מאת מתן אברמוביץ'
האם כל מידע הקשור לאדם כשלעצמו יהווה מידע אישי בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או שמא רק מידע שיש בו כדי לאפיין אדם יהווה מידע אישי בחוק ואילו יתר סוגי המידע יהוו "מידע מוביל" בלבד? ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בראשות חה"כ שמחה רוטמן עסקה לאחרונה (04.12.2023) בשאלה זו בהרחבה. זאת במסגרת דיון ראשון בכנסת הנוכחית בהצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2022.
כזכור, מדובר בהצעה אשר נועדה, בין היתר, להרחיב את סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, גוף שהוקם מכוח החלטה ממשלתית, וכן כדי לצמצם את חובת רישום מאגרי המידע. ההצעה אשר עברה בכנסת בקריאה ראשונה מספר פעמים בעבר והוחל עליה רציפות בכנסת הנוכחית, הובאה בפני הועדה, שוב, על רקע המלחמה והעלייה החדה במספר בתקיפות הסייבר.
התכנסות הועדה הביאה להתכנסותם של בכירים בתחום הגנת הפרטיות לדיון רחב בנושא.
נציגי הרשות להגנת הפרטיות הדגישו בדיון כי יש להשלים את החקיקה בהקדם האפשרי. זאת עקב מספר סיבות הכוללות, בין היתר, את הצורך להתאים את החקיקה הישראלית להליך התאימות האירופית. לשם כך, ישראל נדרשת לשמור על מעמדה כמדינה המחייבת רמת אבטחת מידע ההולמת את דרישת האיחוד האירופי. בנוסף, הרשות הבהירה כי בעיקר בתקופה הנוכחית, מלחמת חרבות ברזל, גובר צורך להרחיב את סמכויות האכיפה של חוק הגנת הפרטיות והתקנות שהותקנו מכוחו, ויתרה מכך, יש להרחיב את סמכויות הרשות להגנת הפרטיות.
מנגד, בקרב חברי הועדה הוצגה גישה הפוכה לזו של הרשות, וזאת ביחס למספר נושאים שעלו. כך למשל, עלתה הטענה כי צמצום חובת רישום מאגרי המידע, כפי שמובא במסגרת התיקון לחוק, מיותר היות ויש לייתר את חובת הרישום באופן כולל, קרי, לבטל חובה זו לצמיתות.
את הבסיס לדיון בשאלת היקף המידע עליו יחול התיקון לחוק הניח עו"ד דן חי, יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי-הדין והמשרד המוביל אתר זה. כמי שחי את התחום הן כבעל משרד עו"ד מוביל המלווה חברות והן כמרצה באקדמיה, כותב פעיל בתחום ומי שמצוי על סף סיום עבודת הדוקטורט שלו בנושא, הדגיש עו"ד חי כי האתגר הגדול והחשיבות שבקביעת כללים אשר יטיבו עם זכויות הפרט מחד ולא יפגעו בהתפתחות הטכנולוגיה מאידך, היא בהגדרה המידע בדרך שתאפשר תהליכים ולא להפך.
לאחר חזרה ממושכת על עיקרי התיקון לחוק, עו"ד חי העלה את הבעיה המרכזית אשר נובעת כתוצאה מהתיקון לחוק הגנת הפרטיות – פרשנות המונח "מידע אישי". למעשה, הניח תשתית לדיון רחב בשאלה 'האם כל סוג מידע אודות אדם מהווה כשלעצמו מידע אישי, או שמא יש להגדירו כ"מידע מוביל"'. כלומר, האם מידע שאינו מהווה מידע אישי כשלעצמו, אלא רק במצב בו יוצלב עם מידע אחר או במצב בו יחובר לסוגי מידע נוספים יכול ליצור מידע אישי ואף רגיש. שאלה זו היוותה נושא מרכזי לחילופי הדברים בקרב חברי הועדה, ובפרט בקרב יו"ר הועדה שעסק בנושא בהרחבה.
מעבר לתיקון 14, תיקון 15 לחוק הגנת הפרטיות עלה גם הוא במסגרת הדיון. הובהר כי טיוטת תזכיר החוק מצויה על שולחנו של שר המשפטים. התיקון עתיד להכיל הוראות ביחס לזכות למחיקת מידע (הזכות להישכח), מינוי ממונה פרטיות בארגון, הסדרת עיקרון ההסברתיות בקשר לשימושי בינה מלאכותית והוראות נוספות.
