משרד דן חי ושות' עורכי דין דורג בתחומי משפט מרכזיים ומכובדים לצד משרדי עורכי הדין המובילים במשק הישראלי וזכה להכרה כמשרד מוביל בתחומים הבאים:

בתחום הפרטיות והסייבר שמר המשרד על מעמדו ודורג בקבוצת האיכות הראשונה, בקטגוריית העלית.

בתחום ההייטק שמר המשרד על מעמדו ודורג תחת קטגוריית המשרדים המובילים הבולטים בתחום.

בתחום לשון הרע שמר המשרד על מעמדו ודורגה תחת קטגוריית המשרדים המובילים הבולטים בתחום.

בתחום המשפט המסחרי דורג המשרד תחת קטגוריית המשרדים המובילים הבולטים בתחום.

גם בתחום דיני הספורט שמר המשרד על מעמדו ודורג תחת קטגוריית המשרדים הבולטים בתחום.

בתחום התובענות הייצוגיות דורג המשרד תחת קטגוריית המשרדים המובילים.

בתחום התקשורת דורג המשרד שוב, כאמור, תחת קטגוריית משרדים מובילים הבולטים.

מדריך הדירוג היוקרתי של BDI Code, מעיד שוב על ההכרה הרבה שמשרדנו זוכה לה כמשרד עורכי דין מוביל, המתמחה באופן ייחודי בתחומי הגנה על המידע האישי, אבטחת מידע, פרטיות, סייבר, הייטק, לשון הרע, דיני ספורט והמשפט המסחרי.

הפוסט דן חי ושות' מדורג בקטגוריות המובילות על פי דירוג האיכות של BDI Code לשנת 2023 הופיע ראשון בדן חי ברשת

באירוע מצולם ומסוקר כדוגמת היורו, ניתן היה לסבור כי המצלמות יספקו זוויות צילום רבות לאירוע שכזה. אולם, דבר אחד בולט תפס את העין והוא החומה האנושית שיצרו חבריו של אריקסן, אשר הקיפו אותו ומנעו מהמצלמות להעביר לעולם את רגעי הטיפול והחייאה שבוצעו בו.

שחקנים ברמה הזו, מהטופ העולמי, אמנם נמצאים בכותרות בכל רגע נתון וחייהם חשופים לעיני כל, אך ברגע כזה היה יפה לראות את ההבנה המהירה של חברי הנבחרת הדנים ואת הפעולה המהירה שביצעו, על מנת שפרטיותו של אריקסן לא תיפגע. כוכב גדול ככל שיהיה, באירוע גדול ומרגש ככל שיהיה – אינו צריך לסבול פגיעה בפרטיותו בשעה שנאבק על חייו.

בהקשר הישראלי, זכור מקרה דומה – בשנת 2000 התמוטט שחקן הכדורגל מני לוי במשחק בין בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב, והתמונות מאותו אירוע חקוקות היטב בזיכרונם של חובבי הכדורגל הישראלי.

ברגעים אלו, נבחן שוב המתח בין רצונה של התקשורת לסקר אירוע בעל עניין ציבורי לבין הזכות לפרטיות. ניתן לראות בהקשר זה את החודרנות של התקשורת, כאשר זו רצה לצלם ביתים שנפגעו בסבב הלחימה האחרון.

חוק הגנת הפרטיות הישראלי קובע, כי פרסום תצלום של אדם ברבים בנסיבות שבהן הוא עלול להשפילו מהווה פגיעה בפרטיות וכך גם במקרים בהם התצלום מפורסם בסמוך לאירוע בו נפגע אותו אדם. אולם, החוק מחריג מקרים בהם התצלום מפורסם בשידור ישיר, באופן שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות. כלומר, במקרה זה, הרגעים הראשונים שהועברו בשידור ישיר בהם רואים את אריקסן מתמוטט אינם מהווים פגיעה בפרטיות לפי החוק הישראלי והמשך הצילום של פעולת ההחייאה עלול לעלות לכדי פגיעה בפרטיות.

האירוע כמובן אינו קשור לדין הישראלי, אך עם זאת היה יפה לראות את הדאגה, בין השאר, לפרטיות של אריקסן מצד חבריו לנבחרת, שהסתירו אותו במהלך הטיפול וזאת לעומת הבמאי השידור, אשר לא חסך מהקהל בבית את הרגעים הקשים ורק מידי פעם התמקד בקהל.

הנבחרת הדנית (שכמובן לא חשבו על החוק הישראלי) שמרו בצורה מכבדת ומעוררת השראה על הקפטן שלהם שקרס בפתאומיות. באירוע כה גדול ונצפה זוהי לא פעולה מובנה מאליה ויש רק לקוות, כי פעולה זו תהפוך לסטנדרט במקרים דומים וכי הגופים שמעבירים את השידורים החיים יסגלו יותר שיקול דעת כאשר הם ניצבים בסיטואציה כזו. כך או כך, תמונה זו, ללא ספק תישאר צרובה גם היא בזיכרונם של חבבי הכדורגל וכל מי שצפה באירוע.

