האם רשאי מעסיק לעשות שימוש במצלמות במרחב הציבורי בכדי לפקח על עובדיו? לאחרונה (19.9.2023) נדרש בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לשאלה והשיב עליה בחיוב, כפוף לתנאים מקדמיים הכרוכים ביידוע העובד על השימוש הצפוי בתוצרי המצלמות המתוקנות במקום העבודה.
השאלה עלתה במסגרת עתירה שהוגשה על ידי עובדת לשעבר בחברת אל-על, אשר לטענתה החברה עשתה שימוש במצלמות האבטחה במסגרת הליך משמעתי נגדה באופן הפוגע בפרטיותה. בית המשפט העליון קבע כי יש להכיר בזכותו של המעסיק לעשות שימוש בתוצרי הצילום, בתנאי שפעל בשקיפות, סבירות ומידתיות ובמידה שדאג ליידע את העובדים בדבר השימוש במצלמות מבעוד מועד.
הרקע לדיון בבג"ץ הינו תביעה שהגישה עובדת לבית הדין האזורי לעבודה לאחר 22 שנות עבודה בחברה, וזאת על רקע הליך הפיטורים אשר כלל צילומים במקום עבודתה. במסגרת זו הובאה אף עמדת היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע לשימוש במצלמות, לפיה רשאי המעסיק להשתמש במצלמות לתכלית ראויה וכן לצורך בקרה על דיווחי נוכחות העובדים. בית הדין האזורי סבר כי יש לדחות את טענת העותרת לפיה התרחשה פגיעה בפרטיות, זאת נוכח העובדה שמדובר היה במצלמות גלויות אשר לוו בשילוט בולט וברור המיידע בדבר צילום המקום. העובדת הגישה ערעור על הקביעה לבית הדין הארצי, הערעור נדחה ומשכך עתרה העובדת לבג"ץ.
בעתירה טענה העובדת בין היתר, כי חברת אל-על התנכלה לה במשך שנים במגוון דרכים, ביניהם הרעת תנאי עבודה, לשון הרע ופגיעה בפרטיות ובילוש באמצעות מצלמות וסרטוני וידאו. עוד טענה העותרת כי אותם סרטונים הושגו באמצעים פסולים תוך פגיעה בפרטיותה וכן תוך פגיעה בצדדים שלישיים. זאת בין היתר באמצעות שימוש שלא כדין במצלמות מעקב שהתקינה החברה וכן באמצעות שימוש שלא כדין במאגרי המידע בהם היא מחזיקה.
מנגד, המעסיקה טענה, בין היתר, כי מתחמי החברה, לרבות החצרות, מרושתים במצלמות אבטחה גלויות, להן מצורף שילוט ברור. יתרה מכך, החברה טענה כי מדובר בשימוש צמוד למטרה, שכן השימוש במצלמות האבטחה כפוף לנוהל אשר מפורסם בפורטל עובדי החברה. נוהל זה מסדיר את אופן שימוש החברה במצלמות האבטחה, ובו התייחסות מפורשת בכל הנוגע לשימוש במצלמות במצבים שבהם ישנו חשש להפרות משמעתיות כמו פגיעה בטוהר המידות מצד העובדים.
שופטי בית המשפט העליון הציגו דעות אשר עלו בקנה אחד עם עמדת בתי הדין, וסברו כי על בית המשפט לפעול בגישה מצמצמת בכל הנוגע לפסיקות בית הדין הארצי לעבודה, וזאת נוכח מומחיותם בתחומי דיני העבודה. עוד סברו, כי על אף פערי הכוחות שבין העובדים לבין המעסיקים, ולמרות הרגישות הרבה בכל הנוגע לפרטיות העובדים במקום העבודה, במקרה המתואר זכותו של המעסיק גוברת על פני זכותו של העובד. שופטי העליון הדגישו כי כאשר שימוש המעסיק במצלמות נעשה במידתיות, בהתאם לנוהל ברור ושקוף לעובדים, תוך שימוש במצלמות גלויות אשר מלוות בשילוט, וכן במטרה להגן על האינטרסים הלגיטימיים של המעסיק, יש להעדיף את זכותו של המעסיק על פני זכותו של העובד לפרטיות כאשר זכותו של העובד נפגעת כתוצאה מהשימוש במצלמות.
לסיכום, פסיקת בג"ץ מסדירה את המותר והאסור בכל הנוגע לשימוש במצלמות, ומדגישה את חובת היידוע אשר חלה על המעסיק בכל הנוגע לפרטיות העובדים בכלל, וביחס לשימוש במצלמות בפרט.
