ועדת חוקה חוק ומשפט קיימה לאחרונה (16.05.2022) את הדיון השני שלה בהכנת הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2022 לקריאה שנייה ושלישית. במסגרת הדיון עלתה ההצעה לשנות את הגדרת רשם מאגרי המידע, הקיימת בחוק הנוכחי, וההצעה שעלתה הייתה להגדיר אותו בחוק: "ראש הרשות להגנת הפרטיות". המשמעות שגם את הרשות עצמה יהא צורך להגדיר בחוק, דבר שללא ספק יחזק את מעמדה.
במסגרת הצעת החוק לתיקון מס' 14 בחוק הגנת הפרטיות נכללה הצעה לשנות את שמו של "רשם מאגרי המידע" לשם "הממונה על הגנת המידע". ביעוץ המשפטי לוועדת חוקה הסתייגו מההצעה, כאשר סברו כי קיים חשש כי המונח המוצע "ממונה" או "הממונה על הגנת מידע" שמתייחס לגורם הממשלתי, האמון על אכיפת החוק במאגרי המידע, עלול ליצור בלבול עם מונחים אחרים בחוק הגנת הפרטיות המתארים בעלי תפקידים פרטיים ובפרט עם המונח "ממונה על אבטחה" או "ממונה", לפי סעיף 17ב לחוק הגנת הפרטיות, עם המונח "ממונה על הגנת הפרטיות" בהצעות והשיח של הרשות ביחס לממונה פרטיות ארגוני )הגורם בארגון שתפקידו להביא להפנמה של עקרונות ושיקולי פרטיות בתהליכי עבודה בארגון וכו') וכן המונח "ממונה הגנת מידע" – התרגום המקובל למונח Officer Protection Data, שכל חברה ישראלית החבה בציות לתקנות הגנת המידע של האיחוד האירופאי (ה-GDPR) נדרשת למנות. מכאן עלתה על-ידי הייעוץ המשפטי לוועדה השאלה, האם לא ניתן לשנות את המונח הקיים, "הרשם", למונח "ראש הרשות להגנת הפרטיות" או "מנהל הרשות להגנת הפרטיות"? או מונח אחר? בייעוץ המשפטי לוועדה נימקו: "מונח זה ישקף את תפקידיו וסמכויותיו, כמו גם את היותו ראש לרשות הרגולטורית האמונה על נושאי הפרטיות". ההצעה התקבלה עקרונית לצד ההכרה בצורך להגדיר את הרשות להגנת הפרטיות עצמה בחוק ותאושר בישיבתה הבאה של וועדת חוקה בהצעת החוק.
הרשות להגנת הפרטיות הקומה בחודש יוני 2006 בהחלטת ממשלה במסגרתה החליטה על הקמת רשות משפטית לטכנולוגיות המידע והגנה על הפרטיות במשרד המשפטים, אשר תפעל, בין היתר, כדי "לשפר את הפיקוח" בנושא מאגרי המידע, וכן לקידום המשק הטכנולוגי הישראלי, לעידוד השימוש בתשתיות מחשוב, להתמודדות עם ריבוי עבירות המחשב והמידע, לחיזוק ההגנה על הפרטיות, לייעול תהליכי פיקוח ואכיפה ולביסוס אמון הציבור בסחר אלקטרוני. בחודש יוני 2012 שונה שמה של הרשות בהחלטת ממשלה לרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) ולבסוף בחודש ספטמבר 2017 שינתה הממשלה את שמה לשם הנוכחי: הרשות להגנת הפרטיות.
מאז הקמתה קנתה לעצמה הרשות את המעמד של הרשות להגנה על המידע האישי בישראל. מעמדה של הרשות התבסס על כך שרשם מאגרי המידע הוא העומד בראשה והסמכות למעשה ינקה את סמכותה מהסמכויות שהוענקו לו בחוק, סמכויות ההסדרה והאכיפה של מאגרי המידע בישראל, כקבוע בפרק ב' לחוק הגנת הפרטיות. לא אחת עלתה השאלה האם להרחיב את סמכות הרשות אף ביחס ל'פרטיות הקלאסית' הקבועה בפרק א' לחוק. עתה, כאשר מעמדה ייקבע בחוק, תהא זו הזדמנות להכריע בשאלה.
מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אמורה עתה להגיש הצעה להגדרת מעמד הרשות להגנת הפרטיות בחוק, לקראת ישיבתה הבאה של וועדה חוקה חוק ומשפט במסגרת הכנת התיקון לחוק הגנת הפרטיות לקריאה שנייה ושלישית.
