מאת עוה”ד דן חי ו-רועי סננס

הזכות לפרטיות בעלת שורשים עתיקים, אך כמו זכויות אחרות – מוגדרת מחדש עם כל אירוע משמעותי באנושות. לפני זמן לא רב, תקנות הגנת המידע האירופיות, ה- GDPR, הציבו רף חדש בכל הנוגע לזכויות במידע האישי. רוח זו נשבה מעבר לים, ותקנות דומות הותקנו גם בקליפורניה. עתה כבר הוגדר רף בין-לאומי, אשר שורשיו יחדרו לכל פינה מערבית בגלובוס. התקנות השונות נושאות אופי אקס-טריטוריאלי, הן חוצות יבשות – בדיוק כפי שמידע חוצה יבשות ולכן, ברף גם ישראל צריכה לעמוד, שכן נמצאת בבחינה על ידי האיחוד האירופי, ואם לא תעמוד בה – תפגע כלכלית. למרות זאת, ישראל לא עדכנה את החקיקה שלה בתחום, ונסמכת על חוק ישן משנת 1981.

את ה-GDPR עיצבו גם קולות הביקורת אשר הדגישו את החשיבות שבשימוש במידע. רבות נכתב על ערך המידע בעידן מתקדם, ובעיקר – כיצד ניתן לייעל ולשפר את מערך הבריאות והתרופות, על ידי הסתכלות על קבוצות פרטניות באוכלוסייה, השפעות טיפולים ותרופות עליהן ולמידה של חוויות אישיות, עד לשיפור התרופה והתאמתה האישית לאדם מסוים.

עם התפרצות מגפת ה- COVID-19, הקורונה, נוכחנו לדעת עד כמה אנו תלויים במידע. התלות תמיד הייתה שם אך גברה. בעזרת הכלים המתאימים, הטכנולוגיה המתקדמת, הפריון עולה, והתלות מתגברת. הצלחנו ללמוד את אופי הנגיף, וכשלמדנו כיצד הוא מידבק – הבנו כי אנו אלה שצריכים לשנות את התנהגותנו.

במדינות בהן סטנדרט הפרטיות שונה מאשר מדינות המערב, לא בחלו באמצעים והחלו בניטור התנהגות תוך מעקב אחר תנועות במרחב – הכול כדי לעצור את התפשטות הנגיף. שימוש במידע לשם עצירת נגיף נראית כמטרה נעלה, אך במדינות בהן אין משטר דמוקרטי נוהג, החשש הוא מפני המטרות והשימושים הנעלמים מן העין.

בישראל הותקנו תקנות החירום המאפשרות מעקב. התקנתן נעשתה באישון ליל ובמה שמרגיש כמחטף. התקנות רחבות, ומקנות סמכויות שאינן ברורות למשרד הבריאות, גוף אשר יכולתו הטכנולוגית לשמור על מידע בעל ערך כה רב מוטלת בספק. הגוף המבצע הוא השב״כ, הרסן שוחרר. מעטה הפרטיות שהיה קיים נרמס במעטה של צו חירום, ללא כל פיקוח שמתחייב בפעילות שכזו. התחושה היא, שאם היו פועלים לחקיקה עדכנית ומותאמת בארץ, לא היה צריך את תקנות שעת החירום. חקיקה כזו הייתה נוקטת בכיוון שונה, תוך קביעת כללי התנהגות במידע בשעות חירום, כללים סדורים המאפשרים שימוש מידתי ותחת פיקוח. לא רק השב”כ היה שם, אלא גם הרשות להגנת הפרטיות. כך נוהגת דמוקרטיה.

 

שיתוף
מרכז תחום הדיגיטל וטכנולוגיות מידע מתקדמות. טרם הצטרפותו למשרד, התמחה במשרד עוה"ד ברקמן וקסלר בלום ושות'. תחומי עיסוק עיקריים ליווי וייעוץ בתחומי הטכנולוגיה, החל ממערכות ביג דאטה, למידת מכונה ועד בינה מלאכותית (AI); התבססות על מידע אישי אגב שימוש בטכנולוגיות מידע מתקדמות אלה והסדרת שימושים בקניין רוחני בתחום . הקניית דרכי פעולה משפטיות בתחום הדיגיטל ללקוחות המשרד בהתבסס על הדין הישראלי, האירופי והאמריקאי, ליווי פרויקטים בתחום הדיגיטל והטמעתם, ניסוח הסכמי משתמשים ומדיניות פרטיות לאתרים ואפליקציות, וליווי פעילות של גופים שונים – החל מהגופים הגדולים במשק ועד חברות סטארט אפ בתחילת דרכן. שותף בליווי חברות, מסטארט-אפים בתחילת דרכם ועד חברות גדולות, בנושא הטיפול במידע, הסדרת דרכי איסופו, שמירתו, העברתו ומסחורו; מתן חוות דעת בנושאים אלו, ניסוח הסכמים, הן על הפן המסחרי שבהם והן בהיבטי המידע, הפרטיות והסייבר, בכלל זה הסכמי התקשרות, הסכמי לקוחות והסכמי מיקור חוץ. נוכח עיסוקו בעבר, בעל ניסיון עשיר בתחום השיווק הדיגיטלי; ניהול תוכן ברשתות חברתיות, עריכת קמפיינים, פילוחי קהל וביצוע ניתוחים שונים. בוגר הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי של אוניברסיטת תל אביב.