בתחום הסייבר המדריך דירג, את משרד דן חי ושות', שוב, תחת קטגוריית משרדים מובילים, קבוצת הדירוג הראשונה, בתחום.

המדריך דירג את משרד דן חי ושות' גם בתחומים הבאים:

בתחום דיני הספורט דורג המשרד תחת קטגוריית המשרדים הידועים בתחום.

בתחום לשון הרע שמר המשרד על מעמדו ודורג תחת קטגוריית המשרדים הידועים בתחום.

בתחום דיני האינטרנט דורג המשרד תחת קטגוריית המשרדים הבולטים בתחום.

בתחום קניין רוחני דורג המשרד תחת קטגוריית המשרדים הידועים בתחום.

בתחום הפטנטים משרדנו דורג תחת קטגוריית המשרדים הידועים בתחום.

מדריך הדירוג היוקרתי של Dun’s 100 מעיד שוב על ההכרה הרבה שמשרדנו זוכה לה כמשרד עורכי דין מוביל, המתמחה באופן ייחודי בתחומי הגנה על המידע האישי, אבטחת מידע, פרטיות, סייבר, קניין רוחני, הייטק, לשון הרע, ודיני ספורט.

[צילום- סוף כהן]

הפוסט דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2024: משרד דן חי ושות' דורג שוב בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר הופיע ראשון בדן חי ברשת

קשה לחשוב על ויכוח פוליטי בנושא הסוגייה הפלשתינאית, שלא יעלה בו נימוק, על-ידי אחד הניצים, כי מנהר הירדן ועד הים זו מדינתנו. פעמים רבות ויכוחים פוליטיים מלובים בסיסמאות קליטות אשר מופצות בסיטונאות על גבי מרצ'נדייז כגון שלטים, דגלים וחולצות. אם ירצו להדפיס חולצות עם הביטוי "מהים עד הנהר" כדי ללבות את הוויכוח וירצו לעשות את זה במדינת ניו-ג'רזי שבארצות הברית, לא בטוח שניתן יהיה בקרוב לעשות שימוש בביטוי הזה, מהנהר ועד הים, לטובת אותן חולצות, סתם כך ללא אישור.

ההסבר למחסום הלא כל-כך מובן קשור לעורך-דין יהודי מניו ג'רזי, שהגיש לפני ימים ספורים במדינתו בקשה לרישום סימן מסחר על הביטוי "from the river to the sea" תחת סיווגים של חולצות וכובעים. ממש כך. לכאורה זה נראה רעיון נהדר, לרשום כסימן מסחרי את אותן מילים, שלא תרצה שמחר יעלו כנגדך באיזה "קרב חולצות פוליטיות" או משהו דומה. אפשר לחשוב בהקשר הזה על הרבה מאוד צירופי מילים. אבל האם זה אפשרי גם בישראל? האם נוכל לרשום סימן רשום על הביטוי "מהים ועד הנהר" גם כאן אצלנו? או אולי על הביטוי "העם רוצה רפורמה משפטית" כדי למנוע שימוש בו על גבי חולצות מפגינים בעד הרפורמה?

בישראל וברוב המקומות בעולם רישום סימן המסחר מעניק לבעליו זכות שימוש ייחודית בסימן לגבי סחורות ו/או שירותים שבגינם הוא נרשם ולמעשה מקנה לבעליו מונופול בשימוש בו לטובתם. סימן המסחר יכול להירשם על לוגו אבל גם על מילה או צרוף של מילים ואותיות. רישום סימן מסחר על הביטוי "העם רוצה רפורמה משפטית", למשל, בגין הסיווג המתאים, ימנע את האפשרות לרשום אותו על חולצות. לרבים זה היה נראה כמהלך ערמומי מאוד. השאלה אם זה ראוי ועוד יותר מכך, האם זה אפשרי.

