בתחום הסייבר המדריך דירג, את משרד דן חי ושות', שוב, תחת קטגוריית משרדים מובילים, קבוצת הדירוג הראשונה, בתחום.

המדריך דירג את משרד דן חי ושות' גם בתחומים הבאים:

בתחום דיני הספורט דורג המשרד תחת קטגוריית המשרדים הידועים בתחום.

בתחום לשון הרע שמר המשרד על מעמדו ודורג תחת קטגוריית המשרדים הידועים בתחום.

בתחום דיני האינטרנט דורג המשרד תחת קטגוריית המשרדים הבולטים בתחום.

בתחום קניין רוחני דורג המשרד תחת קטגוריית המשרדים הידועים בתחום.

בתחום הפטנטים משרדנו דורג תחת קטגוריית המשרדים הידועים בתחום.

מדריך הדירוג היוקרתי של Dun’s 100 מעיד שוב על ההכרה הרבה שמשרדנו זוכה לה כמשרד עורכי דין מוביל, המתמחה באופן ייחודי בתחומי הגנה על המידע האישי, אבטחת מידע, פרטיות, סייבר, קניין רוחני, הייטק, לשון הרע, ודיני ספורט.

[צילום- סוף כהן]

הפוסט דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2024: משרד דן חי ושות' דורג שוב בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר הופיע ראשון בדן חי ברשת

גילוי הדעת מתאר כי ברשות התקבלו פניות רבות בנוגע למקרים בהם לצורך קבלת משלוח מבית העסק, הלקוח התבקש לאפשר לשליח לצלם את תעודות זהותו כתנאי לקבלת המוצר. בנוסף, התקבלו פניות ביחס למקרים בהם אנשים התבקשו לאפשר סריקה של תעודת זהות לצורך כניסה למקום מסוים, וכן פניות הנוגעות למקרים בהם לקוחות נדרשו למסור מספר תעודת זהות לצורך קבלת מידע כללי אשר אינו מצריך תהליך הזדהות.

תעודת זהות והספח המצורף לה מכיל מידע הכולל לצד תמונת תווי הפנים של בעל התעודה הנתונים הבאים: מספר תעודת הזהות, שם המשפחה, השם הפרטי והשמות הקודמים; שמות ההורים; תאריך הלידה ומקומה; המין; וכן תאריך הנפקת התעודה ותוקפה; המצב האישי (רווק, נשוי, גרוש, בן זוג בברית הזוגיות, פנוי או אלמן); המען; שם בן -הזוג ומספר תעודת הזהות שלו; שמות הילדים, מינם, תאריכי לידתם, מספר תעודת הזהות שלהם ואזרחותם ככל שהם אזרחי ישראל.

גילוי הדעת סוקר את עמדת הרשות ביחס ללגיטימיות ולחוקיות של דרישות אלו, בהתחשב ברגישות המידע ובהיקפו. להלן עיקרי עמדת הרשות אשר מוצגים במסמך:

