בסוף חודש דצמבר הקרוב יפרוש יורם הכהן מתפקידו כראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (רמו"ט). כחצי שנה לפני מועד פרישתו, פנתה המועצה הציבורית להגנת הפרטיות למנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, בהצעה להאריך את הכהונה בשנתיים נוספות. במכתבה מחודש אפריל האחרון נימקה המועצה, בין היתר, כי "להבדיל מתפקידים אחרים שלגביהם נקבעה קדנציה, עו"ד הכהן לא התחיל למלא תפקיד קיים אלא בא לשירות המדינה על מנת למלא תפקיד חדש ולהקים רשות חדשה. שנותיו הראשונות הוקדשו לבניית הרשות, כמעט מן היסוד".
רוטקופף דחה את היוזמה בטענה שאין הצדקה לשנות את ההחלטה הגורפת של הממשלה לקצוב את תקופת כהונתם של בעלי תפקידים, ביניהם ראש רמו"ט, לתקופה של שש שנים, במיוחד "שמדובר במשרה בעלת אופי רגלוטורי המחייבת אי תלות מוגברת ולכן נקצבה מראש על-ידי הממשלה לתקופת כהונה אחת בלבד".
אבל יורם הכהן יכול לרשום לזכותו בסיפוק גדול את הנסיון הזה. הגוף שאמור לפקח עליו, הוא זה שהמליץ. במדינה רווית מבקרים וביקורות, זו מחמאה לא קטנה.
רבים יסכימו כי המחמאה הזו אכן מגיעה ליורם הכהן. יהיו שיתווכחו אם הרשות תחת פיקודו מיצתה את הפוטנציאל שלה. יהיו גם שיגידו שהרשות פעלה מעבר ליכולתה. עם זאת, לא יכול להיות ספק בקרב איש שיורם הכהן העמיד את הזכות לפרטיות וההגנה על המידע בישראל על סדר היום הציבורי ולמעשה יצר גוף יש מאין. כך, לשם ההמחשה, אך בשל פעילות הרשות בנושא, גורמים רבים בסקטור העסקי דואגים להסדרת אחזקת המידע, אבטחתו ומדיניות הפרטיות של הארגון אותו הם מנהלים. בימים שקדמו לכהונתו של יורם הכהן, ספק רב אם נושא זה עמד על סדר היום אצל מרבית הגופים העסקיים.
תחילתו של המהלך בחודש יוני 2006, אז החליטה הממשלה על הקמת רשות במשרד המשפטים, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (רמו"ט), אשר תפעל כדי "לשפר את הפיקוח" בנושא מאגרי המידע. בעקבות כך, יחידת רשם מאגרי המידע מוזגה ארגונית תחת הרשות, כאשר בידי ראש הרשות הופקדו סמכויות רשם מאגרי המידע. מכאן שהרשות היא הגורם האוכף את הוראות פרק ב’ של חוק הגנת הפרטיות (העוסק במאגרי מידע). פעולות האכיפה של רמו"ט כוללות גם אכיפה מנהלית, לצד היכולת להמליץ על הגשת כתבי-אישום.
באחד הראיונות שנערכו עימו בתקופת כהונתו, הסביר יורם הכהן את הבסיס להקמתה של הרשות: "הרעיון המקורי להקמת הרשות למשפט וטכנולוגיה נבע ממחקר שעשו במשרד המשפטים בשנים 2004-2006, שניתח את ההתמודדות של המערכת המשפטית עם תופעות מעולם המחשבים. הם גילו שיש לנו פה מצב של ארנבת טכנולוגית וצב משפטי. הארנבת רצה נורא מהר, והצב הולך לאט, ואת הפער הזה ביניהם חייבים איכשהו לגשר. בסופו של דבר זה תמצית תפקידה של הרשות למשפט וטכנולוגיה.".
עתה, ערב סיום תפקידו, מעטים יחלקו על המסקנה כי את המטרה שהציבו בפניו, מילא יורם הכהן על הצד הטוב ביותר. קצב הפעילות של הרשות בתחום ההגנה על הפרטיות בכלל וההגנה על המידע האישי בפרט, בהחלט יכול להיות משול לארנבת. התאפיינה בכך במיוחד התקופה האחרונה, ערב סיום כהונתו של יורם הכהן, תקופה רווית הנחיות וטיוטות להנחיות שהוצאו תחת שרביטו כראש הרשות. בין ההנחיות הרבות, ניתן למנות את ההנחיה בנושא שימוש בשירותי מיקור חוץ (outsourcing) לעיבוד מידע אישי;הנחיה בעניין תחולת הוראות חוק הגנת הפרטיות על הליכי מיון לקבלה לעבודה ופעילות מכוני מיון; ההנחיה בקשר לתחולת הוראות חוק הגנת הפרטיות על מאגרי מידע של מפעילי כרטיס חכם בתחבורה ציבורית או זו שעוסקת באיסור שימוש במידע בדבר הטלת עיקול אצל צד שלישי. טיוטות להנחיות שעוד על הפרק עוסקות בנושאים לא פחות חשובים, כגון זו העוסקת בתנאים לאיסוף מספרי זהות למאגרי מידע ולשימוש בהם; שימוש במצלמות מעקב ובמאגרי הצילומים הנקלטים באמצעותן או זו שעוסקת בהגנה על מידע אישי במקום העבודה.
