בתחום הסייבר המדריך דירג, את משרד דן חי ושות', שוב, תחת קטגוריית משרדים מובילים, קבוצת הדירוג הראשונה, בתחום.

המדריך דירג את משרד דן חי ושות' גם בתחומים הבאים:

בתחום דיני הספורט דורג המשרד תחת קטגוריית המשרדים הידועים בתחום.

בתחום לשון הרע שמר המשרד על מעמדו ודורג תחת קטגוריית המשרדים הידועים בתחום.

בתחום דיני האינטרנט דורג המשרד תחת קטגוריית המשרדים הבולטים בתחום.

בתחום קניין רוחני דורג המשרד תחת קטגוריית המשרדים הידועים בתחום.

בתחום הפטנטים משרדנו דורג תחת קטגוריית המשרדים הידועים בתחום.

מדריך הדירוג היוקרתי של Dun’s 100 מעיד שוב על ההכרה הרבה שמשרדנו זוכה לה כמשרד עורכי דין מוביל, המתמחה באופן ייחודי בתחומי הגנה על המידע האישי, אבטחת מידע, פרטיות, סייבר, קניין רוחני, הייטק, לשון הרע, ודיני ספורט.

[צילום- סוף כהן]

הפוסט דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2024: משרד דן חי ושות' דורג שוב בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר הופיע ראשון בדן חי ברשת

גילוי הדעת מתאר כי ברשות התקבלו פניות רבות בנוגע למקרים בהם לצורך קבלת משלוח מבית העסק, הלקוח התבקש לאפשר לשליח לצלם את תעודות זהותו כתנאי לקבלת המוצר. בנוסף, התקבלו פניות ביחס למקרים בהם אנשים התבקשו לאפשר סריקה של תעודת זהות לצורך כניסה למקום מסוים, וכן פניות הנוגעות למקרים בהם לקוחות נדרשו למסור מספר תעודת זהות לצורך קבלת מידע כללי אשר אינו מצריך תהליך הזדהות.

תעודת זהות והספח המצורף לה מכיל מידע הכולל לצד תמונת תווי הפנים של בעל התעודה הנתונים הבאים: מספר תעודת הזהות, שם המשפחה, השם הפרטי והשמות הקודמים; שמות ההורים; תאריך הלידה ומקומה; המין; וכן תאריך הנפקת התעודה ותוקפה; המצב האישי (רווק, נשוי, גרוש, בן זוג בברית הזוגיות, פנוי או אלמן); המען; שם בן -הזוג ומספר תעודת הזהות שלו; שמות הילדים, מינם, תאריכי לידתם, מספר תעודת הזהות שלהם ואזרחותם ככל שהם אזרחי ישראל.

גילוי הדעת סוקר את עמדת הרשות ביחס ללגיטימיות ולחוקיות של דרישות אלו, בהתחשב ברגישות המידע ובהיקפו. להלן עיקרי עמדת הרשות אשר מוצגים במסמך:

• יש להתייחס למספר תעודת זהות ולצילום תעודת זהות, כאל מידע מוגן לפי חוק הגנת הפרטיות, זאת מאחר ואלה עשויים להוות מפתח להשגת מידע אישי נוסף על האדם.
• יש להימנע מלדרוש צילום של תעודת הזהות כולה, למעט במקרים חריגים בהם כלל המידע המופיע על גבי תעודת זהות דרוש לשם מתן השירות (למשל, בנק המחויב לפי חוק לאמת את פרטי הזיהוי של הלקוח באמצעות תעודת זהות ולשמור ברשותו העתק מהתעודה).
• במקרים החריגים בהם נדרש צילום תעודת זהות, יש להסתפק בצילום החלק הקדמי בלבד, ללא הספח והחלק האחורי, זאת במטרה לצמצם את איסוף המידע הרגיש ופוטנציאל הפגיעה בפרטיות. ככל שישנם פרטים שאינם נדרשים לבית העסק, יש לאפשר ללקוח להסתיר או להשחיר פרטים מתעודת הזהות בעת מסירת הצילום.
• ככל שנדרש לשמור את צילום תעודת הזהות במאגרי המידע בית העסק, יש להשחיר פריטי מידע שאינם נחוצים לצורך מתן השירות, ולתת על כך את הדעת כבר בעת ההחלטה לאסוף את צילום תעודת הזהות.
• יש לפעול במידתיות, כך למשל במקרים בהם נדרש לאמת את זהותו של אדם לצורך מתן שירות, יש להקפיד כי אמצעי האימות יהיה זה שפגיעתו בפרטיות פחותה (כגון אימות באמצעות קוד שנשלח ללקוח).
• ככל שבית העסק דורש מלקוח למסור צילום תעודת הזהות לצורך קבלת שירות, עליו לציין זאת בפני הלקוח מראש, וזאת גם כאשר הדרישה מבוצעת בפועל על ידי חברת השליחויות. בנוסף, עליו לפרט האם חלה עליו חובה חוקית לדרישה זו או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו, וכן לפרט מה המטרה שלשמה מבוקש המידע, למי יימסר המידע ומטרות המסירה.
• מובהר כי כאשר נאסף מספר תעודת זהות או צילום תעודת זהות לצורך זיהוי בקבלת שירות כלשהו, חל איסור לעשות שימוש במידע בניגוד למטרת האיסוף.

