האם אי פעם שאלתם את עצמכם כיצד בנקים ומלווים אחרים בוחרים למי לתת אשראי ולמי לא? מדוע לקוח מסוים מקבל שיעור ריבית גבוהה יותר מאשר לקוח אחר עבור אותו סכום הלוואה?
עם כניסתו לתוקף של חוק נתוני אשראי, התשע"ו – 2016 ביום 12.4.19, זהו הזמן הנכון להבין את המנגנון הקבוע בחוק למתן אשראי. בשורות הבאות ננסה להסביר מה הן ההשלכות של החוק החדש, הצפוי, בין השאר, לדרג אזרחים לפי יכולתם להחזיר הלוואות. נבין את היתרונות, החסרונות ומדוע מוסר תשלומים מעולה, יוזיל אשראי ואילו חוב לרשות המקומית או אפילו לחברת החשמל עלול לגרום לכך שלחלקינו יהיה קשה (ויקר) לקבל הלוואה לצורך קניית דירת מגורים, רכב או כל נכס אחר.
עד כניסתו של החוק החדש, המידע שהזין את נותני האשראי למיניהם התבסס על נתונים שליליים אודות לקוח המעוניין בלקיחת אשראי מכוח חוק שירות נתוני אשראי, תשס"ב-2002, וכן על בסיס מידע קיים על לקוחותיהם. אותם נתונים שליליים כללו רק כשלים מהותיים בהחזר אשראי כגון תיקי הוצאה לפועל, הליכים משפטיים הנובעים מחובות לבנקים או נותני אשראי אחרים, אי כיבוד צ'קים שנרשמו ועוד. לעומת זאת, נותני אשראי גדולים, כמו הבנקים, מחזיקים במאגרים פרטיים העומדים לרשותם בלבד, זאת בנוסף לאותם נתונים שליליים. מאגרים אלו מכילים נתונים נוספים על לקוחות הבנקים, ומלבד נתונים שליליים, מכילים נתונים חיובים הנוגעים למוסר תשלומים והחזר הלוואות תקין, כמו מידע על העובר ושב, עמידה בפירעון הלוואות מהעבר, תשלום הוראות קבע במועד שנקבע. כך שאם אותם נתונים "שליליים" מספקים פרספקטיבה מסוימת לנותני אשראי למיניהם בשאלה האם כדאי לתת אשראי ללקוח ומה הן סיכוייו להחזיר את ההלוואה, לבנקים היה יתרון מובהק על שאר נותני האשראי מכיוון שהחזיקו במידע חיובי שאינו היה חשוף לשאר נותני האשראי הקטנים יותר. בהתאם לכך, בנקים ונותני אשראי קטנים גזרו את הריביות והסכומים שלדעתם לקוח ראוי ויכול לקבל, המשקפים את היקף הסיכון של מתן האשראי לאותו לקוח, כאשר נותני אשראי גדולים חשופים למידע רב יותר, המאפשר להם לכמת טוב יותר את סיכון הלקוח ובמידת האפשר גם להעניק תנאים טובים יותר. התנהלות זו הובילה לפגיעה בתחרות בענף מתן האשראי.
במסגרת חוק נתוני האשראי החדש יתבצע מעבר ממודל של מאגר המכיל מידע שלילי למאגר מידע שיכלול נתונים חיוביים וגם שליליים. אותם נתונים יעובדו עבור כל אדם ויקראו "דוח אשראי". דוח האשראי יהיה זמין עבור אותם גופים הנותנים אשראי ועומדים בקריטריונים אשר נקבעו בחוק, מהם מבקש הלקוח הלוואה. כמו כן, כתוצאה מהרחבת המידע הנאסף אודות לקוח, הפגיעה בפרטיותו תהא גבוהה יותר מאשר הייתה כשפעל ההסדר הישן ועל כך נרחיב בהמשך המדריך.
מהי מטרת החוק?
מטרת החוק היא להגביר את התחרות בתחום מתן האשראי בין הגופים הבנקאיים לגופים חוץ בנקאיים. המערכת תאפשר ללקוח לקבל אשראי בתנאים המיטביים האפשריים עבורו, כמקובל במדינות מתקדמות אחרות כדוגמת ארה"ב, וצפויה לשנות את כללי המשחק הנהוגים כיום בשוק האשראי הקמעונאי. בפועל, החוק ייצר מנגנון של "דירוג אשראי" לכל אחד בישראל. באמצעות הדירוג הזה יוחלט אם לאשר מתן אשראי ובאילו תנאים. אם כך, מטרתו העיקרית של החוק היא סיוע בהערכה נכונה של סיכוני אשראי, הגדלת התחרות עקב כך ושיפור מוסר התשלומים של יחידים ועסקים ובכך לעזור לאזרח הקטן המעוניין לקחת הלוואה בתנאים אופטימליים.
