במסמך על פני 93 עמודים ניתנה על-ידי האיחוד האירופאי סקירה מעמיקה מאוד של הרקע למתן החלטתו. סקירה זו מתחילה בתיאור הדמוקרטיה הבריטית, מסגרת החוקים הנוגעים למידע בבריטניה, ואף מתייחסת למגנה כרטא ולמגילת הזכויות משנת 1689, ועד אשרור בריטניה בשנת 1987 את אמנת מועצת אירופה, להגנה על יחידים בכל הקשור לעיבוד אוטומטי של נתונים אישיים (אמנה 108).

לסיכום קובע האיחוד האירופאי יופי כי מאחר ותקנות הגנת המידע של בריטניה מבוססות על אלו של אירופה (ה-GDPR), הרי שכללי הגנת הנתונים בבריטניה בהיבטים רבים משקפים מקרוב את הכללים המתאימים החלים באיחוד האירופי ולכן הם "שווים ערך למעשה".

במסגרת ההחלטה קבע עוד האיחוד האירופאי, לראשונה, כי תוקף ההחלטה הוא לארבע שנים בלבד שאחריהן יבחנו ממצאי הלימות עדכניים ואם יימצא כי בריטניה תמשיך להבטיח רמה נאותה של הגנת נתונים, תחודש ההחלטה לתקופה נוספת. במהלך ארבע השנים הללו הנציבות תמשיך לעקוב אחר המצב המשפטי בבריטניה ותוכל להתערב בכל נקודה, אם בריטניה תסטה מרמת ההגנה הקיימת כיום. אם הוועדה לקביעת ההלימות באיחוד תחליט לחדש את ממצא ההלימה, תהליך האימוץ יתחיל מחדש.

הפוסט האיחוד האירופאי: ניתן להעביר מידע מאירופה לבריטניה הופיע ראשון בדן חי ברשת