במסמך מפורט על-פני 20 עמודים מנמקות של שלוש הרשויות מדוע חשוב שגם ישראל תאמץ את זכות הניוד, כפי שזו קיימת בתקנות הגנת המידע האירופאיות (GDPR). הכוונה לזכות המאפשרת לאדם "טבעי" (אדם בשר ודם להבדיל מתאגיד) לבקש העברה באופן מקוון של המידע הדיגיטלי אודותיו, שנאגר בידי הגוף אליו הוא מפנה את הבקשה, לטובת העברתו לגוף אחר או כל שימוש אחר שאותו אדם מבקש לעשות במידע.

שלוש הרשויות מנמקות בנייר העמדה את החשיבות באימוץ זכות הניוד לחקיקה הישראלית בראייה, כי זכות זו תאפשר לאדם שליטה עצמית במידע האישי שלו, תוך הגברת התחרות בין החברות במשק לרווחת האזרח, לצד  פיתוח מוצרים חדשים ועידוד מתן מידע לחברות אלו מצידם.

על פי ההצעה תחול זכות הניוד על נתונים אשר נמסרו על-ידי אדם לגורם ממנו יבקש את הניוד, נתונים שנאספו על-ידי אותו גורם עליו, כמו הרגלי צריכה, ונתונים שעובדו והוסקו משלל נתונים אלו. עוד מוצע כי מהחובה לאפשר את הניוד יהיו פטורים עסקים קטנים, כפי שיוגדרו.

את אימוץ זכות הניוד לחקיקה הישראלית מציעות שלוש הרשויות לעשות תוך אימוץ עקרונות ברורים שיאפשרו העברת המידע, סטנדרטים אחידים ומבלי לחייב באופן גורף הטמעת טכנולוגיות מתאימות.

נייר העמדה של שלוש הרשויות עומד להערות הציבור עד ליום 24 לינואר 2021. לאחר קבלת ההערות יגובש מסמך סופי, שיציע תיקון חקיקה שיאמץ את עקרונותיו.

הפוסט הצעת שלוש הרשויות: זכות לניוד מידע בישראל הופיע ראשון בדן חי ברשת