בית המשפט המחוזי חזר על ההלכה שנקבעה בעליון עוד בפרשת פואד חיר לפיה גם פעולה בזדון ובחוסר תום לב אינה מספיקה כדי להשמיט את ההגנה המוחלטת שנקבעה בסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, על שלל המצבים המפורטים בסעיפי המשנה שלו. מנגד נקבע כי יש לפרש את ההגנה המוקנית לרשות מוסמכת על פי סעיף 13(9) לחוק באופן דווקני ומצמצם ואין להרחיבה מעבר למתחייב על פי לשון החוק.

העניין נשוא התיק עסק בתלונות שהוגשו נגד משה דבוש, דירקטור בקק"ל (המערער והתובע בתביעה נשוא הערעור). לצורך ברור התלונות מינתה קק"ל, על פי נוהל הפנימי שלה, את השופטת הבוררת, דיתה פרוז'ינין. במסגרת תפקידה  דרשה הבוררת מהמשיב ניסן צ'אלניק, שהינו עובד בקק"ל, להתייצב בפניה לשם מסירת ידיעות או מסמכים. דבוש, טען כי המשיב מסר לבוררת דברי שקר, אשר נועדו להשחיר את פניו ולהציגו כעבריין אלים המתנהל בדרך אגרסיבית, מאיימת המגיעה כדי טרור. אמירות אלה בפני השופטת הבוררת מהוות, לטענתו בכתבי התביעה, הוצאת לשון הרע ופגיעה בשמו הטוב.

השופטת עינת רביד קבעה כי מסמכים שהוצגו בפני הבוררת הפנימית בקק"ל הוצגו על-פי היתר של רשות מוסמכת ומכאן עונים על הגדרת סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע. על בסיס קביעה זו דחתה השופטת על הסף את טענות המערער, וזאת בהינתן שסעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע קובע כי מקרה הנופל בגדרו לא יבסס עילה למשפט אזרחי, אפילו אם הוא אכן מהווה פרסום "לשון הרע", וגם אם היה כוזב ונעשה בזדון או חוסר תשומת לב.

מכאן קבעה השופטת רביד כי יש לדחות את הערעור בכל הנוגע לסוגיית הפרסום שנעשה בפני השופטת המבררת, וקבעה כי המערער ישלם למשיב את הוצאות הערעור בסך של 20,000 ₪. לקביעות השופטת רביד הצטרפו יתר חברי ההרכב, השופטים שאול שוחט ונפתלי שילה.

עא (ת"א) 76468-01-19

הפוסט מחוזי ת"א: בוררת בקק"ל פעלה על-פי היתר של רשות מוסכמת ואין עילת תביעה בלשון הרע על המתנהל בפניה הופיע ראשון בדן חי ברשת