הפוסט יורו 2020 – פרטיותו של כריסטיאן אריקסן כדוגמה הופיע ראשון בדן חי ברשת

מחלקת הפרטיות והסייבר של משרד דן חי ושות' דורגה במדריך שוב, כאמור, בקבוצת האיכות הראשונה. בראש המחלקה עומד עו"ד דן חי, ראש המשרד, בסיועם של עו"ד ליאב שפירא, שותף במשרד, עו"ד שחף קצלניק, עו"ד רועי סננס, עו"ד עדיאל קליין, עו"ד ספיר בלאו ועו"ד דרור אדטו לוי.

מחלקת לשון הרע של המשרד דן חי ושות' שמרה על מעמדה ודורגה במדריך תחת קטגוריית המשרדים הידועים בתחום. בראש המחלקה עומד עו"ד דן חי, ראש המשרד, בסיועם של עו"ד שי דרעי ועו"ד ירדן מיכאלי.

מחלקת הספורט של משרד דן חי ושות' שמרה גם היא על מעמדה ודורגה במדריך תחת קטגוריית המשרדים הידועים בתחום. בראש המחלקה עומד עו"ד דן חי, ראש המשרד, בסיועם של עו"ד שחף קצלניק, עו"ד שי דרעי, עו"ד מתן סבן ועו"ד גיא בקשי.

הפוסט דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2021: משרד דן חי ושות' שוב דורג בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר והפרטיות הופיע ראשון בדן חי ברשת

הכל התחיל מפרסום של פשכצקי, כי שחקן הכדורגל מאור בוזגלו סירב להצעה נדיבה להמשיך בקבוצתו הקודמת. כנגד פרסום זה, טען אביו וסוכנו של השחקן, יעקב בוזגלו, כי פשכצקי הוא "שקרן כרוני", וחויב בגין כך, כאמור, לפצות את הכתב בגין הוצאת לשון הרע.

כל עיתונאי המפרסם ידיעה שמעוררת סערה ציבורית יודע שהוא חשוף לביקורות נוקבות. אם כן עולה השאלה היכן עומד הגבול בין מימוש חופש הביטוי של המבקר לבין פגיעה בזכותו לשם הטוב של הכתב? בסוגיה זו נדרש לדון בית המשפט וקבע שהתבטאויותיו החריפות של בוזגלו כלפי הכתב חרגו מגבולות חופש הביטוי, וכן השימוש במילת הגנאי "שקרן" מבטא ייחוס תכונות אופי, מציגו כרמאי וכמי שאינו נוהג לומר את האמת. כינויי הגנאי בהם נקב בוזגלו עלולים היו לפגוע בעבודתו של הכתב ועל כן מהווים לשון הרע.

בוזגלו, שפרסם את טענותיו במספר אמצעי תקשורת שונים, טען שדיבר אמת ופעל בתום לב (סעיפים 14-15 לחוק איסור לשון הרע) – ולכן עומדות לרשותו ההגנות כנגד הוצאת לשון הרע. אולם פשכצקי הצליח להוכיח שאכן התקיימה הצעה כזו מצד המועדון ושהשחקן אכן סירב. בנוסף, נקבע שפרסומו של בוזגלו חרג מהתחום הסביר, נכתב בלשון בוטה ומעליבה ואף הושמטו ממנה על ידו פרטים חשובים ולכן גם לא עומדת לרשותו הגנת תום הלב.

מלבד התביעה לפיצויים, דרש העיתונאי לחייב את בוזגלו להסיר את הפרסומים הפוגעניים מהרשת, אך בשל הזמן הרב שחלף (כשנתיים) מרגע הפרסומים ועד לרגע מתן פסק הדין לא מצא בית המשפט מקום לחייב את בוזגלו בהסרת התכנים או לפרסם מכתב התנצלות.

(ת"א 42636-01-17)

הפוסט כינה עיתונאי "שקרן" וחוייב בלשון הרע הופיע ראשון בדן חי ברשת

במקרה דנן, נער בן 16 (להלן "ר") ביקש לעזוב את מועדון הכדורגל שבו הוא מתאמן, מחלקת הנוער של בני-יהודה, בטענה כי מאמנו נוהג להשפילו על בסיס קבוע, ובאחד המקרים אף קיללו נמרצות עד שנשברה רוחו של הקטין.

בפסק הדין מביא בית המשפט את תיארו של ר' את העונה האחרונה כסיוט מתמשך. השלטת "אווירת טרור" מצד המאמן על שחקני הקבוצה במשחקים ובאימונים, צעקות באופן כמעט בלתי פוסק ושימוש תכוף בכינויי גנאי כלפיהם. עוד תואר כי התנהלות המאמן לאורך השנה כולה היוותה מבחינת ר' התעמרות מתמשכת. מן הצווחות והקללות דרך קבע נפגע ר' עד עמקי נשמתו. מצב רוחו לאורך העונה היה שפוף, לימודיו נפגעו משמעותית, וכך גם השתלבותו בבית הספר.

