לפני כשלוש שנים זועזעה העיר חדרה ואיתה המדינה כולה. ראש העיר המכהן שלה באותה עת, ישראל סדן, נמצא אשם בכך שהעביר בעצמו הצעה למתן שוחד פוליטי. הסיפור כולו היה קשור להצעה לסיעה במועצת העיר להצטרף לקואליציה כנגד עבודה שיקבלו מקורביה, בדרך לא דרך, מהעיריה. או במילים אחרות: קניית שילטון בכסף.
ביום שישי האחרון נזכרנו בסדן. מי שהזכיר אותו היה אמנון אברמוביץ, אשר במהלך שידור היומן השבועי של חדשות ערוץ 2 השווה בינו לבין עמי איילון. הפגישה של איילון עם עמיר פרץ וה"דיל" שנרקם שם, לדעתו, היה דומה. ממש כך.
העמדה של הפרשן בכל כלי תקשורת, כמו אמנון אברמוביץ ועמיתיו, שמורה בדרך-כלל לאלה שכבר עברו הרבה בחייהם העתונאים והנה, הם יכולים לשבת על כסא הפרשן, להסתכל על כולנו מלמעלה ולהביע דעה. לתת לנו, הצופים, שאיננו חיים את ההוויה עליה מדובר בחיי היום-יום, דעה של מישהו שבא מבפנים, צמח מתוך ה"ברנזה" ויודע על מה הוא מדבר.
ככזה גם נתפש הפרשן. רוב רובם של הצופים, שאינם חווים על בשרם את הארועים שבחדשות, רואים בו הנציג שלהם שם. דעתו, אם כן, נתפשת בעיניהם, פעמים רבות, כדעתם שלהם.
גם החוק נותן לפרשן יתרון. דברים שנאמרים כהבעת דעה, מוכרים ככאלה, שהחוק מגן עליהם גם אם יש בהם כדי לפגוע. לכן הטענה כי הדברים הובאו במסגרת הבעת דעה של אומרם, מהווה הגנה טובה כנגד תביעות לשון הרע.
הרעיון מאחורי ההגנה הזו הוא לאפשר שיג ושיח בחברה דמוקרטית של החלפת דעות, ביקורת על ארועים ברמה הציבורית ומעל לכל זו דמוקרטיה. אותה אפשרות של כל אחד לדבר בחופשיות ולהביע את דעתו ללא כל מורא וחשש.
ברם אותו הבל פה שעל חופשיותו אנו חפצים להגן במדינה דמוקרטית, עלול לעיתים להרוס. פרשן יכול לבקר התנהגות של איש ציבור, להביע עליה דעה, אך יחד עם זאת, לא לעבור את הגבול. הגבול הוא אותו עירבוב שבין הבעת דעה ועובדה. להגיד שאתה לא אוהב את הדיל של עמי איילון ועמיר פרץ זה בסדר. להגיד שזה מזכיר לך דיל שהסתיים בהרשעה בפלילים, זה כבר לא בסדר. זה כבר להכתים את שמו של אדם ולגרום לנו, הצופים, לחשוב שאתה הפרשן יודע משהו, שאנחנו לא יודעים. שאתה מתבסס על עובדות, שאנחנו לא מכירים. זה כבר עירבוב שבין עובדה לדעה.
החוק אינו מגן על עירבוב כזה שבין הבעת דעה לעובדה. השימוש בהגנה שנקבעה בעניין בחוק מוגבלת בדיוק בנקודה הזו. אך כאשר מדובר באיש ציבור החפץ בעוד מספר ימים בתמיכה בקלפי, ההגנה שהחוק מעניק כבר לא תעזור. היא אולי תקנה לך זכות לפיצוי בעוד מספר שנים, לאחר משפט ארוך. עמי איילון לא רוצה משפטים, הוא רוצה תמיכה בקלפי עכשיו.
גם אמנון אברמוביץ, אני מאמין, אינו חפץ במשפטים. בסוף שידור תוכנית החדשות כבר הובאה התנצלות בשמו. המסקנה מכל העניין צריכה להיות מרחיקת לכת עוד יותר. המסקנה היא שהזכות לשבת מול המיקרופן ולפרשן היא גם חובה. חובה להיות אחראי לכך, שכל מילה שתצא מפיך תהיה מדודה ומחושבת. כי את מה שבל פה יכול להרוס, לפעמים גם שנים אחר-כך אי אפשר לבנות מחדש.