• יש להתייחס למספר תעודת זהות ולצילום תעודת זהות, כאל מידע מוגן לפי חוק הגנת הפרטיות, זאת מאחר ואלה עשויים להוות מפתח להשגת מידע אישי נוסף על האדם.
• יש להימנע מלדרוש צילום של תעודת הזהות כולה, למעט במקרים חריגים בהם כלל המידע המופיע על גבי תעודת זהות דרוש לשם מתן השירות (למשל, בנק המחויב לפי חוק לאמת את פרטי הזיהוי של הלקוח באמצעות תעודת זהות ולשמור ברשותו העתק מהתעודה).
• במקרים החריגים בהם נדרש צילום תעודת זהות, יש להסתפק בצילום החלק הקדמי בלבד, ללא הספח והחלק האחורי, זאת במטרה לצמצם את איסוף המידע הרגיש ופוטנציאל הפגיעה בפרטיות. ככל שישנם פרטים שאינם נדרשים לבית העסק, יש לאפשר ללקוח להסתיר או להשחיר פרטים מתעודת הזהות בעת מסירת הצילום.
• ככל שנדרש לשמור את צילום תעודת הזהות במאגרי המידע בית העסק, יש להשחיר פריטי מידע שאינם נחוצים לצורך מתן השירות, ולתת על כך את הדעת כבר בעת ההחלטה לאסוף את צילום תעודת הזהות.
• יש לפעול במידתיות, כך למשל במקרים בהם נדרש לאמת את זהותו של אדם לצורך מתן שירות, יש להקפיד כי אמצעי האימות יהיה זה שפגיעתו בפרטיות פחותה (כגון אימות באמצעות קוד שנשלח ללקוח).
• ככל שבית העסק דורש מלקוח למסור צילום תעודת הזהות לצורך קבלת שירות, עליו לציין זאת בפני הלקוח מראש, וזאת גם כאשר הדרישה מבוצעת בפועל על ידי חברת השליחויות. בנוסף, עליו לפרט האם חלה עליו חובה חוקית לדרישה זו או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו, וכן לפרט מה המטרה שלשמה מבוקש המידע, למי יימסר המידע ומטרות המסירה.
• מובהר כי כאשר נאסף מספר תעודת זהות או צילום תעודת זהות לצורך זיהוי בקבלת שירות כלשהו, חל איסור לעשות שימוש במידע בניגוד למטרת האיסוף.

לסיכומו של דבר, גילוי הדעת מחזק שוב את עמדת הרשות אשר מדגישה כי יש להקפיד שאיסוף מספר תעודת זהות או צילום תעודות זהות ייעשה רק במקרים המחייבים זאת, ואף במקרים כאמור, יש לתת עדיפות למנגנוני זיהוי אחרים שפגיעתם בפרטיותו של הלקוח פחותה.

הפוסט הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות הופיע ראשון בדן חי ברשת

הרשות מבהירה כי המסמך מיועד לארגונים פרטיים וציבוריים אשר משתמשים או שוקלים להשתמש בטכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אודות עובדים. המסמך כולל סקירה של הרקע המשפטי הרלוונטי, ושורת הנחיות והמלצות לארגונים ולמעסיקים. כמו כן, יובהר כי המסמך אינו עוסק בשימוש הארגונים במערכות ביומטריות לצורך זיהוי כלל הנכנסים בכניסה לבתי עסק לצרכי אבטחה וביטחון, אלא אך ורק בנושא בקרת נוכחות עובדים ועובדות במקום העבודה.

הרשות מבהירה כיצד השימוש בטכנולוגיות לזיהוי ביומטרי מביא לאתגרים רבים, בעיקר ביחס לזכות העובדים לפרטיות. הרשות מדגישה כי איסוף מידע ביומטרי אודות עובדים ושימוש בו לצרכי בקרת נוכחות עשויים לסכן את פרטיות העובדים, זאת בין היתר כתוצאה מאיסוף מידע שלא על יסוד הסכמה חופשית ומדעת, וכן עשויים לפגיעה בתחושת השליטה של העובדים ביחס למידע האישי אודותם. כמו כן, הרשות מבהירה כי שמירת נתונים ביומטריים אודות עובדים במאגר מידע מרכזי המוחזק אצל מעסיקיהם, עשויה להעלות את סיכוני אבטחת המידע הנוגעים לכך ובזה גם לאובדן השליטה במידע הביומטרי אודות העובדים.

 במסמך מבהירה הרשות שאיסוף המידע והשימוש בו חייבים להיעשות באופן סביר ומידתי, תוך יידוע העובדים וקבלת הסכמתם לכך, תוך יישום כללי אבטחת המידע, ותוך הקפדה על עיקרון צמידות המטרה.

לסיכומו של דבר, הרשות מבהירה כי המסמך אינו מבקש לאסור שימוש בטכנולוגיות לזיהוי ביומטרי של עובדים, שכן מדובר במסמך שמטרתו הינה לכוון את הארגון לשימוש נכון בטכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אודות עובדים לצורך מעקב אחר נוכחות ושעות עבודה תוך מתן התייחסות הולמת לפרטיותם של העובדים.