במישור האתי או המוסרי אפשר לחשוב על נימוקים שיתמכו במגמה המתוארת וכאלה שיתנגדו לה. יהיו שיקראו לזה סתימת פיות ויהיו שיראו בזה פתרון אלגנטי למנוע שימוש בסיסמאות מרגיזות, ביחס לצד שלו הן מפריעות. אין ספק שבמדינה דמוקרטית זה לא מרגיש לנו כל-כך ראוי. מניעת יכולת לעשות שימוש ביטויים מסוימים, היא באופן מובהק, פגיעה ישירה בחופש הביטוי, שהיא זכות מושרשת במדינה חופשית.

עיון בחוק ובפסיקה שניתנה בארץ עשוי להרגיע את החשש, אם עלה לרגע, שמעשה כזה ייעשה בישראל. פקודת סימני המסחר קובעת, בין היתר, כי לא יירשם סימן אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים ("אופי מבחין"), ושלצורך בחינת הבקשה לרישום, הרשם רשאי לשקול עד כמה השפיע השימוש בסימן עד כדי להקנות לו אופי מבחין כאמור. כך למשל, סביר שלא תינתן הגנה לסימנים גנריים הכוללים מילים, ביטויים, שמות וכיו"ב, ששגורים בשפה היומיומית של הציבור ושהרשם סבור שגוף מסחרי אינו יכול להפקיעם מנחלת הכלל לטובת הסימן המבוקש, אם לדעת הרשם הסימן לא רכש אופי מבחין.

על פי פקודת סימני המסחר לא ניתן לרשום סימן גם על ביטוי הפוגע או עלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר, ובפרט ביטויים אשר קוראים לרצח-עם. קביעה זו בפקודה פוסלת כשירותו לרישום של סימן שעלול להוביל לפגיעה כזו. הפקודה אף קובעת כי לא ירשם בישראל גם סימן חוץ, כזה שרשום במדינה אחרת, ככל והוא פוגע בתקנת הציבור או במוסר. על מנת שסימן ייפסל לרישום מטעמי פגיעה בתקנת הציבור או אי-מוסריות, עליו לעמוד באופן מובהק ואובייקטיבי כנגד נורמות מקובלות בחברה.

בישראל נודעה בשנים האחרונות תופעה של הגשת תביעות שזכתה לכינוי "תביעות השתקה". הכוונה היא לתביעות שלטענת הנתבע הוגשו נגדו כדי להרתיע אותו מלהתבטא ביחס לגורם שתבע אותו, שכמובן מכחיש כי זהו המניע בהגשת התביעה. הליכה אל רשם סימני המסחר לרשום ביטויים כדי למנוע שימוש בלתי מוגבל בהם במחאות פוליטיות ואחרים היא למעשה סוג של השתקה. אם בתביעה שנטען לגביה שהיא תביעת השתקה עדיין יכול התובע לטעון כי הוא נפגע באמת וכי התביעה באה על בסיס הפגיעה, מי שיבקש לרשום סימן מסחר על ביטויים פוליטיים ודומים, יתקשה לטעון טיעון כזה. לכן, דומה, אפשר בינתיים להירגע. בישראל קשה לראות את רשם סימני המסחר רושם סימן על הביטוי "מהים עד הירדן" או כל ביטוי דומה אחר, גם לא על הביטוי "העם רוצה רפורמה משפטית" וטוב שכך. מי שירצה להדפיס על החולצה הבאה שלו ביטוי כזה, יכול, מהבחינה הזו, להיות רגוע.

הפוסט דרך חדשה לחסום ויכוח: רישום סימן מסחר על טיעוני הנגד הופיע ראשון בדן חי ברשת

משרד דן חי ושות' עורכי דין דורג בתחומי משפט מרכזיים ומכובדים לצד משרדי עורכי הדין המובילים במשק הישראלי וזכה להכרה כמשרד מוביל בתחומים הבאים:

בתחום הפרטיות והסייבר שמר המשרד על מעמדו ודורג בקבוצת האיכות הראשונה, בקטגוריית העלית.

בתחום ההייטק שמר המשרד על מעמדו ודורג תחת קטגוריית המשרדים המובילים הבולטים בתחום.

