האם לגיטימי לפרסם ברשת החברתית צילום אוויר של בית פרטי? בשאלה הזו עסק לאחרונה (23.09.2021) בית המשפט המחוזי בירושלים, בעניין שבין כרם נבות בע"מ נ' שורשן. המסקנה של בית המשפט תלויה נסיבות תוך איזון בין הזכות לפרטיות לעניין הציבורי שיכול להיות בפרסום.
ענייננו בערעור וערעור שכנגד על פסיקת השופטת חויט וקר בבית המשפט השלום בירושלים. ההליך שבנדון ענייננו ברשומה אינטרנטית שפרסמו המערערים בדף הפייסבוק שלהם ביום ה – 2.10.2017. האחרונה מחילה תצלום אוויר של בית המשיב המראה היכן ממקום ביתו באזור מעלה אדומים, העולה, לטענת המשיב, כדי פגיעה בפרטיותו. ביהמ"ש קמא פסק לטובת המשיב, ומכאן הערעור והערעור שכנגד (על סכומה).
כבוד השופטת עינת אבמן-מולר קיבלה את הערעור ודחתה את הערעור שכנגד. בראשית בפסיקתה, דחתה השופטת אבמן-מולר את עמדת השלום שמידע שנמסר לפלוני בעקבות חוק חופש המידע אינו מידע הגלוי לציבור, אף פסקה כי ההפך. הוסיפה לעניין ודחתה את עמדת השלום כי ציון היות מבנה בלתי חוקי אינה שוות ערך לפרסום חלקו הפנימי של המבנה, המהווה פגיעה בפרטיות.
בהמשך פסיקתה, בחנה השופטת אבמן-מולר את סכמת הפגיעה פרטיות וההגנות העולות לפגוע מכוח החוק וקבעה בסיומה כי נדרש לאזן ממקרה למקרה בין הזכות לפרטיות לבין האינטרס הציבורי לדעת. ובתוך כך להתחשב בחשיבות ורלוונטיות הפרסום וחומרת ההפרה ועוצמת הפגיעה.
בענייננו, נפסק שמתוקף תפקידו של המשיב העוסק בעברייני בנייה, יש אינטרס ציבורי לדעת האם הוא מבצע זאת גם כן. במקביל נבחן, האם פרסום תלום האוויר של בית המערער עולה כדי פרסום פרט שאינו נדרש? ונפסק שאין הדבר כך. בהמשך נפסק שעוצמת הפגיעה אינה גובהה שכן המשיב בעצמו מפרסם ברשתות החברתיות תמונות מקרבת ביתו ואת הנוף הנשקף מביתו.
בסיכום פסיקתה קבעה השופטת, כי בשילוב האמור לעיל, בעובדה שהמשיב גר ביישוב קטן (מעלה אדומים) והאמת העומדת מאחורי הפרסום, שחלה בענייננו ההגנה הקבועה בסעיף 18(3) לחוק הגנת הפרטיות. כפועל יוצא, הערעור התקבל והמשיב יישא בהוצאות המערערים בסך 7,500 ₪.
[ע"א (י-ם 6185-08-20 כרם נבות בע"מ נ' שורשן]
