ההצעה לתיקון, אשר התקבלה ברוב של 40 נגד 22 ח"כים, מציינת כי יש לאזן את הפגיעה בבעלי זכויות היוצרים לאור הנגישות לתכנים מוגנים ברשת, המתאפיינת גם בהפרת זכויות בהיקף נרחב, אל מול חופש הביטוי והזרימה החופשית של המידע, וכי אנשים רבים אינם מודעים להפרה אפשרית של זכויות יוצרים. עם זאת, הצעת החוק מדגישה, בדברי ההסבר, כי היא נועדה לתת מענה לקשיי האכיפה ביחס להפרות מסחריות ברשת וכי היא אינה עוסקת באכיפה נגד משתמשי קצה.

לפי ההסדר, מי שעשה פעולה לגבי יצירה שהועמדה לרשות הציבור תוך כדי הפרת זכות יוצרים, באופן שמרחיב או מקל את האפשרות של גישת הציבור לאותה יצירה, מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי היצירה הועמדה לרשות הציבור מלכתחילה תוך הפרת זכות יוצרים. פעולה זו תהווה הפרה אם היא נעשתה על דרך עיסוק ובמטרה להפיק רווח מעשיית הפעולה.

כמו כן, ההסדר מאפשר לאדם לפנות לבית משפט, בבקשה שיורה לאדם מסוים למסור לביהמ"ש פרטי מידע לגבי אדם אחר שנתן באופן פומבי, ובכלל זה שידר או העמיד לרשות הציבור, ברשת תקשורת אלקטרונית, באופן אנונימי, תוכן שפרסומו מהווה כלפי המבקש הפרה של זכות יוצרים.

לבסוף, הצעת החוק מציינת כי הואיל ואין הצדקה להבחין בין הפרת זכויות יוצרים המתבצעת בעולם הפיזי, לבין הפרת זכויות יוצרים המתבצעת בעולם הדיגיטלי, מוצע לקבוע איסור פלילי גם על פעולות אלה. האחריות הפלילית, גם היא, תקום רק אם הפעולה נעשתה על דרך עיסוק ובמטרה להפיק רווח מאיסור זה.

הפוסט הפרת זכויות יוצרים ברשת – התיקון החדש שעשוי לחולל מהפכה הופיע ראשון בדן חי ברשת

אין ספק כי שינוי הגישה של המחוקק כלפי ציבור האנשים עם מוגבלות מורגש בימים אלו במגוון תחומים.  הגורם לכך – תיקונים שונים שנעשו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן – החוק), אשר הסדירו את החובות והזכויות של אזרחי המדינה השונים בנושא נגישות בהקשריה השונים – תכנון ובניה, שירות, תחבורה ועוד. בהתאם לכך, תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), התשע"ג-2013 (להלן – התקנות), אשר הותקנו מכוח החוק, מסדירות את אופן התאמות הנגישות הנדרשות לטובת אנשים עם מוגבלות, בהקשר של קבלת שירותים בעלי אופי ציבורי.

ביום 26/10/2017 נכנסו לתוקף התקנות האמורות, זאת לאחר מספר הליכי תיקון בוועדות הכנסת, ולתוכנם ישנה השפעה מכרעת על דיני האינטרנט הישראליים, בין היתר, בשל העובדה כי סעיף 35 לתקנות קובע חובה כללית להנגשת אתרי אינטרנט כלפי גופים המספקים שירות ציבורי או מידע אודות שירות ציבורי.

חובת ההנגשה קובעת כי אתרי אינטרנט המספקים שירות ציבורי או מידע אודות שירות ציבורי, מחויבים בהתאמת נגישות באתר האינטרנט שלהם לפי תקן ישראלי מספר 5568, המהווה את האורים והתומים של התאמת הנגישות בעידן הדיגיטלי. התאמות הנגישות הנדרשות בברירת המחדל הנן ברמה AA לתקן הישראלי, רמה אשר לדעת מומחים נותנת מענה לרוב סוגי המוגבלויות הקיימות.

עם זאת, התוצר הסופי של התקנות, לאחר התיקונים האמורים לעיל, מקל במעט על הדרישה הכוללנית להנגשת אתרי אינטרנט. תיקון תקנה 35 לוקח בחשבון נסיבות מסוימות בהן חובת התאמת הנגישות תהא לא יעילה, לא כלכלית או בלתי-אפשרית. להלן יוצגו התיקונים העיקריים.

הרחבת סעיפי הפטורים השונים: התיקון הרחיב את סעיפי הפטור המלא/חלקי מהתאמת נגישות באתר אינטרנט. פטורים כלכליים – חייב בהתאמות שהוא בהגדרת "עוסק פטור" לפי חוק מע"מ או חייב בהתאמות נגישות שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 ₪ או חייב שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 300,000 ₪ עד ה-26 לאוקטובר 2020 – כל אלה פטורים מהנגשת האתר. מעבר לכך, חייב בהתאמות נגישות שהמחזור הממוצע השנתי שלו עומד על פחות ממיליון ₪, ובנוסף, החייב הפעיל את אתר האינטרנט נשוא ההתאמות לפני שיצאו התקנות המחייבות התאמה – יהיה פטור מהתאמות למשך 3 שנים.