בתחום לשון הרע שמר המשרד על מעמדו ודורגה תחת קטגוריית המשרדים המובילים הבולטים בתחום.

בתחום המשפט המסחרי דורג המשרד תחת קטגוריית המשרדים המובילים הבולטים בתחום.

גם בתחום דיני הספורט שמר המשרד על מעמדו ודורג תחת קטגוריית המשרדים הבולטים בתחום.

בתחום התובענות הייצוגיות דורג המשרד תחת קטגוריית המשרדים המובילים.

בתחום התקשורת דורג המשרד שוב, כאמור, תחת קטגוריית משרדים מובילים הבולטים.

מדריך הדירוג היוקרתי של BDI Code, מעיד שוב על ההכרה הרבה שמשרדנו זוכה לה כמשרד עורכי דין מוביל, המתמחה באופן ייחודי בתחומי הגנה על המידע האישי, אבטחת מידע, פרטיות, סייבר, הייטק, לשון הרע, דיני ספורט והמשפט המסחרי.

הפוסט דן חי ושות' מדורג בקטגוריות המובילות על פי דירוג האיכות של BDI Code לשנת 2023 הופיע ראשון בדן חי ברשת

כידוע, קישור (Link) לכתובות של אתרי האינטרנט עשויים להיות ארוכים, מורכבים ואף לא קריאים למשתמש. על מנת להקל על המשתמשים, ישנם שירותים שונים הממירים כתובת אינטרנט (URL) מסובכת לקישור מקוצר ונגיש יותר שמוביל לאותו היעד. בנוסף לתצוגה האסתטית ישנם יתרונות נוספים כמו, קיצור קישור מאפשר ליצור קישור זמני שתוקפו מוגבל לזמן מסוים, מונע מקרים בהם לא ניתן להגיע לעמוד המבוקש כתוצאה מהעתקה חלקית של הקישור ועוד.

במסמך שפרסמה, הרשות מסבירה כיצד, על אף היתרונות המובהקים שנובעים משימוש בשירות הקישור המקוצר, כדאי להימנע ככל האפשר משירותים מסוג זה או לכל הפחות להיות מודעים לסיכונים ובראשם הפגיעה הפוטנציאלית בפרטיות בעלי האתרים והמשתמשים, ולנקוט צעדי זהירות עם שימוש כזה.

פרסום הרשות שם זרקור על שירות בו רבים עושים שימוש ועם זאת אינם בהכרח מודעים לסיכונים העשויים להיות גלומים בו, בראשם החשש ממלכודות דיוג (Phishing), התחזויות וגניבת מידע, היות שלרוב לא ניתן לדעת לאן הקישור מוביל או איזה מידע נחשף לצדדים שלישיים (כולל מפעילי השירות עצמם).

כמו כן, קישור מקוצר עלול לאפשר מעקב אחר הגישה לאתר המיועד ולנתח מרכיבים שונים כגון הקשות באתר, תדירות ביקורים, דפוסי שיתוף של הקישור, אפקטיביות קמפיינים שיווקיים ועוד. שלל הנתונים ודיאגנוזה שלהם מועברים ונמכרים לעיתים גם לצדדים שלישיים.

מבחינת סיכונים לבעלי האתרים אליהם מיועדים להוביל הקישורים המקוצרים – הרי שניתן בקלות להמיר את הקישור לאחור (Reverse engineering) ולחלץ ממנו את הקישור המקורי וכן להגיע למידע השמור בקישור – לרבות הובלה אל קבצים מוגנים ואף למיקומיהם או זהות המשתמשים בקישור.

