הרשות מבהירה כי המסמך מיועד לארגונים פרטיים וציבוריים אשר משתמשים או שוקלים להשתמש בטכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אודות עובדים. המסמך כולל סקירה של הרקע המשפטי הרלוונטי, ושורת הנחיות והמלצות לארגונים ולמעסיקים. כמו כן, יובהר כי המסמך אינו עוסק בשימוש הארגונים במערכות ביומטריות לצורך זיהוי כלל הנכנסים בכניסה לבתי עסק לצרכי אבטחה וביטחון, אלא אך ורק בנושא בקרת נוכחות עובדים ועובדות במקום העבודה.

הרשות מבהירה כיצד השימוש בטכנולוגיות לזיהוי ביומטרי מביא לאתגרים רבים, בעיקר ביחס לזכות העובדים לפרטיות. הרשות מדגישה כי איסוף מידע ביומטרי אודות עובדים ושימוש בו לצרכי בקרת נוכחות עשויים לסכן את פרטיות העובדים, זאת בין היתר כתוצאה מאיסוף מידע שלא על יסוד הסכמה חופשית ומדעת, וכן עשויים לפגיעה בתחושת השליטה של העובדים ביחס למידע האישי אודותם. כמו כן, הרשות מבהירה כי שמירת נתונים ביומטריים אודות עובדים במאגר מידע מרכזי המוחזק אצל מעסיקיהם, עשויה להעלות את סיכוני אבטחת המידע הנוגעים לכך ובזה גם לאובדן השליטה במידע הביומטרי אודות העובדים.

 במסמך מבהירה הרשות שאיסוף המידע והשימוש בו חייבים להיעשות באופן סביר ומידתי, תוך יידוע העובדים וקבלת הסכמתם לכך, תוך יישום כללי אבטחת המידע, ותוך הקפדה על עיקרון צמידות המטרה.

לסיכומו של דבר, הרשות מבהירה כי המסמך אינו מבקש לאסור שימוש בטכנולוגיות לזיהוי ביומטרי של עובדים, שכן מדובר במסמך שמטרתו הינה לכוון את הארגון לשימוש נכון בטכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אודות עובדים לצורך מעקב אחר נוכחות ושעות עבודה תוך מתן התייחסות הולמת לפרטיותם של העובדים.

הפוסט טיוטת מסמך מדיניות חדשה בנושא איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה הופיע ראשון בדן חי ברשת

הפרלמנט האירופי אישר (13.03.2024) את תקנות הבינה המלאכותית (AI ACT). המדובר בחקיקה הראשונה מסוגה בעולם ובאה להסדיר את הפיתוח ההפעלה והשימוש במערכות בינה מלאכותית בתחומי האיחוד. זאת לאור בהתפתחות הדרמטית של תחום הבינה המלאכותית וההבנה כי היא עלולה להשפיע לרעה על זכויות אדם.

החקיקה, שמנסה לאזן בין חדשנות והגנה על הפרט, עברה היום בפרלמנט האירופי ומטילה שורה של חובות   (שקיפות, דוקומנטציה, אמינות ודיוק מידע, אבטחת מידע וכו..) על חברות המפתחות, מפיצות ומשתמשות במערכות כאלו בהתאם לרמת הסיכון הנובע מאותה מערכת, למשל בתחום הרפואה. החוק גם אוסר על שורה של מערכות בינה מלאכותית לאור הסכנה על זכויות אדם.

חקיקה זו תשפיע על המשך התפתחות התחום וקובעת סנקציות כספיות גבוהות מאוד לחברות שיפרו את הרגולציה. החקיקה, שעוד צריכה לעבור 2 שלבים פורמליים ולאחר מכן תכנס לתוקף באופן הדרגתי, עלולה להשפיע גם על חברות ישראליות המפתחות והמפיצות מערכות AI באירופה מכיוון, שבדומה ל-GDPR (תקנות הגנת המידע האירופאיות), גם לחקיקה זו יש תחולה אקס טריטוריאלית על חברות שמחוץ לאיחוד האירופי.

הפוסט באירופה עובדים. ה-AI ACT אושר. הופיע ראשון בדן חי ברשת

בעידן הדיגיטלי המתפתח, התנהלות אחראית ומושכלת סביב שימוש והעברה של מידע רפואי מאתגרת את קופות החולים ואת החברות שמחזיקות במידע מסוג זה. במסמך המדיניות החדש "הגנה על פרטיות מטופלים בהעברת מידע רפואי באמצעים דיגיטליים" שפורסם על ידי רשות להגנת הפרטיות, מבהירה הרשות לגורמי רפואה שהעברת מידע רגיש ממאגרי מידע של ארגון על -ידי עובד הארגון אל מחוצה לו, ללא אישור או הרשאה מטעם הארגון, עשויה בנסיבות מסוימות להיחשב אירוע אבטחה חמור. 

