בית משפט לענייני משפחה בפ"ת קבע לאחרונה (10.2.19) כי גבר יחויב לפצות את גרושתו וילדיהם בסך 100,000 ₪, וזאת לאחר שפגע בפרטיותם כאשר התקין מצלמות מעקב עם שמע בביתם, וכן שכר שירותי חוקר פרטי לצורך מעקב אחר גרושתו, בטענה כי היא נוהגת באלימות כלפי ילדיהם ולדבריו קיים חשש אמיתי למצבם. השופטת נאוה גדיש קבעה כי התקיימה פגיעה בפרטיות האישה והילדים והוסיפה כי "מצופה מהורה שחושד כי ילדיו חשופים לאלימות לפנות לגורמי המקצוע על מנת שאלה יוכלו לבדוק את טענות".
לאחר שהשניים התגרשו, המשיך המאבק בין הצדדים ואף הגיע לטונים צורמים במיוחד, בעיקר על רקע טענותיו של הגבר באשר לתפקודה של גרושתו, הן באשר להעדר מסוגלות הורית והן באשר להתעללות ואלימות כלפי ילדיהם, חששות שהובילו לטענתו להתקנת מצלמות המקליטות ברציפות את המתרחש בביתם, ואף פנה למספר גורמים מקצועיים בשל כך. על רקע זה, הוגשה תביעה כנגדו בגין פגיעה בפרטיותם והוצאת לשון הרע.
על אף שהגבר אישר את מרבית הטענות העובדתיות כפי שתוארו על-ידי האישה, לטענתו פעל מתוך כוונה להגן על ילדיו הקטינים לאור החשש הממשי כי אמם פוגעת בהם. השופטת גדיש דחתה את בקשתו להכשיר את פעולת התקנת המצלמות וזאת משום שגם המסדרון המוביל לחדר הילדים אינו נחשב ל"רשות הרבים". עוד ציינה השופטת כי יש לאזן בין שני ערכים מנוגדים: החשש לפגיעת הילדים על-ידי אמם למול הצורך לשמור על פרטיותה וכבודה. גדיש בחנה על מה התבסס חששו של הגבר וקבעה כי לא היה לו כל יסוד ממשי להניח כי האם אכן פוגעת בילדיהם.
עוד קבעה השופטת כי הצדדים ניהלו הליכים משפטיים, בין היתר בנוגע למשמורתם על הילדים, ואם היו לאב חשדות לקיומה של אלימות, היה עליו לאפשר לרשויות הרווחה ולמשטרת ישראל לבצע את עבודתם, במקום להציג לילדיו שאלות סוגסטיביות שככל הנראה השפיעו על דבריהם. השופטת פסקה כי הצבת המצלמות בבית מבלי ליידע את האישה פגעה בפרטיותה ובפרטיות הילדים.
מלבד זאת, קבעה גדיש כי גם המעקבים שביצעו החוקרים הפרטיים פגעו בפרטיותה של האישה, אך דחתה את טענת הוצאת לשון הרע, וזאת מכיוון שסברה כי עצם השיתוף של גורמים נוספים נעשה מתוך ניסיון להגן על עניין אישי שלו, שכן היה לו חשש לחיי ילדיו. גדיש פסקה פיצויים לתובעת בסך 100,000 ₪, כאשר 55,000 ₪ מיועדים לה ו-45,000 ₪ לילדים.
תמ"ש 3653-04-16
