הצעה להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות אזרחיות בתחום הפרטיות הונחה על שולחן הכנסת לאחרונה(26.07.21). במסגרת ההצעה מוצע להאריך את תקופת ההתיישנות בחוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981 מתקופה של שנתיים לתקופה של 7 שנים, ובכך לנרמלו לכלל הקבוע בחוק ההתיישנות התשי"ח 1958.
בדברי ההסבר להצעת החוק מובהר כי החוק כיום מקנה הגנה על פרטיותו הקלאסית של הפרט ("The right to be left alone") ומבחין בינה לבין הגנה עם מידע אודות אדם (Data Protection) המעוגן בפרק ב' לחוק. עבור כך, מובהרים בהצעת החוק השינויים שנגרמו לעולם ה- Data בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, המקשים ולעיתים מגבילים את יכולת הנפגע לתבוע בגין פגיעה בפרטיותו ומכאן תקופת הזמן הקצרה, יחסית, שנקבעה לכך בחוק שוב אינה רלבנטית.
מהאמור מעלה ההצעה להגדיל את משך ההתיישנות לשבע שנים, בהם יתאפשר לאתר את הפגיעה, עבור כך את הפוגע.
(האמור בהדגשה אינו חלק מן הצעת החוק)
[הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – תקופת התיישנות), התשפ"א – 2021]
