פרקליט המדינה פרסם לאחרונה (19.12.2017) הנחיה המסדירה את מדיניות הפרטיות של הפרקליטות לעניין תיעוד ויזואלי או קולי של קטין או חסר ישע, אשר בוצע ללא ידיעתם או הסכמתם של המוקלטים. על פי ההנחיה, בנסיבות מסוימות, המקליט לא יועמד לדין על אף ביצוע עבירה של פגיעה בפרטיות או האזנת סתר.
קטינים וחסרי ישע רבים נזקקים לעיתים קרובות לטיפול והשגחה של גורם חיצוני, דבר אשר מגביר פעמים רבות את החשש אצל בני משפחתם או קרוביהם באשר למתרחש בעת הפיקוח. בעקבות כך, אנו עדים פעמים רבות להתקנה של מכשירי צילום או האזנה על ידי הקרובים, התקנה אשר מבחינה משפטית עלולה פעמים רבות לפגוע בפרטיותם של המטפלים.
כאמור, לאור הרגישות הרבה המצויה במקרים מסוג אלה, העביר פרקליט המדינה את ההנחיה הנ"ל, ובה קבע מהן הנסיבות בגינן המקליט לא יועמד לדין.
אחת הנסיבות, על פי פרקליט המדינה, היא כי במקרה של הפרת חוק הגנת הפרטיות עקב צילום וידאו בלבד, אם עולה כי המצלם פעל בתום לב, מתוך חשש המבוסס על אינדיקציות ממשיות שמתבצעת עבירה כלפי הקטין או חסר הישע, וכי המקליט פעל באורח מידתי ולמען מטרת חשיפת העבירה בלבד, לא יועמד המקליט לדין.
המצב נכון גם במקרה של הפרת חוק האזנת סתר עקב הקלטת שמע. גם כאן, במידה והמקליט פעל בתום לב, מתוך חשש מבוסס על אינדיקציות ממשיות שמתבצעת עבירה כלפי הקטין או חסר הישע, והוא פעל באופן מידתי על מנת לחשוף את העבירה בלבד, הוא לא יועמד לדין.
כמו כן, ההנחיה קובעת כי במקרה של הפרת חוק האזנת סתר עקב הקלטת שמע והמקליט הינו האפוטרופוס של הקטין או חסר הישע, במידה והאזנת הסתר נעשתה לשיחה שהקטין או חסר הישע צד להן, או מטרתה לקלוט דברים כלפי הקטין או חסר הישע, לא יועמד האפוטרופוס לדין כיוון שפועל מכוח חובתו להגן על הקטין או חסר הישע.
נוסף על כך, לחומרת העבירה המצולמת משקל רב בהחלטה האם להעמיד או לא להעמיד לדין את המקליט. במידה והעבירה שתועדה חמורה יותר, תגבר הנטייה שלא להעמיד לדין, גם אם לא התקיימו כלל הנסיבות של אי-העמדה לדין.
