימי'. פעולה זו פירושה שמגבלות הגישה למידע לא יושמו, וכך למעשה אפשרו לכל גולש ברשת לקבל גישה מלאה לכל המידע המאוחסן בשרתי הסוכנות, וזאת בין התאריכים מרץ 2015 ועד פברואר 2017.

המידע האישי שנחשף כלל, בין היתר, דפי חשבון בנק, פרטי שכר, עותקים של דרכונים, תאריכי לידה וכתובות של שוכרים ובעלי נכסים כאחד.

במהלך החקירה, נחשפו טעויות חמורות בהיבטי אבטחת המידע המצוי בשרתיה של הסוכנות, ובתוך כך קבעה ה-ICO כי הסוכנות לא הצליחה לנקוט בצעדים טכניים וארגוניים ראויים כנגד פעולות עיבוד בלתי חוקי של מידע אישי. בנוסף, LPVL הודיעה ל-ICO על האירוע רק לאחר שהאקר יצר עמה קשר.

ה-ICO הגיעה למסקנה כי מדובר בהפרה חמורה המנוגדת לחוקי הגנת המידע האירופאיים משנת 1998 (1998 data protection laws), אשר הוחלפו מאז בתקנות הגנת המידע האירופאיות (GDPR) וכן חוק הגנת המידע 2018 (Data Protection Act 2018).

"ללקוחות יש את הזכות לציפייה סבירה כי המידע האישי שהם מספקים לחברות יישמר בצורה מאובטחת, אך זה לא המקרה כאן. כאשר חשפנו את המסקנות, מצאנו כי LPVL לא הצליחה להכשיר את הצוות שלה כנדרש, השתמשו במערכת העברת קבצים שאינה מאובטחת, ואף לא הצליחו לפקח על כך. חסרונות אלה הותירו את לקוחות הסוכנות חשופים לסיכון האפשרי בדבר 'הונאת זהות'. על חברות לקבל את העובדה כי יש להן חובה חוקית להגן ולשמור על אבטחת המידע האישי שעליו הינם מופקדים", מסר סטיב אקרסליי, מנהל חקירות ב-ICO.

הפוסט בריטניה: 80,000 ליש"ט קנס על הפקרת מידע אישי של לקוחות הופיע ראשון בדן חי ברשת

על פי הדיווחים – בהצבעה חשאית שנערכה השבוע, אישרה נציבות הסחר הפדרלית של ארצות הברית הסדר פשרה בהיקף של כחמישה מיליארד דולר, בעקבות הפרשה המפורסמת בה פגעה ענקית הטכנולוגיה בפרטיותם של עשרות מיליוני משתמשיה.

ההסדר צפוי לכלול, בין היתר, מגבלות ממשלתיות אחרות ונוספות על האופן שבו פייסבוק נוהגת בפרטיות משתמשיה, כאשר התנאים הנוספים של ההסדר טרם נחשפו. חקירת נציבות הסחר הפדרלית החלה לאחר דיווחים על כך שנתונים של עשרות מיליוני משתמשי פייסבוק נאספו על-ידי חברת הייעוץ הפוליטי "קיימברידג' אנליטיקה", אשר עבדה בקמפיין הבחירות של הנשיא המכהן דונלד טראמפ בשנת 2016.

חברת הייעוץ אספה פרטיהם של מיליוני משתמשי פייסבוק, מתוך כוונה להשפיע על הבחירות לנשיאות ארצות הברית לשנת 2016. המידע נאסף באמצעות שאלון אישיות שיצר חוקר מאוניברסיטת קיימברידג', בו ניתן היה לאסוף מידע לא רק על מי שהשתתף בשאלון – אלא גם על חבריהם, ואשר הונגש בפלטפורמת פייסבוק באמצעות API.

יש לציין, כי אף אם הסכום נשמע גדול, ונראה כך על הנייר, בפועל מדובר בלא יותר ממכה קלה בכנף עבור חברת פייסבוק, זאת בהינתן העובדה שגם ברבעון לא מוצלח במיוחד – מצליחה להכניס כמעט פי שלושה מהקנס המדובר. למעשה, הדיווח על גובה הקנס גרם למניית פייסבוק לזנק מעלה ביותר מ-3%, ובאופן אבסורדי כמעט –כך, שווי החברה צפוי לעלות ב-17 מיליארד דולר – פי 3 מהקנס המקורי.

הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן, אמרה כי ההסדר הוא בגדר "ניצחון עבור פייסבוק", וציינה כי ב-15 הדקות שלאחר פרסום הדיווח, שווי השוק של פייסבוק עלה ביותר ב-5 מיליארד דולר. עוד הוסיפה כי ״הוועדה צריכה פשוט לפרק את פייסבוק״.

למרות הכעס, לא דווח האם ישנם צעדים נוספים שינקטו כנגד פייסבוק. צעדים אלו עשויים לכלול, בין היתר, הגברת פיקוח או חובות דיווח שונות בעקבות הפרשה. כך, ייתכן כי ינקטו עוד מספר צעדים נוספים כנגד החברה, אם כי כעת – התמונה עבורה נראית אופטימית.

הפוסט פרשת קיימברידג'-אנליטיקה: פייסבוק תשלם קנס חסר תקדים בגובה 5 מיליארד דולר הופיע ראשון בדן חי ברשת