לסיכומו של דבר, גילוי הדעת מחזק שוב את עמדת הרשות אשר מדגישה כי יש להקפיד שאיסוף מספר תעודת זהות או צילום תעודות זהות ייעשה רק במקרים המחייבים זאת, ואף במקרים כאמור, יש לתת עדיפות למנגנוני זיהוי אחרים שפגיעתם בפרטיותו של הלקוח פחותה.

הפוסט הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות הופיע ראשון בדן חי ברשת

הרשות מבהירה כי המסמך מיועד לארגונים פרטיים וציבוריים אשר משתמשים או שוקלים להשתמש בטכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אודות עובדים. המסמך כולל סקירה של הרקע המשפטי הרלוונטי, ושורת הנחיות והמלצות לארגונים ולמעסיקים. כמו כן, יובהר כי המסמך אינו עוסק בשימוש הארגונים במערכות ביומטריות לצורך זיהוי כלל הנכנסים בכניסה לבתי עסק לצרכי אבטחה וביטחון, אלא אך ורק בנושא בקרת נוכחות עובדים ועובדות במקום העבודה.

הרשות מבהירה כיצד השימוש בטכנולוגיות לזיהוי ביומטרי מביא לאתגרים רבים, בעיקר ביחס לזכות העובדים לפרטיות. הרשות מדגישה כי איסוף מידע ביומטרי אודות עובדים ושימוש בו לצרכי בקרת נוכחות עשויים לסכן את פרטיות העובדים, זאת בין היתר כתוצאה מאיסוף מידע שלא על יסוד הסכמה חופשית ומדעת, וכן עשויים לפגיעה בתחושת השליטה של העובדים ביחס למידע האישי אודותם. כמו כן, הרשות מבהירה כי שמירת נתונים ביומטריים אודות עובדים במאגר מידע מרכזי המוחזק אצל מעסיקיהם, עשויה להעלות את סיכוני אבטחת המידע הנוגעים לכך ובזה גם לאובדן השליטה במידע הביומטרי אודות העובדים.

 במסמך מבהירה הרשות שאיסוף המידע והשימוש בו חייבים להיעשות באופן סביר ומידתי, תוך יידוע העובדים וקבלת הסכמתם לכך, תוך יישום כללי אבטחת המידע, ותוך הקפדה על עיקרון צמידות המטרה.

לסיכומו של דבר, הרשות מבהירה כי המסמך אינו מבקש לאסור שימוש בטכנולוגיות לזיהוי ביומטרי של עובדים, שכן מדובר במסמך שמטרתו הינה לכוון את הארגון לשימוש נכון בטכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אודות עובדים לצורך מעקב אחר נוכחות ושעות עבודה תוך מתן התייחסות הולמת לפרטיותם של העובדים.

הפוסט טיוטת מסמך מדיניות חדשה בנושא איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה הופיע ראשון בדן חי ברשת

בעידן הדיגיטלי המתפתח, התנהלות אחראית ומושכלת סביב שימוש והעברה של מידע רפואי מאתגרת את קופות החולים ואת החברות שמחזיקות במידע מסוג זה. במסמך המדיניות החדש "הגנה על פרטיות מטופלים בהעברת מידע רפואי באמצעים דיגיטליים" שפורסם על ידי רשות להגנת הפרטיות, מבהירה הרשות לגורמי רפואה שהעברת מידע רגיש ממאגרי מידע של ארגון על -ידי עובד הארגון אל מחוצה לו, ללא אישור או הרשאה מטעם הארגון, עשויה בנסיבות מסוימות להיחשב אירוע אבטחה חמור. 

