לפני מספר חודשים קבעו הרשויות בצרפת, כי גוגל הפרה את פרטיות אזרחי המדינה, בכך שאספה מהם מיילים ומידע פרטי אחר באמצעות ניידות מיפוי הרחובות שלה (Street View), שנשלחו לצלם את רחובות צרפת לטובת שירות המיפוי של החברה. העונש: קנס של מאה אלף יורו. כסף קטן לעומת הקנס שספגה גוגל בגין פעולות דומות כמה חודשים לפני כן בספרד: 3.7 מליון יורו.
הקנסות בצרפת או ספרד לא עצרו את כניסתה של גוגל לישראל, כדי להכין תשתית לאותו שירות עצמו. כך, לאחר שקיבלה אישור עקרוני מהממשלה וממשרד הביטחון להפעלת כלי הרכב של השירות (תוך דילוג על אתרים ביטחוניים רגישים), קיבלה גוגל לפני ימים אחדים את אישור הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע שבמשרד המשפטים (רמו"ט) לצלם את רחובות ישראל באמצעות ניידות המיפוי שלה. הצילומים יתפרו יחדיו לצילום פנוראמי רציף שבאמצעותו יוכלו גולשים מכל העולם "לטייל" וירטואלית ברחובות המדינה דרך אתר שירותי המפות של גוגל.
יש לציין כי ההחלטה להתיר לגוגל להיכנס לכאן לוותה במספר הגבלות נכונות וחשובות. כך, נדרשה החברה לשקיפות המחייבת אותה לצאת עם הסברים ברורים ומפורטים לגבי מהות השירות, אבטחת המידע, הגבלת מטרת השימוש ורישום מאגר המידע. כמו כן, גוגל תפעיל את פונקצית הטשטוש האוטומטי של פרטים אינטימיים (פנים, לוחיות רישוי, בתי מגורים), זאת בנוסף למנגנון המקוון שלה המאפשר בקשות טשטוש נוספות של דמויות, לוחיות רישוי ובתי מגורים לאחר פרסומן, בכל מקרה של תקלה או ביצוע לא מספק של הטשטוש האוטומטי המיושם מראש. בדרך כלל מנגנון זה אינו ברירת מחדל בשירות והוא זמין רק במספר מועט של מדינות בעולם. ההבהרות והתנאים השונים יפורסמו גם באינטרנט וגם בעיתונות המודפסת, יחד עם הצגת מידע על מסלולי הצילום. רכבי השירות גם הם יסומנו באופן בולט שיקל על הציבור לזהותם. אך ההגבלה החשובה יותר מכל אולי, היא זו המורה כי חברת גוגל האמריקנית תמנה את גוגל ישראל כמורשה לקבלת כתבי דין מטעמה בישראל, הווה אומר שלבתי המשפט בארץ תהא סמכות שיפוט לגביה, וניתן יהיה לפתוח בישראל הליכים משפטיים אזרחיים נגד גוגל בכל הנוגע להפעלת השירות בארץ ובתוך כך, גם בכל ההיבטים של פרטיות האזרחים. כמו כן, גוגל התחייבה להכיר בסמכותה של רמו"ט לפתוח נגדה בהליכים פליליים או מנהליים ולהטיל עליה עיצומים כספיים בכל מקרה של הפרת החוק.
למרות כל זאת, ואולי דווקא משום כך, אי אפשר שלא לתהות – האם אין בהחלטה להתיר את הפעלת השירות של גוגל בישראל משום הודאה מראש למעשה, כי השרות הזה של גוגל הולך להפר את זכותנו לפרטיות?
תומכי ההחלטה יסבירו כי בכך נצטרף לשורה של מדינות נאורות, כשלושים במספר, שכבר הצטרפו לשירות. האחרונים יטענו, כי חשיפה כזו של ישראל יכולה לעודד תיירות ואף להציג את המדינה באור אחר, במיוחד לעיני אלו שעדיין סבורים כי מדובר במדינת עולם שלישי.
אבל כדי להגיע למיפוי שיאפשר את אותו טיול וירטואלי בישראל, יהא על ניידות השירות של גוגל לשוטט ברחובות הערים ויתר הישובים בארץ ולערוך צילום מאוד מדויק ומלא שלהם, כזה שיאפשר את הסיור הפנוראמי הזה ברשת לאחר מכן.
