ועדת החריגים של נציבות שירות המדינה החליטה שלא להאריך בשישה חודשים את כהונתו של עו"ד יורם הכהן בתפקיד ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט). בעקבות כך, סיים הכהן את תפקידו ב-31 לדצמבר 2012 ועתה רמו"ט תמצא עצמה ללא ראש בחודשים הקרובים, עד לאחר שתוקם ממשלה חדשה והליכי האיתור ואישור מחליפו יבשילו.
ראש רמו"ט נמנה על שורת התפקידים אשר משרד ראש הממשלה קבע כי המכהן בהם, מתמנה לקדנציה אחת סגורה בלבד. בעניין ראש רמ"וט, נקבעה משך תקופת הכהונה ל- שש שנים בלבד. זאת כחלק מההשקפה שהנושא בתפקיד רגולטורי מסוג זה צריך להיות בלתי תלוי בגורם שמינה אותו במהלך תפקידו. קדנציה סגורה מבטיחה את חוסר התלות הזאת. בהתאם לסיום כהונתו של הכהן, כאמור, נערכו במשרד המשפטים והקימו ועדת איתור למציאת מחליפו. פעילות הוועדה הזו הופסקה בשל ההחלטה על הקדמת הבחירות לכנסת והמלצת נציב שירות המדינה, משה דיין, לפיה יש להימנע מאיוש משרות בכירות עד לאחר הרכבת הממשלה.
הסמכות להאריך כהונה של מי שנושא במשרה שנקבעה לקדנציה אחת בלבד מסורה לועדת החריגים בנציבות שרות המדינה, בראשה עומד הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש-הממשלה. משרד המשפטים הפנה לוועדה בקשה להאריך באופן חריג את כהונתו של הכהן בשישה חודשים, בכדי לגשר על המצב שנוצר ולהבטיח את משך פעילותה התקינה של רמו"ט עד שתמונה ממשלה חדשה ויפנו לעסוק במינוי מחליפו. ועדת החריגים, כאמור, חשבה אחרת. התוצאה הינה, שהגוף שאמור לשמור על הפרטיות שלנו נותר ללא ראש לחצי שנה הקרובה, לפחות.
מי שהתנגד להארכה בועדת החריגים יוכל לטעון, כי לא ראוי להאריך את תקופת כהונת הרגולטור בחצי שנה וכי עדיף למנות ממלא-מקום זמני לתקופה הזו. כך ישמר העיקרון של שרות המדינה בתפקידים כאלו בקדנציה אחת בלבד. מנגד, השאלה שבאמת צריכה לעמוד לדיון הינה מה היא טובת המדינה וטובתו של הציבור שנהנה מפעולתה של רשות כזו שאמורה, בסופו של דבר, להגן עליו.
במדינה מסודרת, הזכות לפרטיות הייתה צריכה להיות בראש סדר העדיפויות הלאומי. בישראל לא זה הוא המצב. כך הקואליציה הנוכחית בכנסת מסיימת את כהונתה עם רקורד שלילי בעניין. בתחילה, בכנסת ה-18 התקבל החוק הביומטרי אשר אין צורך להכביר במילים בנוגע לפגיעתו בפרטיות כולנו ובהמשך לא קודם כהלכה תיקון לחוק הגנת הפרטיות שהבטיח הגברת סמכויות האכיפה של רמו"ט, הצעת חוק שעברה קריאה ראשונה אולם התמסמסה על שולחנה של ועדת חוקה- ככל הנראה מתוך חוסר מוטיבציה לקדם את יוזמת משרד המשפטים בעניין. לפיכך, על הרקע זה, ההחלטה בעניין ראש רמו"ט לא מתקבלת בהפתעה כלל.
הזכות לפרטיות תצא, ללא ספק, נפסדת מהמהלך. רמו"ט תפעל עתה ללא ראש, לא תקדם נושאים חשובים שניצבים על שולחנה, תמנע מלהוציא הנחיות חדשות אשר יטיבו עם פרטיות האזרח ולא תוכל לנקוט בהליכי אכיפה רחבי היקף, כאלה הדורשים ליווי של ראש הרשות. כך פעם נוספת תידחק פרטיותנו לפינה זנוחה.
אם לא די באמור לעיל, בל נשכח כי בתקופת בחירות מקבל תפקידה של רמו"ט חשיבות רבה עוד יותר. הסיבה לכך היא, כי בימים בהם כל רשימה לכנסת מקבלת את רשימת הבוחרים, רק רמו"ט חזקה תבטיח כי רשימה זו לא תגיע לכל דורש ותישמר פרטיות האזרחים.
אך גם המנהל התקין יוצא נפסד מהסיפור. כאשר החליטו לקצוב בקדנציה אחת של שש שנים את תפקידו של ראש רמו"ט, המחשבה הייתה להבטיח חוסר תלותו בגורמים הממנים. ממלא-מקום זמני לתפקיד, סביר להניח, גם יגיש את מועמדתו לתפקיד עצמו, כאשר ועדת האיתור תשוב לעבוד לאחר הבחירות. כך נמצא עצמנו עם ראשות שהעומד בראשה תלוי מאוד בגורם הממנה. תפקודו בתקופה הזו, לכן, יהיה צולע, לא עצמאי ותלותי.
המסקנה הינה שהבקשה של משרד המשפטים היא הפיתרון הנכון. ראוי, לכן, לכנס את ועדת החריגים לישיבה נוספת. אולי השכל והבינה יעלו אז על מאבקי כוחות, כאלה ואחרים, שהביאו להחלטה האומללה. בסופו של דבר נצא כולנו מורווחים מהחלטה כזו. תפקוד טוב ונכון של גוף כמו רמו"ט יבטיח שמירה על הפרטיות של כל אזרחי המדינה וחברי ועדת החריגים בכלל זה.