ההמלצות החדשות של הרשות להגנת הפרטיות מתייחסות לאופן בו מתנהלים גורמי הרפואה בישראל ובעולם בהעברת מידע רפואי בין גורמי הבריאות באמצעות פלטפורמות דיגיטליות זמינות, נוחות ולעיתים אנונימיות כגון: Telegram, Whatsapp, gmail. שכן, כל הודעה, קובץ או תמונה שמועברת באמצעות אפליקציות האמורות כרוכות בסיכון רב ומהווה פוטנציה לחשיפת מידע רפואי ולחדירה לפרטיות המטופלים . כחלק מהמטרה להגן על פרטיות האזרחים ולשמור על אבטחת מידע הרפואי, הרשות מחייבת את גורמי הרפואה להפחית את השימוש בתוכנות שאינן מיועדות להעברת המידע הרגיש ולהימנע משמירתו במכשירים האישיים שלהם.

בין היתר, הרשות התייחסה גם למקרים בהם השימוש באפליקציות האמורות הוא בלתי נמנע. שכן, במצב דברים זה, הרשות המליצה להשמיט כל פרט אישי או זיהוי ישיר ולהעביר רק את המידע המינימלי הדרוש לצורך הדיווח או העברת המידע. עוד עולה מהמלצותיה, שיש להימנע משמירת מידע רפואי בשירותי גיבוי ענן פרטיים ולהשתמש באמצעי אבטחה למכשירים ותוכנות בהם מתבצעת העברת המידע.

למרות שהמסמך מוגדר כ"מסמך המלצות" בלבד, מבהירה הרשות כי לאור רגישותו של המידע הרפואי, לא תהסס להפעיל את הסמכויות העומדות לה על -פי דין במקרים של הפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות והתקנות שהותקנו מכוחו, בין השאר כעולה ממסמך ההמלצות.

הפוסט הרשות להגנת הפרטיות: " מעתה אין להעביר מידע רפואי בTelegram , Whatsapp או Gmail". הופיע ראשון בדן חי ברשת

"מעמד התאימות (Adequacy) ניתן על ידי האיחוד האירופי לפי תקנה 45 לתקנות ה-GDPR, למדינות שרמת הגנת המידע בהן תואמת לרמת ההגנה על מידע אישי הנוהגת במדינות האיחוד האירופי. המעמד ניתן לישראל עוד בשנת 2011 ולעוד מספר מצומצם של מדינות ומאפשר העברת מידע אישי באופן פשוט וללא מכשולים רגולטוריים, משפטיים וטכנולוגיים נוספים מאירופה לישראל. תהליך הבחינה מחדש של מעמדה של מדינת ישראל החל ב-2016, והיום הוחלט על ידי הנציבות האירופית כי ישראל תשמור על מעמדה בזכות התפתחויות שונות במערכת המשפט הישראלית מאז קבלת המעמד בשנת 2011, לרבות תיקונים בחוק, פסיקה, הנחיות הרשות להגנת הפרטיות וכן התקנת תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ"ג-2023 אשר יחד העלו את רמת הגנת המידע בישראל."

הפוסט ישראל שומרת על החלטת התאימות להעברת מידע מהאיחוד האירופי. הופיע ראשון בדן חי ברשת

המוסדות להשכלה גבוהה ידעו מי מהסטודנטים שלהם שירת במילואים גם בלי לקבל את המידע מהסטודנטים עצמם. מעבר המידע הזה יקרה ככל ותתקבל הצעה נשוא פורסם שביצע לאחרונה(17.12.2023), משרד המשפטים אשר פרסם את טיוטת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)(הוראת שעה – חרבות ברזל) להערות הציבור. מדובר בצו בהוראת השעה אשר נועד לאפשר העברת מידע אודות סטודנטים פעילים שגויסו למילואים ולוקחים חלק במאמץ המלחמתי ובשמירה על בטחון המדינה.

תיקון זה מתבקש נוכח היעדר סימטריה של מידע בחזקת המוסדות להשכלה גבוהה במצב הנוכחי. זאת, בין היתר, בשל העובדה שדרך המלך החוקית למסירת מידע מגוף ציבורי הנוגע לענייניו האישיים של אדם היא באמצעות קבלת הסכמתו של הפרט אליו מתייחס המידע המבוקש. למעשה, מה שאינו מתאפשר בשל זמינותם המוגבלת ולעיתים בלתי אפשרית של כוחות המילואים.

בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית שאירעה ביום 07.10.2023, מדינת ישראל הכריזה, כזכור, על פתיחתה של מלחמת חרבות ברזל. במסגרת זו גויסו בצו 8 (צו חירום) כ-300 אלף משרתי מילואים. הערכה היא כי מתוך כלל המגויסים, כ-70 אלף הינם סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, בהתאם להגדרה המנויה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

כזכור, המתקפה התחוללה בידי ארגון הטרור הרצחני 'חמאס', תוך הפתעה מוחלטת וללא כל היערכות מוקדמת מטעם המוסדות האקדמאיים. החל מאותו יום ארור וללא צפי להמשך, סטודנטים רבים נקראו לדגל ונלחמים בעומק רצועת עזה ומגנים ומאיישים את גבולותיה העוינים של המדינה בגזרות השונות. מצב דברים זה הוביל לדחיית פתיחת שנת הלימודים במוסדות האקדמיים השונים, לכאוס ואף לפערי מידע משמעותיים בין המוסדות האמורים לבין הסטודנטים המשרתים במילואים.

בהתאם לנוסח טיוטת הצו המוצע, פרטי המידע המועברים העומדים בבסיס הדיון הינם:

1. שם משפחה ושם פרטי של החייל.
2. מס' תעודת הזהות.
3. מועד שירות המילואים ומשכו המשוער.

תכליתה ונחיצותה של העברת המידע הינה משולשת. האחת, מיצוי ומימוש זכויות מידי. התיקון העתידי שואף להקל על סטודנטים המצויים במילואים ומתקשים בהעברת מסמכים ואישורים שונים מצה"ל למוסד לימודיהם בכל הנוגע למימוש ומיצוי זכויות באופן מידי. משימה זו, נעשתה כמעט בלתי אפשרית בשל פעילות הלוחמים והמגויסים במנותק מן האבחנה בין מי שבעומק הלחימה ובין אלו שמצויים בעורף שכן גם האחרונים מצויים בלחץ רב ובזמן חופשי דל ללא אמצעים מתאימים וזמינים. השנייה, היערכות מוסדית. מוסדות יכולים להעריך במדויק את מספר חיילי המילואים, תוך סיוע בהחלטות כמו האם לפתוח את שנת הלימודים האקדמית וכיצד להתאים מחלקות וקורסים. השלישית, הקצאת משאבים להיערכות עתידית ו"הקדמת תרופה למכה". העברת המידע תאפשר למוסדות להעריך ולהקצות משאבים להתאמות והקלות הכרחיות לסטודנטים במילואים, לרבות תמיכה מדינית ומלגות.

מועד התחולה של הצו והיתר העברת המידע האמור, הינו מיום פרסומו ולמשך לשישה חודשים. פרטי המידע המועברים למוסדות ההשכלה הגבוהה מהווים רשימה סגורה, כמפורט לעיל, דבר המגביל באופן את היקף וסוג המידע המועבר. החלטה זו הינה בלתי נמנעת. זאת מאחר ובפרק הזמן הנוכחי עד פתיחת שנת הלימודים לא נמצא פתרון מדיני מספק שפגיעתו פחותה וכי חלף זמן מספק לגיבוש עובדות ומסקנות באשר למצב הנוכחי.

צו הגנת הפרטיות מייצג תגובה מחושבת למצב חסר תקדים, המאזן בין צרכי הביטחון הלאומי לבין הזכויות והצרכים של סטודנטים במילואים באופן המשמר את עקרון המידתיות תוך הגנה על פרטיותם. הצו מדגיש את מחויבותה של הממשלה ושל מוסדותיה האקדמאיים לתמוך במי שמשרתים תוך שמירה על עיסוקיהם האקדמיים, במיוחד בעתות חירום לאומיות לצד שיקולים כלכליים כגון הזרמת כוח עבודה מדופלם/אקדמאי למשק.

העברת המידע בסקטור מסוים ומוגבל מייצג נאמנה את הגמישות החקיקתית בעת חירום ואת השימוש הראוי בכלי "הוראת השעה" לשם פגיעה יחסית בערכים שונים הראויים להגנה. שכן, בעת חירום נפגעות זכויות רבות והמחוקק נדרש לאיזון אופקי בין הזכויות הנפגעות תוך מתן משנה זהירות בדרכי פעולותיו ובתוצאות.

הפוסט גמישות בהעברת מידע בעת חירום – מלחמת חרבות הברזל הופיע ראשון בדן חי ברשת