ההמלצות החדשות של הרשות להגנת הפרטיות מתייחסות לאופן בו מתנהלים גורמי הרפואה בישראל ובעולם בהעברת מידע רפואי בין גורמי הבריאות באמצעות פלטפורמות דיגיטליות זמינות, נוחות ולעיתים אנונימיות כגון: Telegram, Whatsapp, gmail. שכן, כל הודעה, קובץ או תמונה שמועברת באמצעות אפליקציות האמורות כרוכות בסיכון רב ומהווה פוטנציה לחשיפת מידע רפואי ולחדירה לפרטיות המטופלים . כחלק מהמטרה להגן על פרטיות האזרחים ולשמור על אבטחת מידע הרפואי, הרשות מחייבת את גורמי הרפואה להפחית את השימוש בתוכנות שאינן מיועדות להעברת המידע הרגיש ולהימנע משמירתו במכשירים האישיים שלהם.

בין היתר, הרשות התייחסה גם למקרים בהם השימוש באפליקציות האמורות הוא בלתי נמנע. שכן, במצב דברים זה, הרשות המליצה להשמיט כל פרט אישי או זיהוי ישיר ולהעביר רק את המידע המינימלי הדרוש לצורך הדיווח או העברת המידע. עוד עולה מהמלצותיה, שיש להימנע משמירת מידע רפואי בשירותי גיבוי ענן פרטיים ולהשתמש באמצעי אבטחה למכשירים ותוכנות בהם מתבצעת העברת המידע.

למרות שהמסמך מוגדר כ"מסמך המלצות" בלבד, מבהירה הרשות כי לאור רגישותו של המידע הרפואי, לא תהסס להפעיל את הסמכויות העומדות לה על -פי דין במקרים של הפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות והתקנות שהותקנו מכוחו, בין השאר כעולה ממסמך ההמלצות.

הפוסט הרשות להגנת הפרטיות: " מעתה אין להעביר מידע רפואי בTelegram , Whatsapp או Gmail". הופיע ראשון בדן חי ברשת

המוסדות להשכלה גבוהה ידעו מי מהסטודנטים שלהם שירת במילואים גם בלי לקבל את המידע מהסטודנטים עצמם. מעבר המידע הזה יקרה ככל ותתקבל הצעה נשוא פורסם שביצע לאחרונה(17.12.2023), משרד המשפטים אשר פרסם את טיוטת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)(הוראת שעה – חרבות ברזל) להערות הציבור. מדובר בצו בהוראת השעה אשר נועד לאפשר העברת מידע אודות סטודנטים פעילים שגויסו למילואים ולוקחים חלק במאמץ המלחמתי ובשמירה על בטחון המדינה.

תיקון זה מתבקש נוכח היעדר סימטריה של מידע בחזקת המוסדות להשכלה גבוהה במצב הנוכחי. זאת, בין היתר, בשל העובדה שדרך המלך החוקית למסירת מידע מגוף ציבורי הנוגע לענייניו האישיים של אדם היא באמצעות קבלת הסכמתו של הפרט אליו מתייחס המידע המבוקש. למעשה, מה שאינו מתאפשר בשל זמינותם המוגבלת ולעיתים בלתי אפשרית של כוחות המילואים.

בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית שאירעה ביום 07.10.2023, מדינת ישראל הכריזה, כזכור, על פתיחתה של מלחמת חרבות ברזל. במסגרת זו גויסו בצו 8 (צו חירום) כ-300 אלף משרתי מילואים. הערכה היא כי מתוך כלל המגויסים, כ-70 אלף הינם סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, בהתאם להגדרה המנויה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

כזכור, המתקפה התחוללה בידי ארגון הטרור הרצחני 'חמאס', תוך הפתעה מוחלטת וללא כל היערכות מוקדמת מטעם המוסדות האקדמאיים. החל מאותו יום ארור וללא צפי להמשך, סטודנטים רבים נקראו לדגל ונלחמים בעומק רצועת עזה ומגנים ומאיישים את גבולותיה העוינים של המדינה בגזרות השונות. מצב דברים זה הוביל לדחיית פתיחת שנת הלימודים במוסדות האקדמיים השונים, לכאוס ואף לפערי מידע משמעותיים בין המוסדות האמורים לבין הסטודנטים המשרתים במילואים.

