מאת עו"ד שמשון מורפורגו
לאחר שהממשלה ספגה קיתונות של ביקורת בגין התעלמותה מהרשות להגנת הפרטיות כשהורתה לשב"כ לאכן אזרחים בניסיון להילחם במגפה; סוף סוף עמדתה של הרשות נלקחת בחשבון בנושא כה חשוב המצוי בליבת סמכותה ופעילותה.
והפעם, הרשות נכנסת לחדר הדיונים מהדלת הראשית, באמצעות סעיף 12(א) לחוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה, אשר תוקן ממש לאחרונה. הסעיף קובע כי הרשות תניח חוות דעת בפני מקבלי ההחלטות, אשר תבחן את הצורך בהמשך שימוש באיכוני שב"כ בהתחשב בפגיעה בזכות לפרטיות. להלן עיקרי הדברים שנקבעו בחוות דעתה של הרשות:
- כצפוי וכיאה למי שאמונה על הפרטיות – מציינת הרשות את המובן מאליו: השימוש ביכולות שב"כ לאיכון חולים וסביבתם מהווה פגיעה קשה ביותר בפרטיות. לצד זאת, הרשות ערה לצורך בהפעלת מנגנון יעיל לאיתור וזיהוי מגעי חולי קורונה מאומתים, במיוחד נוכח נתוני התחלואה האחרונים.
- משמסתמן כי הקורונה אינה הולכת לשום מקום בזמן הקרוב, יש להיערך ל"מציאות קורונה". כך גם ביחס לאמצעי האיכון והזכות לפרטיות; יש למצוא פתרון חלופי ומידתי לאיכוני השב"כ.
- הרשות מחבקת את אפליקציית "המגן 2" שפותחה על-ידי משרד הבריאות, אשר לטענתה ולפי בדיקתה פותחה תוך שמירה על עקרונות של עיצוב לפרטיות (Privacy by design). הרשות טוענת כי האפליקציה יעילה בהרבה מאמצעי השב"כ.
- זאת ועוד, הרשות מפצירה בממשלה לנקוט את כל המאמצים הנדרשים להטמעת האפליקציה החדשה בקרב הציבור הרחב, שכן יעילותה תלויה בהיקף הטמעתה בקרב הציבור.
[נעיר כי מדובר באמירה חזקה של הרשות המעלה תהיות. האם הרשות תתמוך בהורדה כפויה של האפליקציה? שאלה זו לא זכתה למענה במסגרת חוות הדעת].
- הרשות מצדדת בתחקירים האפידמיולוגים וטוענת כי יעילותם דומה לזו של איכוני השב"כ, בעוד שפגיעתם בפרטיות פחותה בהרבה. משכך, ממליצה הרשות להשקיע משאבים להרחבת המערך האפידמיולוגי.
- בנקודה נוספת ומעניינת בתחתית חוות הדעת, תחת הכותרת התמימה "אמצעים משלימים", כותבת הרשות: "לשם הגשמת קטיעת שרשרת ההדבקה גם בקרב פלחי אוכלוסייה אשר אינם עושים שימוש בטלפונים סלולריים חכמים, נבחנת האפשרות להטמעת אמצעים משלימים. חלק מהאמצעים שעל הפרק, הוצגו בפני הרשות על ידי המשרד למודיעין ונבחנים בימים אלה על ידי גורמי הרשות בהיבטי עיצוב לפרטיות ואבטחת מידע."
[קשה שלא להסיק כי הנוסח המתקפל מכוון למגזר החרדי, אשר כידוע, רבים מבין חבריו מסרבים להכניס את השפע הטכנולוגי לחיי היום-יום ומשתמשים ב"טלפון כשר" לשם כך. ספק רב אם ההנהגה וחברי הקהילה החרדית יסכימו לשאת עליהם "אמצעים משלימים" אשר יאכנו את מיקומם. הסוגייה מאתגרת שבעתיים כשמדובר בקהילות מתבדלות שחבריהן קנאים לפרטיותם עד מאוד].
