חקירות אפידמיולוגיות נערכות במטרה לקטוע את שרשרת ההדבקה באמצעות איתור מגעים של חולי קורונה. יחד עם זאת, מעצם תכליתן של חקירות אלה נחשף, נאסף ומועבר מידע אישי ורגיש על המתוחקרים, כולל פרטים דמוגרפיים, מצב משפחתי ומידע על מצב בריאותי. הסכנה: המידע שמסופק למשרד הבריאות עלול לזלוג, להיחשף וכן להיות מוצלב עם פרטי מידע אחרים.

פרסום מסמך הדגשים של הרשות להגנה על הפרטיות במסגרת חקירות אפידמיולוגיות, מציג כיצד יש לנהוג בעת ביצוע חקירות אלה, הן לגורמים החוקרים והן לנחקרים, וזאת לשם צמצום הפגיעה בפרטיות שנעשית בעת ביצוען. מסירת המידע שמסופק לחוקרים עלולה להביא לפגיעה קשה בפרטיותם של מתוחקרים ואנשים שהיו עימם בקשר. לאור הרגישות והסיכונים לפרטיות הציבור, הרשות מדגישה כי על הגורמים העורכים חקירות אפידמיולוגיות להיות מודעים להוראות הדין ולהיבטים השונים הנוגעים לאבטחת המידע.

פרסום המסמך נועד, בין היתר, להטמיע תפיסה של "עיצוב לפרטיות" (Privacy by Design) ועקרונות דיני הגנת הפרטיות במטרה לצמצם את איסוף המידע ועיבודו למינימום ההכרחי, כבר משלב החקירה ולכל אורך מחזור החיים של המידע והשימוש בו. בתוך כך, הרשות מבצעת בימים אלה הדרכות רוחביות לגורמים החוקרים, וכן החלה לנקוט בהליכי פיקוח מנהליים לשם בחינת עמידתם של הגורמים החוקרים בהוראות החוק.

עיקרי הדגשים שעולים במסמך הם שאין בסמכותו של גורם מסייע (שאינו עובד במשרד הבריאות) לחייב את המתוחקר למסור מידע אישי; המידע שייאסף יישמר במאגר מידע מאובטח ורק לשם איתור מגעים עם חולי קורונה אחרים; על השאלות להיות רלוונטיות למטרת החקירה בלבד; איסור לחייב שיתוף מידע מאפליקציית המגן או מהיסטוריית המיקומים באפליקציות נוספות במכשירו של המתוחקר, אלא בהסכמתו; איסור על שימוש בחשבונות דוא"ל פרטיים (כדוגמת חשבון ג'ימייל) להעברת מידע על-אודות מתוחקרים.

כמו כן, המסמך מתייחס גם למעסיקים ומתשאלים במקומות העבודה, ומדגיש כי אין לאסוף מידע ואין לשאול שאלות בדבר מגעים של מתוחקר, אלא עם עובדים אחרים באותו מקום העבודה, וכן אין להשתמש במצלמות המותקנות במרחבים הציבוריים שבשטח מקום העבודה לצרכי חקירה, אלא לאחר יידוע מראש של ציבור העובדים.

הפוסט הרשות להגנת הפרטיות: כך פרטיותכם תישמר בעת עריכת חקירות אפידמיולוגיות הופיע ראשון בדן חי ברשת