טעות חמורה של פקיד שומה ברשות מס הכנסה הובילה לכך שכספי החזר המס של אזרח אלמוני הועברו לחשבון ישן בבנק יהב, במקום לחשבונו העדכני בבנק הפועלים. הכסף שהועבר לבנק יהב, בניגוד לבקשת האזרח שתבע את מס הכנסה, שימש את הבנק לכיסוי חוב של התובע. השופטת, חגית בולמש, קבעה (30.1.19) כי התקיימה פגיעה קשה בפרטיות התובע, וזאת משום שמדובר במידע רגיש שהגיע לבנק ללא הסכמתו ופרטיו האישיים נחשפו לצד שלישי בניגוד לחוק הגנת הפרטיות.
התובע הגיש תביעה נגד רשות מס הכנסה בבית משפט לתביעות קטנות, לאחר שזו התנערה מאחריותה להשיב לתובע את כספו. מס הכנסה לא הכחיש את טעותו, ואף טען כי פנה במכתב לבנק יהב בבקשה להחזיר את סכום הכסף לבנק ישראל. אך בנק יהב, שברקע מנהל משא ומתן עם התובע בעניין סגירת חשבונו, סירב לבקשה זו ואף טען בשיחת טלפון כי בכוונתו להשתמש בכסף לכיסוי חובות של התובע ולעקל כספים עתידיים שיגיעו לתובע מהמדינה.
השופטת בולמש קבעה כי על מס הכנסה היה לנקוט בכל פעולה משפטית נדרשת על מנת למנוע את המשך השימוש במידע הפרטי והרגיש שהופץ לבנק יהב שלא כדין. "חוסר נקיטת הפעולות הנדרשות (למעט שליחת המכתב ושיחות טלפוניות) מהווה חוסר סבירות קיצונית בהתנהלותה", כך קבעה בולמש. עוד נקבע כי מס הכנסה הפר את סעיף 23ב(א) לחוק הגנת הפרטיות, שאוסר על גוף ציבורי למסור מידע אלא אם האדם אשר המידע מתייחס אליו נתן הסכמתו למסירה.
נקבע כי על מס הכנסה לשלם סכום בגובה 12,441 ₪ לתובע בגין הפגיעה בפרטיותו, וכן את מלוא הכספים המגיעים לו כדין בהתאם לזיכוי לו היה זכאי בסכום 21,459 ₪. עוד ציינה השופטת בולמש, כי אם התביעה לא הייתה מתנהלת כתביעה קטנה, היה הסכום הנקבע בגין הפגיעה בפרטיות גבוה בהרבה, וזאת לאור הימנעותו הבלתי סבירה של מס הכנסה מנקיטה באמצעים העומדים לרשותו. עוד הורתה השופטת לבנק יהב להשיב את המצב לקדמותו, ולפעול על מנת להשמיד במערכותיו כל אזכור לשימוש שלא כדין במידע הרגיש.
ת"ק 18212-11-18