הפוסט טיוטת מסמך מדיניות חדשה בנושא איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה הופיע ראשון בדן חי ברשת

הפרלמנט האירופי אישר (13.03.2024) את תקנות הבינה המלאכותית (AI ACT). המדובר בחקיקה הראשונה מסוגה בעולם ובאה להסדיר את הפיתוח ההפעלה והשימוש במערכות בינה מלאכותית בתחומי האיחוד. זאת לאור בהתפתחות הדרמטית של תחום הבינה המלאכותית וההבנה כי היא עלולה להשפיע לרעה על זכויות אדם.

החקיקה, שמנסה לאזן בין חדשנות והגנה על הפרט, עברה היום בפרלמנט האירופי ומטילה שורה של חובות   (שקיפות, דוקומנטציה, אמינות ודיוק מידע, אבטחת מידע וכו..) על חברות המפתחות, מפיצות ומשתמשות במערכות כאלו בהתאם לרמת הסיכון הנובע מאותה מערכת, למשל בתחום הרפואה. החוק גם אוסר על שורה של מערכות בינה מלאכותית לאור הסכנה על זכויות אדם.

חקיקה זו תשפיע על המשך התפתחות התחום וקובעת סנקציות כספיות גבוהות מאוד לחברות שיפרו את הרגולציה. החקיקה, שעוד צריכה לעבור 2 שלבים פורמליים ולאחר מכן תכנס לתוקף באופן הדרגתי, עלולה להשפיע גם על חברות ישראליות המפתחות והמפיצות מערכות AI באירופה מכיוון, שבדומה ל-GDPR (תקנות הגנת המידע האירופאיות), גם לחקיקה זו יש תחולה אקס טריטוריאלית על חברות שמחוץ לאיחוד האירופי.

הפוסט באירופה עובדים. ה-AI ACT אושר. הופיע ראשון בדן חי ברשת

בעידן הדיגיטלי המתפתח, התנהלות אחראית ומושכלת סביב שימוש והעברה של מידע רפואי מאתגרת את קופות החולים ואת החברות שמחזיקות במידע מסוג זה. במסמך המדיניות החדש "הגנה על פרטיות מטופלים בהעברת מידע רפואי באמצעים דיגיטליים" שפורסם על ידי רשות להגנת הפרטיות, מבהירה הרשות לגורמי רפואה שהעברת מידע רגיש ממאגרי מידע של ארגון על -ידי עובד הארגון אל מחוצה לו, ללא אישור או הרשאה מטעם הארגון, עשויה בנסיבות מסוימות להיחשב אירוע אבטחה חמור. 

ההמלצות החדשות של הרשות להגנת הפרטיות מתייחסות לאופן בו מתנהלים גורמי הרפואה בישראל ובעולם בהעברת מידע רפואי בין גורמי הבריאות באמצעות פלטפורמות דיגיטליות זמינות, נוחות ולעיתים אנונימיות כגון: Telegram, Whatsapp, gmail. שכן, כל הודעה, קובץ או תמונה שמועברת באמצעות אפליקציות האמורות כרוכות בסיכון רב ומהווה פוטנציה לחשיפת מידע רפואי ולחדירה לפרטיות המטופלים . כחלק מהמטרה להגן על פרטיות האזרחים ולשמור על אבטחת מידע הרפואי, הרשות מחייבת את גורמי הרפואה להפחית את השימוש בתוכנות שאינן מיועדות להעברת המידע הרגיש ולהימנע משמירתו במכשירים האישיים שלהם.

בין היתר, הרשות התייחסה גם למקרים בהם השימוש באפליקציות האמורות הוא בלתי נמנע. שכן, במצב דברים זה, הרשות המליצה להשמיט כל פרט אישי או זיהוי ישיר ולהעביר רק את המידע המינימלי הדרוש לצורך הדיווח או העברת המידע. עוד עולה מהמלצותיה, שיש להימנע משמירת מידע רפואי בשירותי גיבוי ענן פרטיים ולהשתמש באמצעי אבטחה למכשירים ותוכנות בהם מתבצעת העברת המידע.

