בניגוד לליגת העל והליגה הלאומית בכדורגל, במסגרתן פועלת הרשות לבקרת תקציבים, המצב בליגות א’ ומטה קצת פחות ברור בכל הקשור להתקשרות שבין שחקן לקבוצה. נוכח העובדה כי בשתי הליגות הגבוהות, הבקרה התקציבית דורשת מהקבוצות, כאחד מתנאי הרישום, טופס של הסכם בין שחקן לקבוצה, אשר הצדדים מחויבים לחתום עליו, בולט בהיעדרו הסדר תואם בליגות הנמוכות . המצב הזה מעורר את השאלה – מה עושים?
האם על שחקן וקבוצה בליגה א’ ומטה לערוך את הסכם ההתקשרות ביניהם בכתב?
אין כל חובה לערוך חוזה בכתב בין שחקן וקבוצה, בכל הקשור לליגות הנמוכות, ליגה א’ ומטה. יחד עם זאת, הסכם בכתב יעיל מאוד ככלי להוכחת הסיכום בין הצדדים כמו גם למניעת מחלוקות בהקשר לכך. יעילותו של הסכם כתוב, באה לידי ביטוי הן בהתנהלות השוטפת והן אם וכאשר מגיעים להליכי בוררות במסגרת המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל.
מה צריך לכלול הסכם בכתב בין שחקן לקבוצה?
הסכם בכתב צריך לכלול את ההסכמות שבין הצדדים: השכר והאם הוא בערכי נטו או ברוטו, מועד התשלום, מענקים שונים (על נקודות ליגה, הישגי הקבוצה וכד’), המדד לזכות לקבל את המענק (למשל לגבי מענקים על נקודות ליגה מקובל ששחקן ששיחק בהרכב מקבל את המענק המלא, שחקן שהיה רשום בטופס המשחק ולא שיחק מקבל רק מחצית מהמענק ואילו שחקן שלא היה רשום כלל בטופס המשחק לא מקבל כלל מענקים על נקודות הליגה שהושגו באותו משחק), שאלת השחרור בתום ההסכם, שאלת חובת הביטוח, פיצוי על הפרת ההסכם ונושאים אחרים שהוסכמו בין הצדדים.
מה מעמדו של סיכום היה בעל-פה?
סיכום שבעל-פה, בליגות הנמוכות, מחייב. שחקן שסיכם את תנאיו בעל-פה, ערך הסכם, אלא שהסכם בעל-פה מטבעו, הינו קשה יותר להוכחה במקרה של סכסוך בינו לבין הקבוצה.
מה יכול לעשות שחקן שסיכם בעל-פה?
אם מדובר בעונה הנוכחית, שעדיין בעיצומה, כדאי לנסות להחתים את הקבוצה על הסכם המפרט את רוח הדברים שסוכמו. אם הקבוצה מתחמקת מחתימה על הסכם שכזה, כדאי לערוך שיחה עם יו"ר הקבוצה או בעל זכות חתימה, שהוא הגורם עימו סוכם ההסכם, לשחזר בשיחה מה סוכם ולהקליט את השיחה. הקלטה כזו היא חוקית ותוכל לעזור בזמן משבר בין הצדדים.