השיא היה במשחק ביום 21.4.2018, שם החמצת שער של ר' סמוך לסיום הוביל לצעקה מהדהדת של המאמן כלפיו: "בן שרמוטה". לאחר מכן המשיך המאמן וצעק עליו דקות ארוכות, ואף הוסיף וקילל אותו בפני השחקנים ששהו על הספסל, לפי הנטען.

לאור יחס שכזה ביקש ר' לעזוב את המועדון. משסירב המועדון לשחררו, הוגש הערר, בהתאם לשילוב הוראות סעיפים 11א(א4) ו-12 לחוק הספורט התשמ"ח-1988. סעיפים אלו, קובעים כי שופט שהוסמך בהתאם לחוק רשאי להתיר לספורטאי קטין, גם אם מועדונו סירב, להשתחרר מן המועדון אם המשך פעילותו באגודה הוא בלתי סביר או בלתי אפשרי, מסיבות שאינן תלויות בו, או שהמשך פעילותו כאמור עלול לגרום לו נזק של ממש.

יוער, כי סעיף 11א(א4) לחוק הספורט שבו עסקינן, מהווה סייג לעקרונות הכלליים בכל הנוגע לשחרור שחקנים ממועדוניהם, באפשרו העברה מידית של שחקן קטין למועדון אחר, בנסיבות החריגות של היעדר הסבירות, היעדר האפשרות, או הנזק הממשי שהמשך ההתקשרות עלולה לגרום לקטין.

לבסוף נקבע כי קטין המושפע עמוקות מכך שמאמנו באגודה רודה בו, בלתי סביר לדרוש ממנו להמשיך להתאמן באגודה, ומכאן שחרורו לאלתר. בית המשפט קיבל את הערר, פסק לחובת המשיבים הוצאות בסכום כולל של 15,000 ש"ח וקבע כלהלן: "המחוקק קובע, כי אם "בלתי סביר" שהספורטאי הקטין ימשיך להתאמן באגודתו – ישוחרר. הביטוי "בלתי סביר" הוא כמובן סטנדרט, מושג שעל השופט הדן לצקת לתוכו תוכן. קטין המושפע עמוקות מכך שמאמנו באגודה רודה בו, בלתי סביר לדרוש ממנו להמשיך להתאמן באגודה".

השופט אריאל צימרמן, אשר נתן את פסק הדין, הוסיף לסיכום: "מובן שכל מקרה ונסיבותיו, ויש לבחון בזהירות אם מבחינת הספורטאי המסוים, שיטות אימון משפילות הן שיצרו את המצב שמבחינתו אין זה סביר עוד לדרוש ממנו להמשיך להתאמן במועדון. אולם כאשר מוצא השופט כי הנסיבות התקיימו, כפי שנמצא בבירור בענייננו, ישוחרר הספורטאי הקטין ללא תנאי וללא שיהוי, גם אם הדבר כרוך בירידתה לטמיון של השקעתה של האגודה בספורטאי".

(עש"א [ת"א] 621-06-18)

הפוסט שחרור קטין בשדה הכדורגל: בלתי סביר שיספוג קללות ממאמנו הופיע ראשון בדן חי ברשת

ככל והתזכיר יבשיל להצעת חוק שתתקבל בכנסת, המדובר בהקלה משמעותית ביותר עבור הספורטאים שגילם בין 17-18 שנים, שלפי ההסדר החוקי הקיים ערב התיקון, היו מחויבים בתקופת הסגר ככל שהיו מבקשים לעבור לאגודה אחרת שלא בהסכמת האגודה בה הם רשומים.

תזכיר החוק מבקש לקבוע גם כי אגודה תהיה מחויבת למסור לספורטאי שטרם מלאו לו 18 שנים ולאפוטרופוסים שלו מידע בכתב על זכויותיו לפי כל דין, לרבות מידע בעניין אפשרות המעבר לאגודה אחרת ותנאיו.

אגודה אשר תפר את הוראות החוק ולא תקיים את חובת מסירת המידע כפי שנקבע, לא תהיה רשאית לדרוש או לקבל גמול מעבר בעת מעבר הספורטאי לאגודה אחרת.

עוד מוצע לקבוע את סמכותו של השר לקבוע בתקנות הוראות ותנאים לעניין תשלום או גמול לאגודה שממנה מבקש הספורטאי לעזוב, בין היתר, על בסיס גיל הספורטאי; תקופת פעילותו של הספורטאי באגודה; והמשאבים שהושקעו באימונו ובקידומו של הספורטאי.

כמו כן, מוצע למנות וועדת בוררות מקצועית, בראשות שופט בדימוס, אשר תכריע במחלוקות כספיות בין אגודות או בין ספורטאי לאגודה.

הפוסט מסתמן – הקלה משמעותית לספורטאים קטינים במעבר בין אגודות ספורט הופיע ראשון בדן חי ברשת