הנוכחות הגוברת של טכנולוגיית הבינה המלאכותית במציאות, מעלה את השאלה באשר למעמדה המשפטי של טכנולוגיה זו, בעיקר בהקשרים של זכויות וחובות מתחום הקניין הרוחני ודיני הפטנטים. דוגמא לשאלה מורכבת זו הובאה בפני רשם הפטנטים אשר דחה שתי בקשות לרישום פטנט שהומצא על ידי מכונה המבוססת על בינה מלאכותית, AI (Artificial Intelligence).
הרקע להחלטת הרשם הוא שתי בקשות שהוגשו על ידי דר. סטיפן ת'אלר ביום 8 לאוגוסט 2019, בהן טען כי שתי האמצאות אותן ביקש לרשום כפטנטים פותחו על ידי מכונה טכנולוגית, וללא סיוע אנושי כלשהו. בבקשתו, צירף ת'אלר נספח המבהיר כי הממציא, "DABUS", הוא למעשה מכונה המבוססת טכנולוגיית בינה מלאכותית, וכי תהליך האמצאה של המכונה כולל שני שלבים. בשלב הראשון, המכונה פיתחה רעיונות חדשים על ידי רשת נוירונים מלאכותית שאומנה באמצעות מידע כללי מעולמות ידע שונים. בשלב השני, המכונה ביצעה מיון של אותם רעיונות, ובחרה את אלה המהווים מספיק חידוש ביחס לידע הקודם, וזאת בעזרת רשת נוירונים מלאכותית נוספת.
במסגרת בחינת בקשות הרישום, רשם הפטנטים התייחס לבקשות נוספות שהגיש דר. סטיפן ת'אלר גם מחוץ לישראל. זאת כאשר, המבקש הגיש בקשות לרישום הפטנט באותו עניין גם באוסטרליה וגרמניה. באוסטרליה, משרד הפטנטים האוסטרלי סירב לרשום את הבקשות שהגיש ת'אלר וזאת מאחר ובניגוד לדין, פיתוח האמצאה לא בוצע על ידי ממציא אנושי. לעומת זאת, בגרמניה בקשת הרישום שהגיש ת'אלר עדיין בבחינה, ובה הוסיף עצמו כממציא, קרי התקיימות התנאי הנדרש על פי דין.
בהחלטתה שניתנה בישראל, הרשם לא עסק במידת המעורבות האנושית בפיתוח המוצר, אלא ערך בחינה פורמלית ביחס למונח "ממציא" אשר מוגדר כ"בן אנוש" על פי חוק הפטנטים, וסבר כי אין זה נכון להרחיב פרשנות זו כדי לכלול מכונות. למעשה, מאחר והמבקש לא הציג בבקשתו כל מקור אנושי שלקח חלק באמצאה, רשם הפטנטים דחה את בקשתו וקבע כי הבקשה אינה כוללת את תנאי המונח "ממציא" על פי חוק הפטנטים.
החלטת הרשם מעידה פעם נוספת על הפערים האדירים שקיימים בין הוראות דיני הפטנטים העולמיים לבין התקדמות טכנולוגיית הבינה המלאכותית, ומעצימה את הצורך בשינויים דרושים על מנת לצמצם פערים אלה. שכן, הוראות דיני הפטנטים אינם מאפשרים לרשום אמצאה שפותחה על ידי מכונה ללא כל עזרה אנושית, וכי המצב הנוכחי עלול לייצר תמריץ שלילי למפתחי אמצאות חדשניות שעשויות לסייע לכלל האוכלוסייה.
כמו כן, ההחלטה מציגה פעם נוספת כי הוראות דיני הפטנטים בישראל כפופים להוראות הדין הבינלאומי, ובכך ניתן היה "לחזות" את התוצאה הנדונה בעניין האמור.
(בקשות לרישום פטנטים מס' 268605 , 26860)