ישנן עילות פטור נוספות בשל אי-היתכנות כלכלית או נטל כבד מדי על החייב בהתאמות מכוח החוק; אי היתכנות טכנולוגית – התקנות קובעות מספר הוראות בגין חוסר אפשרות להנגיש אתר בשל מחסומים טכנולוגיים;  רשתות חברתיות – חייב בהתאמות נגישות אשר מעניק שירות באמצעות פלטפורמת רשת חברתית, צריך לבצע רק את ההתאמות שהפלטפורמה מאפשרת לו. במידה ותשתית הרשת אינה מאפשרת נגישות – החייב בהתאמה יהיה פטור מחובת ההנגשה בתכנים המועלים מצידו לרשת החברתית.

הנגשת תכני ווידאו מוקלטים : מי שיחויב בהנגשת תכני ווידאו לפי התקן יהיו אך ורק רשויות ציבוריות או גוף שהמחזור השנתי שלו הינו מעל 5 מיליון ₪. החריג לסעיף אומר שתכני ווידאו של הרצאות, כנסים ודיונים אינם חייבים בהנגשה, וניתן לספק לחלופין פרוטוקול או תמלול של הכנס\הרצאה המוקלטים.

נגישות אפליקציות ('יישומונים'): ככל ויהיה תקן ישראלי להנגשת אפליקציות (כיום אין) – האפליקציות יונגשו בהתאם אליו. במידה ואין תקן ישראלי להנגשת אפליקציות, על האפליקציה להיות מונגשת ככל שזה מתאפשר לפי התקן הישראלי לנגישות אתרים (ת"י 5568) – כמובן שלא ניתן לעשות הנגשה מלאה כי התקן מתייחס לאתרי אינטרנט "רגילים" במחשב, אך יש להנגיש ככל האפשר לפי התקן. בכל מקרה, התיקון לתקנות נותן אפשרות לבעלי האתר (שיש להם גם אפליקציה אשר מכילה מידע זהה כמו באתר) לבחור להנגיש את אחד מן האפשרויות (או אפליקציה או אתר רגיל).

תכנים המועלים על-ידי צדדים שלישיים: באתרים אשר מועלים אליהם תכנים על-ידי צדדים שלישיים (ולא על-ידי בעלי האתר) – לדוגמא, בדפי פורומים בהשתתפות הציבור הרחב בהם ניתן להעלות לאתר טקסטים, סרטונים, קבצי שמע וכו' – אין חובה על בעל האתר להנגיש את התכנים הללו.

הנגשת מסמכים ופרסומות: קיימת חובת הנגשה רק ביחס למסמכים שהוכנו לאחר 26 באוקטובר 2017. עם זאת, טפסים שניתן למלא באופן אינטראקטיבי, על-מנת לקבל שירות, יהיו נגישים גם אם הוכנו קודם למועד זה. זאת ועוד, נקבע כי אתרי אינטרנט פטורים מהנגשת פרסומות, בכפוף לפרסום מידע חלופי על השירות המוצע בפרסומת.

חובה בהצהרת נגישות: מי שחייב בהתאמת נגישות יציג באתר את הצהרת הנגישות של הארגון אשר תכלול את כלל התאמות הנגישות אשר נעשו למען אנשים עם מוגבלות, פרטי רכז הנגישות (במידה והארגון מחויב ברכז לפי חוק), ומען לתלונות בנושא נגישות.

מתן אזהרה טרם נקיטה בהליכים: בהקשר של הפרה, נקבע בתקנות כי החייב בביצוע התאמות נגישות באינטרנט לא ייחשב כמפר של התקנות, אלא אם הוא הוזהר מראש כי הוא אינו עומד בתקנות, ולמרות האזהרה, הוא לא הנגיש את האתר בזמן סביר ולא יאוחר מ-60 ימים מאז ההתראה.

ההוראות המפורטות לעיל אינן מסכמות את כלל החובות והזכויות בנושא התאמת הנגישות באתרי האינטרנט. תקנה 35 הינה תקנה רחבה ו"בתולית", כאשר בהנגשתו של כל אתר ואתר עשויות לקום נסיבות שונות, ובהתאם לכך התאמת הנגישות שתעשה תהא פרטנית וייחודית ביחס לאופיו של האתר או הגוף המחזיק בו. לאור זאת, מוטב כי כל הליך של התאמת נגישות באתר אינטרנט ילווה על-ידי עורך-דין הבקי בתקנות, בחוק ובהנחיות השונות.

הפוסט התאמת נגישות במרחב האינטרנטי – האם האתר שלכם מותאם? מדריך הופיע ראשון בדן חי ברשת