20 באפריל 2024 0:49

האם הטמנת מכשיר האזנה באופן המאפשר הקלטה והאזנה למפגשי האב עם ביתו הקטינה, מהווה פגיעה בפרטיות כמשמעותה בסעיף 2(2) לחוק הגנת הפרטיות? בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה השיב לאחרונה (07.02.2023) על שאלה זו בחיוב.

פסק הדין עסק בתביעה כספית שהגיש אב כנגד גרושתו בגין עוולה של פגיעה בפרטיות, נוכח מכשיר הקלטה שהוטמן על-ידה על בגדיה של ביתו הקטינה. הרקע לתביעה היה מספר תלונות שהגישה הנתבעת למשטרה כנגד האב בטענה כי התובע הטריד מינית את ילדיהם. כתוצאה מכך, נותק הקשר בין האב לבין בנו הקטין, אולם שמר עם ביתו על קשר מפוקח ומדוד שהוסר לאחר תקופה ממושכת.

לאחר שבאחת הפגישות הבחין במכשיר האזנה סמוי בבגדי ביתו, התובע הגיש תלונה כנגד גרושתו במשטרה, אשר גנזה את התלונה ללא פירוט עילת הסגירה. משכך, האב החליט להגיש כנגד גרושתו תביעה כספית בבית המשפט לענייני משפחה בפ"ת.

בתביעתו טען, בין היתר, כי הטמנת המכשיר הסמוי והאזנה בסתר לשיחות שקיים עם ביתם הקטינה, מקיימת את יסודות עוולת הפגיעה בפרטיות. עוד טען, כי במסגרת עדות במשטרה, הנתבעת הודתה כי הטמינה את מכשירי האזנה, אולם לא הודתה כי האזינה לאותן שיחות בפועל. משכך, התובע טען כי אין חשיבות לזמן שבו הנתבעת האזינה לתוצרי ההקלטות הסמויות בפועל.

מנגד, הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובע לא עמד ברף ההוכחה הנדרש על מנת להוכיח שהאזינה לו בסתר, שכן על-פי חוק האזנת סתר יש להוכיח קיום רכיב עובדתי של האזנה בפועל, מה שלא קרה לטענתה. לכן, טענה כי מאחר והמכשיר היה תקול, לא התקיימה הפרה מכוח חוק הגנת הפרטיות. עוד טענה, טענה כי מכוח סעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות עומדת לה הגנה של "מעשה של מה בכך", וכי הטמנת מכשיר האזנה נועד לשם הגנה על אינטרס אישי כשר ולכן עומדת לה הגנת תום הלב אשר מנוי בסעיף 18 לחוק. כמו כן, טענה כי נוכח גניזת תלונת התובע מצד המשטרה, מחזקת את טענותיה לעיל.

בפסק דינה, השופטת אפרת ונקרט עסקה בבחינת המקרה אל מול המונח "האזנה האסורה על פי חוק", כמשמעותו בסעיף 2(2) לחוק הגנת הפרטיות, וסברה כי בעניין זה התקיימו יסודות הפגיעה בפרטיות. על כן, קבעה כי הטמנת מכשיר האזנה מהווה פגיעה בפרטיותו של התובע.

ביחס לקביעת סכום הפיצוי, השופטת התחשבה במספר נתונים, ביניהם, זכותו של התובע לפרטיות שנפגע. לאור זאת סברה, כי על אף שלא ניתן לפטור את הנתבעת מאחריות לפגיעה בפרטיות, יש לתת משקל מהותי לעניין החשש שנבע מאירועי העבר, ביחס לגובה הפיצוי שנפסק.

על כן, השופטת פסקה לטובת התובע פיצוי כולל בסך של 20,000 ₪ עבור שני האירועים בהם הופרה זכותו לפרטיות על ידי הנתבעת.

 

[תמ"ש (פ"ת) 69430-06-20 פלוני נ' פלונית (נבו 07.02.2023)]

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2024: משרד דן חי ושות' דורג שוב בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר

דירוג האיכות של מדריך dun’s 100 פרסם את דירוג משרדי עורכי הדין לשנת 2024. בתחום הסייבר המדריך דירג, את משרד דן חי ושות', שוב, תחת ...

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות

בעת האחרונה ישנה מגמה גוברת של בתי עסק הדורשים מהלקוח למסור מספר תעודת זהות לצורך מתן שירות, ולעיתים אף דורשים למסור צילום של תעודת הזהות ...

טיוטת מסמך מדיניות חדשה בנושא איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה

על רקע המגמה הגוברת בשימוש טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אשר נעשה על ידי ארגונים לצרכי בקרת נוכחות עובדיהם, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.02.2024) מסמך מדיניות ...

באירופה עובדים. ה-AI ACT אושר.

מאת : צוות דן חי הפרלמנט האירופי אישר (13.03.2024) את תקנות הבינה המלאכותית (AI ACT). המדובר בחקיקה הראשונה מסוגה בעולם ובאה להסדיר את הפיתוח ההפעלה ...
דילוג לתוכן