בהתאם לנוסח טיוטת הצו המוצע, פרטי המידע המועברים העומדים בבסיס הדיון הינם:

1. שם משפחה ושם פרטי של החייל.
2. מס' תעודת הזהות.
3. מועד שירות המילואים ומשכו המשוער.

תכליתה ונחיצותה של העברת המידע הינה משולשת. האחת, מיצוי ומימוש זכויות מידי. התיקון העתידי שואף להקל על סטודנטים המצויים במילואים ומתקשים בהעברת מסמכים ואישורים שונים מצה"ל למוסד לימודיהם בכל הנוגע למימוש ומיצוי זכויות באופן מידי. משימה זו, נעשתה כמעט בלתי אפשרית בשל פעילות הלוחמים והמגויסים במנותק מן האבחנה בין מי שבעומק הלחימה ובין אלו שמצויים בעורף שכן גם האחרונים מצויים בלחץ רב ובזמן חופשי דל ללא אמצעים מתאימים וזמינים. השנייה, היערכות מוסדית. מוסדות יכולים להעריך במדויק את מספר חיילי המילואים, תוך סיוע בהחלטות כמו האם לפתוח את שנת הלימודים האקדמית וכיצד להתאים מחלקות וקורסים. השלישית, הקצאת משאבים להיערכות עתידית ו"הקדמת תרופה למכה". העברת המידע תאפשר למוסדות להעריך ולהקצות משאבים להתאמות והקלות הכרחיות לסטודנטים במילואים, לרבות תמיכה מדינית ומלגות.

מועד התחולה של הצו והיתר העברת המידע האמור, הינו מיום פרסומו ולמשך לשישה חודשים. פרטי המידע המועברים למוסדות ההשכלה הגבוהה מהווים רשימה סגורה, כמפורט לעיל, דבר המגביל באופן את היקף וסוג המידע המועבר. החלטה זו הינה בלתי נמנעת. זאת מאחר ובפרק הזמן הנוכחי עד פתיחת שנת הלימודים לא נמצא פתרון מדיני מספק שפגיעתו פחותה וכי חלף זמן מספק לגיבוש עובדות ומסקנות באשר למצב הנוכחי.

צו הגנת הפרטיות מייצג תגובה מחושבת למצב חסר תקדים, המאזן בין צרכי הביטחון הלאומי לבין הזכויות והצרכים של סטודנטים במילואים באופן המשמר את עקרון המידתיות תוך הגנה על פרטיותם. הצו מדגיש את מחויבותה של הממשלה ושל מוסדותיה האקדמאיים לתמוך במי שמשרתים תוך שמירה על עיסוקיהם האקדמיים, במיוחד בעתות חירום לאומיות לצד שיקולים כלכליים כגון הזרמת כוח עבודה מדופלם/אקדמאי למשק.

העברת המידע בסקטור מסוים ומוגבל מייצג נאמנה את הגמישות החקיקתית בעת חירום ואת השימוש הראוי בכלי "הוראת השעה" לשם פגיעה יחסית בערכים שונים הראויים להגנה. שכן, בעת חירום נפגעות זכויות רבות והמחוקק נדרש לאיזון אופקי בין הזכויות הנפגעות תוך מתן משנה זהירות בדרכי פעולותיו ובתוצאות.

הפוסט גמישות בהעברת מידע בעת חירום – מלחמת חרבות הברזל הופיע ראשון בדן חי ברשת

האם כל מידע הקשור לאדם כשלעצמו יהווה מידע אישי בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או שמא רק מידע שיש בו כדי לאפיין אדם יהווה מידע אישי בחוק ואילו יתר סוגי המידע יהוו "מידע מוביל" בלבד? ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בראשות חה"כ שמחה רוטמן עסקה לאחרונה (04.12.2023) בשאלה זו בהרחבה. זאת במסגרת דיון ראשון בכנסת הנוכחית בהצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2022.

כזכור, מדובר בהצעה אשר נועדה, בין היתר, להרחיב את סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, גוף שהוקם מכוח החלטה ממשלתית, וכן כדי לצמצם את חובת רישום מאגרי המידע. ההצעה אשר עברה בכנסת בקריאה ראשונה מספר פעמים בעבר והוחל עליה רציפות בכנסת הנוכחית, הובאה בפני הועדה, שוב, על רקע המלחמה והעלייה החדה במספר בתקיפות הסייבר.

