לאחרונה התבשרנו ששר הפנים, אריה דרעי החליט לדחות עד לסוף שנת 2016 את מועד סיום הניסוי הביומטרי. הנימוק, לכאורה הגיוני: הוא נכנס לתפקידו לפני מספר שבועות ועדיין לא הספיק ללמוד את הנושא.
במקור, עתיד היה פיילוט המאגר הביומטרי להסתיים בסוף יוני 2015. ואולם, בעקבות הבחירות החליט שר הפנים דאז, סילבן שלום, להאריך את הפיילוט בתשעה חודשים על מנת לאפשר לו, לדבריו, די זמן כדי ללמוד את הסוגיה. דרעי, בהחלטה האחרונה, נתן לניסוי סיכוי נוסף עד לסוף השנה. אבל ספק עם השיעור שיעבור עד אז שר הפנים המכובד יעזור. הניסוי מקרטע, וזאת רק בלשון המעטה.
לפני הכול יהא על דרעי לקלף את מעטה הסודיות שמאפיין את התנהלות משרד הפנים בעניין. הכול נעשה שם בשקט, רחוק מעין התקשורת, עד כמה שזה מצליח. יש לדרך הזו הסבר – משרד הפנים אינו מעוניין שהאזרחים יחששו להשתלב בניסוי הביומטרי. רשות האוכלוסין פועלת לצרף אזרחים לפיילוט כברירת מחדל מבלי לשאול אותם כלל אם הם רוצים להשתתף בניסוי, ורק למי שיתנגד לכך באופן מפורש, יוצאו התעודות במתכונתן הישנה. לכך מתווספות פעילויות שונות של המשרד בהן הוא מנסה לשדל בדרך לא דרך אנשים להוציא תעודה ביומטרית.
כך קראנו לא מזמן על בית ספר תיכון בירושלים שאנשי משרד הפנים הגיעו אליו כדי להוציא לכל הילדים בני ה-16 את תעודת הזהות הראשונה שלהם. לכ-80 אחוז מהתלמידים התעודה הזו הייתה ביומטרית, לאחר שלא נתנו להם את כל המידע הדרוש כדי להחליט אם הם מעוניינים בכך. גם לחיילים בודדים בצבא עשו תרגיל דומה.
על-פי מתווה הניסוי הביומטרי היו אמורים ברשות האוכלוסין להציע לכל אזרח אשר יגיע למשרד הפנים להוציא דרכון או תעודת זהות, האפשרות להתנדב ולהוציא את המסמכים, כאשר הנתונים הביומטריים, כלומר, טביעות האצבע וצילום תווי הפנים של האזרח המבקש, יוטמנו בתעודה עצמה, ובמקביל יוכנסו למאגר במשרד הפנים.
אלא שתלונות לא מעטות מלמדות שלא תמיד ניתן ההסבר בצורה ברורה מספיק ולא מעט אזרחים הוציאו תעודה ביומטרית, מבלי להבין מה עשו כלל. מנגד, היו גם אזרחים רבים שהבינו את הסכנה הטמונה במאגר הביומטרי ונמנעו לשתף עימו פעולה בעקבות כך. זאת גם הסיבה שלמרות שהניסוי נמשך כבר זמן רב, הוא עדיין לא מקיף אוכלוסייה גדולה. הארכה שנתן דרעי, כך נראה, נועדה לנסות ולהפיח בו רוח חיים של הרגע האחרון ולנסות להגדיל את מעגל האנשים בכלול בו.
יש לחדד שעם הכנסת הפרטים לתעודה אין בעיה – כך נוהגים בכל העולם המערבי. אבל שם היו צריכים לעצור. יצירת המאגר, במקביל, היא מקור הבעיה. בייחוד מניסיונות העבר שכבר הוכיחו כי מאגר בידי רשות שלטונית, סופו להיפרץ.
הביקורת הציבורית נגד המאגר כללה גם שורה של אנשי אקדמיה מתחום המחשבים והטכנולוגיה, שהתריעו על הקלות הרבה שבה ניתן לזייף טביעת אצבע, כאשר דולפים הנתונים, ואיבוד אמצעי הזיהוי החשוב הזה ללא כל דרך חזרה. ביקורת זו הולידה את הרעיון לעשות למאגר תקופת ניסיון, זו שמוארכת עתה בפעם השנייה. יש לקוות שגם הארכה הזו לא תעזור ובסופו של דבר יתפקחו במשרד הפנים ויבינו, שניתן להוציא תעודה ביומטרית, בלי מאגר הנתונים בצידה. בסך הכול לא במקרה בכל העולם הנאור נוהגים כך.