יש כאלו שיטענו כי ה"ארנבת" הזו רצה מהר מידי. אבל אין ויכוח על-כך שמצבה של הזכות לפרטיות בישראל טוב באופן ניכר מזה שהיה ערב המינוי של יורם הכהן לראש רמו"ט. זה הישג שאין לזלזל בחשיבותו.
כאשר נכנס יורם הכהן לתפקידו, הוא מצא במשרדי רשם מאגרי המידע בין שניים לשלושה אנשים. היום מספר עובדי הרשות עולה על 30 ואלו מחולקים על-פני שלושה אגפים: משפטי, פיקוח ואכיפה.
האגף המשפטי הוא זה שאחראי לכל ההנחיות שמוציאה הרשות, אבל לא רק לכך. מהאגף יצאו טיוטות של תקנות בנושאים חשובים לא פחות, כגון אבטחת מידע או איסוף מידע מקטינים. האגף מעורב גם בהליך שינוי החקיקה המקיף של פרק ב’ לחוק הגנת הפרטיות אשר עתיד להתבצע בשלושה חלקים. החלק הראשון, זה העוסק בסמכויות אכיפה, כבר עבר קריאה ראשונה בכנסת ומונח עתה על שולחנה של ועדת חוקה חוק ומשפט. ביחס לשני, זה העוסק בצמצום חובת רישום מאגרי המידע, יצא לאחרונה תזכיר חוק. באשר לחלק השלישי, העוסק בניהול מאגרי המידע, עתיד לצאת תזכיר חוק במהלך השנה הקרובה.
אגף הפיקוח עוסק בריכוז רישום המאגרים ובפעולות פיקוח שוטפות של הרשות, בעוד שאגף האכיפה של הרשות עוסק בחשיפת מפרי הזכויות וחקירת תלונות בנושא. גולת הכותרת בהישגיו של אגף האכיפה הייתה תפיסתם של האחראיים לפריצת מאגר מרשם האוכלוסין והעלאתו לרשת באופן בלתי חוקי, תחת השם "מאגר אגרון".
תקופתו של יורם הכהן מתאפיינת גם בייסוד קשרים ענפים עם מקביליו בחו"ל, קשרים ששיאם בא לידי ביטוי בכנס הבינלאומי של נציבי המידע בעולם, שנערך לפני כשנתיים בירושלים – כנס ראשון מבין שלושה מתוכננים. בנוסף לכך, נערך הליך חשוב של Twinning מול הרשות המקבילה בספרד, במטרה לחזק את הגנת המידע בישראל. זאת, כחלק מהליך נרחב וחשוב של שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי בנושא הגנת המידע האישי בישראל. הישג מרשים נוסף הוא ללא ספק החלטת נציבות האיחוד האירופי להכיר ברמת הגנת המידע האישי בישראל כנאותה על פי הדרישה האירופית להגנת מידע אישי. אלו הם רק מעט מציוני דרך משמעותיים שסומנו על-ידי רמו"ט בראשותו של יורם הכהן.
כמו כן, הרשות הייתה פעילה אף בנושאים עקרוניים חשובים נוספים, כגון הסדרת פעילותה של גוגל בישראל לפני כשנה, במסגרת שירות ה – Google Street View ומצלמות השירות, אשר העלו מעל לפני השטח מגוון סוגיות משמעותיות בתחום הגנת הפרטיות. בראיון שנערך עימו באותה תקופה התגאה יורם הכהן, בצדק: "כשגוגל באו לדבר איתנו בנושא, הם היו מודעים לכך שאנחנו הרגולטור של הפרטיות. בגוגל מבינים שהרגולטורים של הפרטיות חשובים מאוד".
במהלך שנות כהונתו של יורם הכהן כראש הרשות, הפכה הרשות למקור סמכותי אף מעבר למסגרת הסמכויות המצומצמות שניתנו לה בתחום מאגרי המידע בלבד, אלא גם בקשר לנושאי הגנת הפרטיות בכללותם. כך, טיוטות של הנחיות חשובות שהוציאה הרשות, ביחס לפריסת מצלמות בערים ובמתקנים וביחס לפרטיות עובדים במקומות עבודה, למשל, אינן מצומצמות אך לנושא מאגרי המידע.
באחד הראיונות עימו הסביר הכהן את תפיסת עולמו בנושא: "עדיין איננו מבינים את פוטנציאל הפגיעה העצום הנובע מכך שהמידע עלינו נצבר ומתועד בעשרות-אלפי מאגרים, אבל אם לא נתפוס את עצמנו בזמן, נהיה בעולם שבו הסוסים כבר ברחו מהאורווה".
בחודש נובמבר הקרוב יכול יורם הכהן לעזוב את הרשות בסיפוק גדול תוך שהוא משאיר אחריו רשות סמכותית ובעלת שיניים, שהעלתה על סדר היום את נושא הפרטיות ואבטחת המידע. לנו נותר לקוות שימצא האיש שיכנס לנעליו הגדולות וימשיך להוליך את הרשות קדימה ו… לשמור על הסוסים מוגנים בתוך האורווה.
המאמר פורסם לראשונה בביטאון ועד מחוז ירושלים של לשכת עורכי-הדין.