מהו "דירוג אשראי"?
המשמעות של דירוג אשראי הוא ציון (מ-1 עד 100) שניתן, על ידי לשכות אשראי, לאנשים פרטיים או עוסקים מורשים, המבטא את היכולת העתידית שלהם להחזיר הלוואה. הדירוג למעשה מספק לבנקים ולגופים החוץ בנקאיים, פרספקטיבה בקשר לסיכוי שההלוואה שנתנו לא תפרע ובכך מעריכים את רמת הסיכון וגוזרים את הריביות והסכומים אותם מוכנים להלוות. אותו דירוג אשראי מסתמך על דוח אשראי שמפיקות לשכות האשראי, על בסיס נתוני אשראי שהתקבלו ממאגר בנק ישראל. הדירוג נבנה בעיקר לפי הפעולות הפיננסיות של הלקוח מהעבר, על ההון העצמי שלו (נכסים והתחייבויות), ועל ההתנהלות מול הרשויות ונותני האשראי הקבועים בחוק, לחיוב ולשלילה. ככל והלקוח ברמת סיכון נמוכה יותר בעיני נותני האשראי. כך הריבית תהיה נמוכה יותר ולהפך. מנגנון דירוג האשראי קיים בארה"ב וממנו ינקו את המתווה הכללי ליצירת הדירוג.
מהו דו"ח אשראי?
דוח נתוני אשראי הינו דוח פיננסי מפורט, המבוסס על נתוני אשראי, הכולל מידע נרחב מהעבר וההווה בנוגע להתנהלותם הפיננסית של אנשים פרטיים. הדוח מופק על – ידי חברות שקיבלו רישיון לכך (לשכות אשראי) לבקשת ספקי אשראי שונים, ומסתמך על נתונים ממאגר נתוני אשראי ארצי שמנוהל על-ידי בנק ישראל. הנתונים הנאספים מתחלקים לנתונים שליליים וחיוביים: ראשית, נתונים שליליים: נתונים אודות איחור בתשלומים, אי עמידה בתשלומים או אי פירעון של הלוואות. מידע על שיקים ללא כיסוי, נתונים אודות חשבונות מוגבלים, נתונים בדבר שליחת התראה על כוונה לנקיטת הליכים לגביית חוב, נתונים אודות תיקי הוצאה לפועל, נתונים אודות פשיטת רגל, נתונים אודות אי עמידה בתשלומים שונים. שנית, נתונים חיוביים: נתונים אודות הלוואות שניתנו – מועדי מתן ההלוואות, גובה ההלוואות, סוג ההלוואות ותאריכי פירעון, נתונים אודות מסגרות אשראי שניתנו – מועדי מתן האשראי וגובה המסגרות, נתונים אודות פירעון הלוואות שבוצעו במועד ובזמן.
כיצד מכינים את הדירוג ומי קובע אותו?
בבנק ישראל ירוכזו נתונים נרחבים על ההיסטוריה הפיננסית של כל אחד ואחת (שלא ביקש אחרת), והם למעשה ירכיבו את דוח האשראי של כל אדם. על סמך הנתונים האלה יקבע דירוג אשראי אישי. החוק החדש מסמיך את בנק ישראל לאסוף נתוני אשראי ממקורות שונים ובהתאם מעניק לחברות פרטיות, הן לשכות האשראי, את הסמכות לתת שירותים אשר ביניהם דירוג אשראי. אותו דירוג אשראי יקבע לפי אלגוריתמים ייחודיים לכל לשכת אשראי, שבוחנים את הפעולות החיוביות והשליליות. למי שחושש ממקצועיות החברות – בכדי להסיר דאגה מלבכם, מדובר בחברות, עליהן יפקח בנק ישראל ואשר נכון להיום הן אותן החברות שפעלו עד כה, לפני כניסת החוק החדש, ועמלות על אותן מאגרים שליליים שעוזרים לבנקים להחליט אם לתת אשראי ובאיזה תנאים (לדוגמא: חברת BDI).
כיצד החוק מטיב עם מבקשי האשראי?
