הכנסת ה-25 הניחה על שולחנה ב-5 בינואר 2026 הצעת חוק פרטית חדשה המבקשת לחייב רשתות חברתיות להסיר במהירות תכנים מיניים שפורסמו ללא הסכמת האדם המופיע בהם, לרבות תכנים מזויפים מסוג דיפ-פייק. ההצעה, ביוזמה חוצת מפלגות של שורה ארוכה של חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, נועדה להתמודד עם תופעה שהולכת ומתרחבת בישראל ובעולם – הפצה מקוונת של תיעוד מיני הפוגע קשות בפרטיות, בכבוד ובביטחון האישי של נפגעים.
לפי הצעת החוק, מפעילי רשתות חברתיות יחויבו להקים מנגנון ייעודי, גלוי ונגיש לקבלת בקשות להסרת תכנים מיניים שפורסמו ללא הסכמה, לרבות אפשרות להגשת תלונה מקוונת. אדם הטוען כי מופיע בתוכן כזה יוכל להגיש בקשת הסרה הכוללת פרטים מזהים, קישור או זיהוי של התוכן, והצהרה כי הפרסום נעשה ללא הסכמתו.
החוק קובע לוחות זמנים מחייבים: לאחר קבלת בקשה תקינה, על מפעיל הרשת החברתית להסיר את התוכן בתוך 48 שעות. כאשר מדובר בקטין – החובה היא לפעול להסרה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות. בנוסף, הרשתות יחויבו לנקוט מאמצים סבירים לאיתור ולהסרת עותקים זהים של אותו התיעוד.
לצד חובת ההסרה, וכדי לעודד הסרה מהירה, מוצע להעניק לרשתות החברתיות הגנה: מפעיל שפעל בתום לב ובאופן סביר לפי החוק לא יישא באחריות פלילית או אזרחית כלפי מפרסם התוכן או צדדים שלישיים בשל עצם ההסרה. עם זאת, אין בכך כדי לפטור מאחריות בגין הפרות אחרות של הדין.
האכיפה תופקד בידי ראש הרשות להגנת הפרטיות, שיוסמך להטיל עיצומים כספיים על מפעילי רשתות שלא יעמדו בהוראות. הסכומים המוצעים עומדים על 50 אלף ש"ח בגין אי-הקמת מנגנון דיווח או אי-דיווח שנתי לרשות, ועל 30 אלף ש"ח בגין אי-הסרת תוכן או אי-מענה לפנייה במועדים הקבועים. בהפרה נמשכת תתווסף תוספת יומית, וההחלטות יהיו נתונות לערעור לבית משפט השלום.
בדברי ההסבר להצעה מודגש כי הדין הישראלי הקיים מספק כיום מענה חלקי בלבד לתופעה, בעיקר באמצעות עבירות פליליות וכלים נזיקיים, אך אינו כולל מנגנון ייעודי של "דיווח והסרה" המופנה ישירות לפלטפורמות. ההסדר המוצע מבוסס, בין היתר, על חקיקה פדרלית בארצות הברית (TAKE IT DOWN Act), והוא מבקש ליצור בישראל מסלול מהיר, ברור ומידתי שיאפשר לנפגעים לעצור את הפצת התוכן הפוגעני בזמן אמת.
אם תאושר, צפויה החקיקה להציב סטנדרט רגולטורי חדש לאחריותן של רשתות חברתיות הפועלות בישראל, ולחזק באופן משמעותי את ההגנה על פרטיות, כבוד וביטחון אישי במרחב הדיגיטלי. החוק מבקש להעביר את מוקד ההתמודדות מהליך משפטי ארוך ומורכב, שמוטל כיום בעיקר על נפגעי הפרסום, אל אחריות ישירה של הפלטפורמות עצמן, באמצעות מנגנון מחייב של דיווח והסרה מהירה. בכך, ההסדר המוצע עשוי לצמצם את משך החשיפה של תכנים פוגעניים, למנוע את המשך הפצתם, ולהעניק לנפגעים כלי מעשי ואפקטיבי לעצירת הפגיעה, עוד בטרם נגרם נזק נוסף במישור האישי, החברתי והתעסוקתי.
