משרד המשפטים מפרסם לאחרונה (17.12.20) תזכיר חוק ביצוע פעולות באמצעים דיגיטליים, התשפ"א-2020, אשר נועד לסייע לגופים ציבוריים לעבור אל העולם הדיגיטלי. התזכיר מציע לעצב את ההסדר הדיגיטלי במסגרת החוק המוצע על-ידי פרשנות של חקיקה קיימת. זאת, במטרה להקל על הגופים לתת שירות דיגיטלי נגיש ונוח לציבור, להקנות וודאות משפטית ולהפחית את החששות הנלווים למעבר לעולם הדיגיטלי.
עיקרי הצעת החוק:
- מוצע לעגן בחוק את כלל התאמת התכליות, לפיו ניתן לבצע פעולה שקבועה בדין באופן דיגיטלי אם ניתן להגשים את תכליותיה של אותה הפעולה בדרך דיגיטלית ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין. למשל, דרישה להתייצב באופן פיזי בפני בעל תפקיד לצורך ביצוע פעולה.
- תזכיר החוק מונה את הסוגים המרכזיים לעניין דיוור בעולם הפיזי: דיוור בדואר רגיל, דיוור בדואר רשום ללא אישור מסירה ודיוור בדואר עם אישור מסירה. על מנת לאפשר דיוור דיגיטלי כחלופה הולמת מוצע לקבוע שלושה הסדרים מתאימים לגבי הסוגים השונים. למשל, חיקוק המתיר לגוף ציבורי להמציא לנמען מסר בדואר ללא אישור מסירה – רשאי הוא להמציא את אותו המסר בדיוור דיגיטלי השקול לדואר.
- מוצע לקבוע תנאים אשר כאשר הם מתקיימים תינתן ודאות גבוה ומספקת לעניין מסירתם של המסרים לנמען ולעניין מועד מסירתם. לכך, מוצע לקבוע כלל ראייתי- חזקת מסירה דיגיטלית, שלפיו בהתקיים התנאים המפורטים בחוק המוצע, יראו את המסר כנמסר לנמען בפרק הזמן הקבוע בהצעה (ארבעה ימי עסקים).
יודגש, כי מסירת המען הדיגיטלי צריכה להיעשות בכפוף לתנאים המנויים בהצעת החוק ובלבד שהנמען לא הודיע לגורם הממונה על איסוף המען הדיגיטלי שהוא לא מעוניין לקבל מסרים למען זה. זאת ומאחר שהמצאה יכולה להיעשות על בסיס רצונו של הנמען ולא באופן כופה. לבסוף, על הגורם הממונה לאמת שהגישה למען הדיגיטלי שנמסר לו נמצאת בשליטת הנמען וכן עליו לוודא כי נמען שהוא יחיד יודע כיצד לעשות שימוש במען הדיגיטלי. בייחוד אוכלוסיות שעלולות להתקשות בשימוש באמצעים אלו.
