הצעה לתיקון חוק הגנת הפרטיות והוספת זכות לפרטיות על הזכויות לפרטיות שהיו לאדם בחייו, כך שישמרו גם לאחר מותו, הופצה לאחרונה למספר חברי כנסת, בתקווה כי מי מהם ייקח על עצמו את האתגר וינסה לקדם אותה בכנסת.
ההצעה, אשר הוכנה על-ידי משרד עורכי הדין דן חי ושות', הופצה לקראת כנס מיוחד שמקיים איגוד האינטרנט הישראלי (22.5.2018) בנושא מדיניות ציבורית ביחס לזיכרונות דיגיטליים. אחד המושבים בכנס יעסוק אף בשאלת הזכות לפרטיות לאחר פטירתו של אדם. את המושב ינחה עו"ד סאני כלב וישתתפו בו ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, עו"ד דן חי, יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, עו"ד אייל זנדברג, ממשרד המשפטים ועו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי.
חוק הגנת הפרטיות אינו כולל הגנה על הזכות שהייתה לנפטר לפרטיות בעודו בחייו. למרות זאת, היו מקרים בהם הכירו בתי המשפט בזכות כזו יש מאין. ביטוי בולט לכך ניתן למוצא באחת מפסיקותיו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בפסק-דין של השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן, שם נקבע: "לכאורה, עם פטירתו של אדם פוקעת זכותו לפרטיות ולחיסיון… על אף האמור, הגישה המקובלת היא שהזכות לפרטיות ולחיסיון אינה בטלה ועוברת מן העולם עם מותו של אדם. זאת, מתוך רצון להמשיך ולהגן על פרטיותו וכבודו של המת גם לאחר מותו, באשר עדיין נותר לאחר המוות מעין שובל של אינטרסים שהיו לאדם בחייו ואשר נוכח מהותם ובמטרה לשמור על כבודו תשמר, במידת מה, פרטיותו". [ה"פ (מחוזי – ת"א) 50725-02-12 שלמה שוורצמן נ' פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ (פורסם בנבו – 15.10.2012), בפסקה 3 לפסק-הדין]
מנגד במקרים אחרים לא הוכרה הזכות לכבוד הנפטר, מהנימוק שהמחוקק לא הכיר בה במסגרת החוק. במצב דברים זה, באה ההצעה ומדגישה את הגישה, לפיה ראוי שהמחוקק יאמר את דברו בצורה הברורה והראויה.
ההצעה החדשה מבוססת על הצעת החוק הממשלתית על נימוקיה, כפי שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת השש עשרה, במסגרת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ו- 2005 (להלן "ההצעה הממשלתית"). ההצעה עברה אז לוועדת חוקה חוק ומשפט שהפרידה את הדיון בה מיתר הנושאים שנכללו בהצעת החוק, אך לא הספיקה להשלים את הדיון בנושא.