אלא שאין בכוונת גוגל להטיל כאן עוצר וגם לא להמתין ליום כיפור כדי לצאת ולצלם את הרחובות. התוצאה המתבקשת מכך היא כי בעדשת המצלמה יקלטו גם אנשים בשר ודם אשר נמצאים בסביבת המצלמה. לעיתים המצלמה חודרת אל תוך הבתים, במיוחד בתים צמודי קרקע, ונוף חיינו קופא אל מול המצלמה, בהתאם למועד הצילום, גם אם מדובר ברגע אינטימי ביותר שלנו, ואין צורך להכביר בדוגמאות. כך מסירות מצלמות גוגל, קליפה אחר קליפה, את מעטפת הפרטיות שעוד הייתה לנו בסביבת החיים הקרובה שלנו. ומי מאיתנו באמת מוכן להפקיד את פרטיותו בידי אלגוריתם ממוחשב אוטומטי שאמור לזהות מה נכון או לא נכון לטשטש. מה גם שהטשטוש לא תמיד מצליח לערפל באמת את מי שמצוי בתמונה – למשל אדם אשר מצולם בתוך חצר ביתו או כל סממן ייחודי אחר אשר אינו יקשה את הזיהוי. מנגנון הטשטוש על-פי בקשה עשוי להיות יעיל רק לאחר שנתגלתה ’התקלה’. עד אז התמונה המלאה תתפרסם תחת כל בלוג רענן וברשתות החברתיות.
אבל מעל הכול מדאיגה התוצאה הסופית. לאחר שתושלם מלאכת מיפוי הרחובות של גוגל, מעבר לטשטוש נקודתי זה או אחר, ייחשף ברשת כל נוף חיינו. ניתן יהיה לצפות בו במראה רחובות העיר, ’לטייל’ בה וירטואלית וגם לראות איך בדיוק נראה כל בית ובית. עכשיו גם הבן-דוד שלנו מניו-יורק יוכל לדעת בדיוק איך נראה הבית שלנו, איך נראים הסופרמרקט או המכולת השכונתיים שאנחנו קונים בהם ולאן הילדים שלנו הולכים ללמוד. ונגיד שביקשנו לטשטש הכל, וכך גם נעשה – מה יהיה עם חילוקי דעות, למשל, בנוגע לנכס משותף? מה אם בעל דירה אחד רוצה לפרסם את הדירה שלו בבניין למכירה או השכרה ואחר יהיה קצת חרד יותר לפרטיותו?
מצד אחד, מדובר בצילום שנעשה ברחובות העיר, נחלת הכלל של כולנו. אבל הצילום הזה אינו תמים כל-כך. בצרפת או ספרד אסף הרכב של גוגל, כאמור, גם מיילים פרטיים. מי יודע מה יאסוף הרכב הזה כאן. אם ללמוד שוב מניסיונם של אחרים, במקומות שונים בעולם עלו בעדשת מצלמת גוגל אנשים במצבים אינטימיים, מצבים מביכים או סתם סיטואציות חיים שלא בדיוק רצו שיחשפו למצלמות. התחושה שהמצלמה המסתובבת הזו נותנת היא של התפשטות מוחלטת וחשיפה ללא גבול. שלא לדבר על בעיות ביטחוניות שהדבר יכול לעורר, אפילו אם מתקן זה או אחר יצונזר. בניינים אזרחיים אחרים, אטרקטיביים לא פחות לטיווח בטילי גראד, לא יישארו חסויים.
כאמור, ההחלטה לאפשר לגוגל לערוך את מיפוי הרחובות בישראל, באה ליישר קו עם יתר העולם הנאור. אבל השאלה היא האם דווקא אותו עולם – מאפשר לענקית האינטרנט לשוטט ברחובותיה עם מצלמה כל-כך מדויקת וחודרנית – הוא באמת העולם הנאור? האם זהו עולם שבו זוכות זכויות היסוד של האזרחים להגנה?
דווקא החלטה הפוכה הייתה מרימה אותנו מעל כל אותן מדינות שאישרו את ביצוע המיפוי. החלטה כזו – כמוה כהצהרה כלפי כל מדינות העולם שכאן בישראל לאזרח עדיין יש זכות לפרטיות. אלא שבאקלים של חקיקה פוגענית בפרטיות, כמו המאגר הביומטרי או חשיפת נתוני התקשורת של אזרחי המדינה, ההחלטה שהתקבלה בסופו של דבר משדרת את המסר ההפוך ואת מציאות חיינו – מסר לפיו ערכה של הזכות לפרטיות בישראל מצוי בירידה מתמדת; מסר לפיו עוד חוליה ממרקם הפרטיות של חיינו אבד.
