הממשלה מעוניינת לאפשר למשטרת ישראל לעשות שימוש במצלמות מזהות פנים. במטרה להסדיר היבטים הנוגעים להצבת מערכות צילום ביומטריות במרחב הציבורי ואופן השימוש בהן על-ידי משטרת ישראל, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לאחרונה (18.09.2023) פה אחד את הצעת החוק הממשלתית שיזמו שר המשפטים, יריב לוין, והשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר [הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס')(מערכת צילום ביומטרית), התשפ"ד-2023].
כזכור, הצעת החוק המקורית הובאה לפני הממשלה הקודמת על ידי שר המשפטים לשעבר, גדעון סער, ועוררה לא מעט ביקורות בקרב הציבור.
הצעת החוק תאפשר למשטרה להציב במרחב הציבורי מערכות צילום ביומטריות המאפשרות זיהוי פנים. זאת במטרה להביא לגילוי ואף למניעה של מקרי פשע שבגינן מוטל עונש של למעלה משבע שנים או עבירות מסוימות נוספות, למנוע פגיעות חמורות בביטחון נפשי או הרכושי של הציבור, לאתר נעדרים ולאכוף איסורי כניסה למקומות ציבוריים מגודרים או לאכוף צווי הרחקה ממקומות ציבוריים. בנוסף, השרים קבעו כי הצעת החוק מאושרת בכפוף לכך שתהיה החרגה של אירועי חופש ביטוי, ותתווסף עבירת הסחיטה ודמי חסות.
מערכות הצילום שיוצבו כתוצאה מהצעת החוק כוללות יכולות עיבוד אשר מאפשרות צילום אנשים והשוואה מהירה למידע שהוזן למערכת, קרי, מאפשרות זיהוי אדם מצולם. מידע שנאסף אודות אנשים שהוזנו למערכת יישמר למשך שנתיים, ואילו תצלומים של אנשים שלא זוהו במערכת יישמרו למשך 72 שעות.
במסגרת זו, מוצע להוסיף לפקודת המשטרה את סימן ב'1, שעניינו מערכות צילום ביומטריות, ולעגן בו כללים אשר יחולו ביחס למערכות הצילום הביומטריות. שימוש המשטרה במערכת ייעשה רק במצב בו קיימת סבירות גבוה לצורך מבצעי הדורש שימוש כאמור, וזאת בתנאי שהשימוש אושר על ידי קצין בדרגת נצ"מ. כמו כן, השימוש המשטרתי יכול שייעשה בדרך של הזנת פרטים מסוימים אודות אדם מבעוד מועד, או לחילופין בדרך של בדיקת התצלומים שנקלטו במערכת בדיעבד.
הצעת החוק כוללת עונש של עד שלוש שנות מאסר כנגד הפרת סודיות או שימוש אסור במערכת הצילום. בנוסף, הצעת החוק מטילה חובת דיווח שנתית ליועצת המשפטית לממשלה ולכנסת. במסגרת זו, על השר לפנות לרשות להגנת הפרטיות כדי לקבל חוות דעת הנוגעת לרשימת נושאים מקצועיים, תוך דגש לעניין אבטחת המידע הנאגר.
עד הקריאה הראשונה יתקיים שיח עם הממונה על יישומים ביומטריים ביחס לאופן הפיקוח וביחס לזמן שמירת הצילומים, וייערך דיון בוועדת הכנסת על הסעיף המאפשר שימוש בשל פגיעה בביטחון הנפש והרכוש. כמו כן, נקבע כי המשך הליכי החקיקה יקודמו בהתאם להסכמת משרדי המשפטים והמשרד לביטחון לאומי.
הצעת החוק הנדונה הינה בעלת השלכות מהותיות בכל הנוגע לזכות לפרטיות, דבר המביא לתגובות חריפות בקרב מבקריו, אשר חוששים לפגיעה בפרטיות ולפגיעה מחפים מפשע, וכן בעקבות הסיבה שאיסוף המידע ישמש לצורך הקמת המאגר הביומטרי. כך לדוגמא, מתנגדי הצעת החוק מכנים אותו "האח הגדול במרחב הציבורי", זאת נוכח מתן האפשרות לעבד מידע מצולם אודות בני אדם. עוד חוששים המבקרים כי אין פיקוח ממשי על המשטרה בהפעלת המערכת.