התכנסות הועדה הביאה להתכנסותם של בכירים בתחום הגנת הפרטיות לדיון רחב בנושא.

נציגי הרשות להגנת הפרטיות הדגישו בדיון כי יש להשלים את החקיקה בהקדם האפשרי. זאת עקב מספר סיבות הכוללות, בין היתר, את הצורך להתאים את החקיקה הישראלית להליך התאימות האירופית. לשם כך, ישראל נדרשת לשמור על מעמדה כמדינה המחייבת רמת אבטחת מידע ההולמת את דרישת האיחוד האירופי. בנוסף, הרשות הבהירה כי בעיקר בתקופה הנוכחית, מלחמת חרבות ברזל, גובר צורך להרחיב את סמכויות האכיפה של חוק הגנת הפרטיות והתקנות שהותקנו מכוחו, ויתרה מכך, יש להרחיב את סמכויות הרשות להגנת הפרטיות.

מנגד, בקרב חברי הועדה הוצגה גישה הפוכה לזו של הרשות, וזאת ביחס למספר נושאים שעלו. כך למשל, עלתה הטענה כי צמצום חובת רישום מאגרי המידע, כפי שמובא במסגרת התיקון לחוק, מיותר היות ויש לייתר את חובת הרישום באופן כולל, קרי, לבטל חובה זו לצמיתות.

את הבסיס לדיון בשאלת היקף המידע עליו יחול התיקון לחוק הניח עו"ד דן חי, יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי-הדין והמשרד המוביל אתר זה. כמי שחי את התחום הן כבעל משרד עו"ד מוביל המלווה חברות והן כמרצה באקדמיה, כותב פעיל בתחום ומי שמצוי על סף סיום עבודת הדוקטורט שלו בנושא, הדגיש עו"ד חי כי האתגר הגדול והחשיבות שבקביעת כללים אשר יטיבו עם זכויות הפרט מחד ולא יפגעו בהתפתחות הטכנולוגיה מאידך, היא בהגדרה המידע בדרך שתאפשר תהליכים ולא להפך.

לאחר חזרה ממושכת על עיקרי התיקון לחוק, עו"ד חי העלה את הבעיה המרכזית אשר נובעת כתוצאה מהתיקון לחוק הגנת הפרטיות – פרשנות המונח "מידע אישי". למעשה, הניח תשתית לדיון רחב בשאלה 'האם כל סוג מידע אודות אדם מהווה כשלעצמו מידע אישי, או שמא יש להגדירו כ"מידע מוביל"'. כלומר, האם מידע שאינו מהווה מידע אישי כשלעצמו, אלא רק במצב בו יוצלב עם מידע אחר או במצב בו יחובר לסוגי מידע נוספים יכול ליצור מידע אישי ואף רגיש. שאלה זו היוותה נושא מרכזי לחילופי הדברים בקרב חברי הועדה, ובפרט בקרב יו"ר הועדה שעסק בנושא בהרחבה.

מעבר לתיקון 14, תיקון 15 לחוק הגנת הפרטיות עלה גם הוא במסגרת הדיון. הובהר כי טיוטת תזכיר החוק מצויה על שולחנו של שר המשפטים. התיקון עתיד להכיל הוראות ביחס לזכות למחיקת מידע (הזכות להישכח), מינוי ממונה פרטיות בארגון, הסדרת עיקרון ההסברתיות בקשר לשימושי בינה מלאכותית והוראות נוספות.

הפוסט מהו "מידע אישי"? ועדת חוקה מנסה לתת מענה. הופיע ראשון בדן חי ברשת

כללי ה-ICO מונות מספר חובות המוטלות על אתרי האינטרנט. חובה לאפשר למשתמשים לבחור שלא לאפשר שימוש ב-Cookies, גם במידה והשימוש ב-Cookies הוא הכרחי לתפקוד האתר. עוד קובעים הכללים כי על האתרים להפוך את האפשרות לבחור שלא לאפשר שימוש ב-Cookies לקלה ונגישה. בנוסף, על אתרי האינטרנט להימנע מהגשת פרסומות ממוקדות למשתמשים שבחרו שלא לאפשר שימוש ב-Cookies.

לסיכומו של דבר, ההחלטה של ה-ICO היא צעד חשוב להגנה על הפרטיות של משתמשים בבריטניה. היא צפויה להשפיע על אתרים רבים במדינה, ועשויה להוביל לאימוץ כללים דומים במדינות אחרות בעולם.

הפוסט הרשות להגנת הפרטיות הבריטית אוכפת כללי שימוש ב-cookies הופיע ראשון בדן חי ברשת