הרשות מונה מספר צעדי זהירות עם שימוש בשירות קישור מקוצר, וביניהם –

לבעלי אתרים –

• ככלל מומלץ להימנע משימוש כזה, אלא אם נתבצעה בחינת סיכונים, ובפרט להימנע משימוש בקישור אל כתובות המובילות לעמוד בו נדרשת הזדהות (כגון כניסה לאזור אישי), שכן אז אתר צד ג' המבקש לנצל את הקישור לרעה יכול לנטר את פרטי הזיהוי המוקלדים באתר אליו הגיע המשתמש.
• אין ליצור קישור למידע המהווה חלק ממאגר מידע אם המידע לא מוגן ומאובטח (עם סיסמה, הרשאה או הצפנה).
• אם נעשה שימוש בקישור, יש להתריע וליידע לאן הוא צפוי להוביל ואף לאפשר גישה לכתובת המלאה כדי להפיג חששות משתמשים ולהימנע מניסיונות התחזות, גניבת מידע ושתילת תוכנות זדוניות.
• יש לוודא אמצעי הגנה באתר מפני גישה לא מורשית.

למשתמשים –

• להשתמש בתכונת תצוגה מקדימה, בהתאם לשירות הקיצור בו נעשה שימוש כדי להבין לאן הקישור מוביל. כך למשל, בשירות – preview לתצוגה מקדימה בשירות tinyurl.com יש להוסיף את המילה preview בין מקטע ה- http" ://" לבין מקטע ה-"tinyurl".
• לנסות ולהזין את כתובת האתר הקצרה באתרי בדיקה כמו: getlinkinfo.com; unshorten.it; urlxray.com. ניתן גם להעביר את הקישור דרך סורק וירוסים.
• שימוש באימות דו-גורמי בכניסה לכל חשבון, ובמידת האפשר לאבטח את החשבון בהתקן אימות חומרה פיזי שנתמך על ידי חברות תוכנה. התקן זה מגן גם על הגישה למחשבים, לרשתות ולשירותים מקוונים התומכים בסיסמאות חד פעמיות.

לסיכום, הרשות להגנת הפרטיות ממליצה להימנע ככל האפשר משימוש בשירותי קיצור קישורים, ובמידה ואין ברירה אלא להשתמש, הרשות ממליצה להשתמש באמצעים המגבירים את אבטחת המידע ומצמצים את סיכוני הפגיעה בפרטיות.

הפוסט הרשות להגנת הפרטיות: סיכוני אבטחה בשירות לקיצור קישור (Link) הופיע ראשון בדן חי ברשת

בהמשך ל-II-Shrems, החלטת הרשות האוסטרית מבוססת בין היתר על החשש מהקלות היחסית שבה רשאיות רשויות הביטחון האמריקאיות לדרוש את מסירתו של מידע אישי הקיים בשרתיהן המקומיים. על פי הרשות, מסירה זו מהווה סיכון לפרטיותם של נושאי המידע באיחוד ובכך מצטרפת החלטה זו לשורת החלטות אירופיות המטילות קשיים ומגבלות לגבי השימוש בשירותי חברות אמריקאיות כגון מטא וגוגל.

לאור תחולתן הרחבה של התקנות, החלטה זו אשר ניתנת ביחס ל-GDPR, עשויה להוות מכשול גם לחברות ישראליות המחזיקות במידע אודות אנשים באיחוד.

אף על פי כן, בימים אלו עומדת לבחינה באיחוד טיוטת הסכם חדש אשר עתיד להכשיר את העברת המידע האישי בין אירופה לארה"ב, תוך הטלת מגבלות על הרשויות המקומיות בכל הנוגע לדרישת מידע אודות אנשים באיחוד. הסכם זה צפוי לעבור עד סוף שנת 2023.

מקור: https://noyb.eu/en/austrian-dsb-meta-tracking-tools-illegal

הפוסט אוסטריה: שימוש בכלי מעקב דיגיטליים של מטא מפר את תקנות ה-GDPR הופיע ראשון בדן חי ברשת

מדובר במדריך הסוקר את החובות החוקיות שחלות על גופים המשתמשים בטכנולוגיות מסוג בינה מלאכותית, וקובע סטנדרטים מומלצים בכל הנוגע להתנהגות הנדרשת בתעשייה הבריטית. המדריך מקדם את שאיפות הממשלה הבריטית לקידום גישה חדשנית לרגולציה של בינה מלאכותית, ומעיד על כך שמטרתו העיקרית היא התאמת הרגולציה הבריטית לקצב התקדמות הטכנולוגיה.

