25 באפריל 2024 20:00

פרטיות: הארכת תקופת ההתיישנות על הפרק

הצעה להאריך את תקופה ההתיישנות על עוולות של פגיעה בזכות לפרטיות, הונחה לאחרונה על שולחן הכנסת (22.01.2018). על פי ההצעה – הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – תקופת ההתיישנות), התשע"ח–2018 – ימחק מחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 סעיף 26, הקובע כי תקופה ההתיישנות על תביעות נזיקיות בגין פגיעה בפרטיות תהא שנתיים.

אם יתקבל התיקון המוצע תעמוד תקופת ההתיישנות בגין פגיעה בפרטיות, ביחס לתביעות אזרחיות, על שבע שנים, תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 ורלבנטית לגבי רוב התביעות האזרחיות בעילות השונות.

הצעת החוק הוגשה על-ידי ח"כ עמר בר-לב ותומכים בה חברי כנסת רבים. בדברי ההסבר להצעה נומק: "הצעת חוק זו נועדה לתקן עוול היסטורי לפיו התיישנות על תביעה אזרחית בהתאם לחוק הגנת הפרטיות היא בת שנתיים בלבד, ואילו חוק ההתיישנות, התשי"ח–1958, קובע שתקופת ההתיישנות בנושאים אזרחיים כמו הפרת חוזה, הסגת גבול, תקיפה, התרשלות ומטרד עומדת על שבע שנים. מוצע להשוות את תקופת ההתיישנות הנהוגה בקשר לעוולות אזרחיות הקשורות בפגיעה בפרטיותו של אדם לתקופת ההתיישנות בקשר לעוולות אחרות".

כאשר התקבל חוק הגנת הפרטיות, הדעות בנושא היו שונות. הועדה המכינה, שעל בסיס הדו"ח שהגישה נכתב החוק (דו"ח הועדה להגנה בפני פגיעה בצנעת הפרט, ירושלים תשל"ז-1976) הסבירה את ההיגיון שקביעת תקופת התיישנות קצרה במטרה "שתביעות אזרחיות על פגיעה בפרטיות תוגשנה תוך זמן קצר יחסית אחרי הפגיעה". בדיונים שנערכו בכנסת לפני קבלת החוק סברו כי תקופת ההתיישנות הקצרה נועדה גם להוות מדד למידת הפגיעה. כך נטען כי אם אדם נפגע, סביר כי יגיש תביעה מיד ולא יותר מאשר תוך שנתיים. עוד נטען כי יש בתקופת ההתיישנות הקצרה גם כדי לאזן בין הזכות לפרטיות לבין זכויות נוגדות אחרות.

בדברי ההסבר להצעה הנוכחית ישנה גם התייחסות לסיבה שתקופת ההתיישנות נקבעה בחוק הגנת הפרטיות לשנתיים: "בדברי ההסבר לחוק הגנת הפרטיות שהתקבל בשנת 1981 נכתב כי הרציונל להבדלים בתקופות ההתיישנות הוא הרצון להאיץ בתובעים להגיש את התביעה מיד לאחר הפגיעה בפרטיותם. עם זאת, קיום זהויות דיגיטליות מקשות על איתור הפוגע, ויש לאפשר לנפגע פרק זמן להתמודד עם הפגיעה שנעשתה כלפיו ולאתר את הפוגע. במובן זה, אדם שנפגע מבריונות רשת אינו שונה מאדם שנפגע מפגיעת לשון הרע. כמו כן אדם שנפגע ממוצר פגום אינו שונה מאדם שפרטיותו נפגעה עקב דליפת המידע האישי והרגיש שלו ממאגר מידע. ייתכן ויעברו מספר שנים עד שיגלה אדם פגיעה שכזו ומן הצדק שתעמוד לו הזכות להתמודד מול הפוגע בפרק זמן זהה לעוולות אזרחיות שונות".

 

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2024: משרד דן חי ושות' דורג שוב בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר

דירוג האיכות של מדריך dun’s 100 פרסם את דירוג משרדי עורכי הדין לשנת 2024. בתחום הסייבר המדריך דירג, את משרד דן חי ושות', שוב, תחת ...

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות

בעת האחרונה ישנה מגמה גוברת של בתי עסק הדורשים מהלקוח למסור מספר תעודת זהות לצורך מתן שירות, ולעיתים אף דורשים למסור צילום של תעודת הזהות ...

טיוטת מסמך מדיניות חדשה בנושא איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה

על רקע המגמה הגוברת בשימוש טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אשר נעשה על ידי ארגונים לצרכי בקרת נוכחות עובדיהם, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.02.2024) מסמך מדיניות ...

באירופה עובדים. ה-AI ACT אושר.

מאת : צוות דן חי הפרלמנט האירופי אישר (13.03.2024) את תקנות הבינה המלאכותית (AI ACT). המדובר בחקיקה הראשונה מסוגה בעולם ובאה להסדיר את הפיתוח ההפעלה ...
דילוג לתוכן