המעבר ממאגר נתונים שליליים למאגר נתונים המחיל נתונים חיובים וגם שליליים יאפשר קבלת מידע על פעולות של לקוחות, המעידות על דפוס פעולה חיובי בכל הקשור להתנהלות פיננסית נכונה ומחושבת. בנוסף, אותם נתונים חיוביים יעמדו לרשותם של כל חברות מתן האשראי למיניהן ולא רק לרשות הבנקים. התחרות בין אותן חברות אשראי תגבר וכתוצאה מכך ניתן להניח שהריביות יפחתו. פערי המידע אודות הלקוחות של אותן חברות נותנות אשראי יצטמצם והתוצאה תשפיע לטובתם של רוב האזרחים והעסקים, בעלי מוסר תשלומים חיובי, הרוצים ומעוניינים לקבל הלוואה. כמו כן, לקוחות יוכלו לנהל את צעדיהם הפיננסים בצורה מושכלת, זהירה ומפוקחת במטרה לשמור על דירוג טוב ודוח אשראי חיובי. כמו כן, מקבלי אשראי פוטנציאליים תמיד יוכלו לשפר את הדירוג שלהם למשל על-ידי זהירות יתרה והקפדה על תשלומים בזמן ובכך לשפר את הנתונים בדוח שלהם.
מי חשוף לאותו דוח אשראי המכיל נתונים פיננסים אישיים?
כאשר אדם המעוניין בהלוואה מגיע לאחת מהחברות המספקות אשראי, אותה חברה תבקש את אישורו לקבל דוח אשראי אודותיו, על-ידי הזמנתו מאחת מלשכות האשראי שהוסמכו לכך. נותן האשראי ייחשף למידע המצוי בבנק ישראל ובנוסף לדירוג האשראי של הלקוח אותו הכינה לשכת האשראי. יחד עם זאת, יש להדגיש כי מסירת המידע לנותני אשראי תעשה רק במידה והלקוח ייתן את הסכמתו, בדרך כלל במעמד של בקשת הלוואה / אשראי. כמו כן, אדם אשר ירצה לעיין בדוח האשראי האישי שלו יוכל להעביר בקשה פרטנית בעצמו ולא על-ידי חברות האשראי ובכך להיחשף בכל רגע נתון ובהתאם לפרוצדורה שנקבעה בחוק החדש.
כיצד תוכל להגן על פרטיותך ולעקוב אחר המידע הנאסף עליך במסגרת החוק החדש?
כאמור, דוח אשראי יימסר לנותן אשראי רק לאחר קבלת הסכמתו של הלקוח לכך. לעומת זאת, איסוף נתוני אשראי למאגר בנק ישראל יתבצע באופן אוטומטי ללא קבלת אישור לכך. לקוח רשאי לבקש כי מידע אודותיו לא יעבר יותר למאגר נתוני אשראי בבנק ישראל. יתר על כן, בכל הקשור לתיקון המידע שנאסף בדוח, מידע שלדעת הלקוח שגוי או אינו מדויק, רשאי הלקוח להגיש בקשה לתיקון המידע שנאסף עליו. בנוסף, לקוח זכאי לקבל מכל בעל רישיון דוח אשראי על עצמו – "דוח אשראי עצמי", ואחת לשנה זכאי שהפעולה תהיה ללא עלות.
האם אין חשש מחדירה לפרטיות ודליפה של מאגרי המידע?
עד כה החוק הישן, שנחקק ב-2002, היווה הסדר ספציפי וחריג לחוק הגנת הפרטיות, במובן זה שהוא אפשר איסוף ועיבוד נתוני אשראי שליליים על אדם, גם ללא הסכמתו מדעת של אותו אדם. החוק החדש חודר לפרטיות בדרגה שונה ועוצמתית יותר, מידע שלילי וחיובי יופיעו בדוחות נתוני אשראי. מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות מכיוון שהחוק למעשה קובע כי על מנת לקבל אשראי בתנאים מועדפים, יש לבצע ויתור מסוים על הפרטיות ולהסכים לאיסוף מידע רב על הלקוח, הרגליו, עברו הפיננסי ומוסר התשלומים שלו. ההסדר הקבוע בחוק "מטשטש" את עוצמת הפגיעה בפרטיות בכך שנותן ללקוח את האפשרות לבקש באמצעות בקשה לבנק ישראל שלא ייאסף עליו מידע, אולם מי שיפעל כך, כנראה שלא יוכל לקבל אשראי או שיקבל אשראי בתנאים בעייתיים. כמו כן, מן הצד השני, נותני האשראי יהיו חייבים לבקש אישור מהלקוח להזמין את הדוח, לכן מבחינה מעשית לקוחות, הלחוצים לקבל אשראי, לא יסרבו לבקשת נותני האשראי להיחשף לדוח האשראי המכיל את עברו הפיננסי של אותו לקוח.