על כן, לאחר מספר פניות מקרב התעשייה בבריטניה, בהן ביקשו כי ה-ICO יבהיר את ההנחיות הנוגעות לנושא ההוגנות בעת השימוש בטכנולוגיות מסוג בינה מלאכותית, נעשה התיקון האמור.

להלן עיקרי העדכון שפרסם ה-ICO במדריך הקיים:

• נוסף חלק המתייחס לדרישות הנוגעות ל-DPIA (Data Protection impact assessments), קרי הערכת השפעה על הגנת המידע בכל הנוגע לטכנולוגיות מסוג בינה מלאכותית. חלק זה קובע, בין היתר, כי על ארגון המשתמש בטכנולוגיית בינה מלאכותית לבחור את האופן בו הוא פועל לאחר שבחן את הסיכונים הכרוכים, ובחר בדרך שתביא להשגת מטרתו תוך פגיעה מינימלית בפרטיותו של האדם. בהקשר זה, העדכון מוסיף לקבוע כי יש לקחת בחשבון את הנזקים שעשויים להיגרם לפרטיותו של נושא המידע על ידי המערכת עקב סטיות אופייניות לסוג המערכות.
• התווסף פרק המכיל הוראות הנוגעות לעיקרון השקיפות, אשר קובעות בין היתר, כי על ארגון ליידע באופן מפורט את נושאי המידע על אופן פעילויותיו ביחס למידע שאסף, וזאת כבר בשלבי איסוף המידע האישי.
• נקבע כי ארגון העוסק בבינה מלאכותית חייב לקבוע בסיס חוקי בכל הנוגע לעיבוד המידע במערכות, כך ששינוי בסיס זה יתבצע בעקבות סיבות המצדיקות שינוי זה בלבד. בהקשר זה, עדכון המדריך קובע כי הסכמה תהווה בסיס חוקי, זאת במידה וההסכמה ניתנה באופן ספציפי, חד משמעי, עצמאי ומדעת על ידי נושא המידע.
• העדכון העיקרי שנוסף למדריך הוא פרק חדש המדגיש את עיקרון ההוגנות במהלך השימוש במערכות מסוג בינה מלאכותית, ומכיל הוראות שונות שמטרתן להשיג הבטחה לשימוש הוגן במערכות הבינה המלאכותית מצד הארגונים. פרק זה קובע, בין היתר, כי על עיבוד המידע להתבצע במידתיות ובאופן כזה ש"נושא המידע הסביר יכול לצפות". כמו כן, הפרק קובע כי יש לפעול באופן מידתי ומונה באופן מפורט את דרכים מומלצות להתמודדות אל מול סיכונים הנובעים מהשימוש בבינה מלאכותית, בדגש על סיכוני הטיה שעשויים לנבוע ממערכות מסוג זה.
• תוספת נוספת הנוגעת לעיקרון ההוגנות, היא נספח המיועד עבור מפתחי המערכות. נספח זה סוקר את דרישות המדריך ביחס לכל אחד משלבי הפיתוח.

ה-ICO הבהיר כי העדכונים בוצעו תוך התחשבות באופי הבסיסי של עקרונות הגנת המידע, וכי הוא החליט לבנות מחדש את ההנחיות הקיימות ולהעביר חלק מהתוכן הקיים לפרקים חדשים. כמו כן, ה-ICO הבהיר כי הקצב המהיר של הפיתוח הטכנולוגי דורש עדכונים מעת לעת, כך שעתידים להתבצע עדכונים נוספים בעתיד, מעבר לקידום הרפורמה שעליה פועל ה-ICO בימים אלה ובראייה כי השימוש בעקרונות הגנת הנתונים כליבת העבודה המתרחבת.

הפוסט הבינה המלאכותית- הרגולציה הבריטית צועדת קדימה הופיע ראשון בדן חי ברשת