למרות שהמסמך מוגדר כ"מסמך המלצות" בלבד, מבהירה הרשות כי לאור רגישותו של המידע הרפואי, לא תהסס להפעיל את הסמכויות העומדות לה על -פי דין במקרים של הפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות והתקנות שהותקנו מכוחו, בין השאר כעולה ממסמך ההמלצות.

הפוסט הרשות להגנת הפרטיות: " מעתה אין להעביר מידע רפואי בTelegram , Whatsapp או Gmail". הופיע ראשון בדן חי ברשת

ביום 22.2.2024 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות מסמך העוסק בנושא עמדות טעינה לרכב, זאת על רקע המגמה הגוברת בשימוש  בכלי רכב חשמליים (EV –Electric Vehicle), אשר הובילה לשינויים רבים בענף התחבורה.

במסמך שפורסם, הרשות ניתחה את מסמכי מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש של אפליקציות המשמשות את חברות עמדות הטעינה לרכב חשמלי המרכזיות בישראל, וגיבשה סדרה של המלצות לשימוש בטוח ומאוזן, תוך שמירה על פרטיות המשתמשים. השימוש בעמדות טעינה כולל הרשמה לאפליקציות שונות, האפליקציות ועמדות הטעינה אוספות ומעבדות נתונים אישיים כגון שם מלא, דרכי התקשרות, כתובת דוא"ל, מספר טלפון, מספר רכב, נתוני מיקום, פרטי אשראי, ואף מידע ביומטרי (זאת בהינתן  שהמשתמש בחר לאפשר גישה לאפליקציה באמצעות זיהוי פנים או טביעת אצבע). המידע נאסף בין היתר לטובת חישוב תוכנית טעינה אופטימלית לרכב החשמלי, וכן לצורך ניתוח התנהגות הטעינה של משתמשי האפליקציות.

המידע הנאסף מועבר באופן מקוון ליישום סלולרי או למאגר מידע אחר, כך שניתן לנתחו בהמשך ולאורך זמן. לעיתים, נתונים אלו מועברים גם לגופים ציבוריים כגון רשויות מקומיות, אשר במסגרת ההתקשרות שלהן עם חברות לבניית עמדות טעינה במרחב הציבורי, דורשות גישה לנתונים הנאספים, בין היתר כדי לקדם יעדים ציבוריים של יעילות השימוש.

הרשות מבהירה כי בעוד שחלק מהמידע הנאסף חיוני לאופטימיזציה של תוכניות הטעינה, המידע שנאסף ביחס להתנהגות המשתמשים, כגון נתוני מיקום ואופי השימוש, מהווה מידע אישי בעל ערך כלכלי עבור גופים רבים. ולכן קיים פוטנציאל לפגיעה בפרטיות המשתמשים, לצד החשש משימוש במידע זה שלא למטרה לשמה נאסף.

לאור האמור, הרשות מדגישה את הצורך לטפל בבעיות הפרטיות הקשורות לשימוש בהן הפך לבעל חשיבות גבוהה.

להלן עיקרי ההמלצות במסמך:

• בדיקת הגדרות הפרטיות באפליקציית עמדות הטעינה לרכבים חשמליים – מומלץ לבחור אפליקציה ששומרת יותר על פרטיות המשתמש;
• הסכמה לשיתוף המיקום באפליקציית עמדות הטעינה לרכבים חשמליים – ההמלצה היא, ככלל, להקטין את הרשאות הגישה של האפליקציה לנתוני המיקום;
• הטמעת עדכוני אבטחה – זאת כדי להבטיח שהאפליקציה תהיה מוגנת מפני סיכוני אבטחה חדשים.
• מחיקת האפליקציה בסיום השימוש – ככל שהורחבו ההרשאות באופן שמנוגד לרצונכם או מבלי שהובהר הצורך בהרחבה זו, יש לבחון האם נדרש למחוק את חשבון המשתמש ואת האפליקציה.

לסיכום, הרשות מדגישה כי יש לנקוט אמצעי זהירות כדי להתמודד עם הסיכונים אשר נובעים כתוצאה משימוש בעמדות הטעינה.

הפוסט הרשות להגנת הפרטיות: המלצות שימוש בעמדות טעינה לכלי רכב חשמליים הופיע ראשון בדן חי ברשת