אפשרות משלוח הודעת הסרה בדרך של לחיצה על קישור שנשלח בגוף ההודעה, מקיימת אחר הוראות חוק הספאם. כך קבע בית משפט המחוזי בתל-אביב לאחרונה (23.11.2020), בקביעה כי החלטתו של המערער (ירון אוציקובסקי) לשלוח את הודעת הסירוב דרך הדואר האלקטרוני ממנה נשלחו ההודעות, על אף שהתבקש על-ידי המשיבה (אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ) שלא לעשות כן, והיה מודע לכך שמדובר בניסיון סרק, מלמדת כי התנהגותו לוקה בחוסר תום לב.
המערער הגיש תביעה לבית משפט שלום וטען כי המשיבה שלחה לו 35 הודעות פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המערער טען כי שלח למשיבה הודעת סירוב באמצעות "השב" לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחו ההודעות, אך המשיך לקבל מהנתבעת הודעות נוספות שנשלחו, אף לאחר משלוח מכתב. המשיבה טענה כי המערער בחר לפעול בדרך מסורבלת ולא תקינה, לאחר שלא שלח הודעת הסרה באופן פשוט, יעיל ונוח, על-ידי לחיצה על מקש ההסרה שמופיע בגוף ההודעה, אלא בחר לשלוח זאת לדואר האלקטרוני. בית משפט שלום פסק כי דין התביעה להידחות, כאשר אין לקבוע כי הנתבעת הפרה את הוראות החוק. מכאן הערעור.
השופטת שרה דותן דחתה את הערעור וקיבלה את קביעת בית משפט השלום לפיה בכל ההודעות ששלחה המשיבה נכתב כי אינה מקבלת הודעות נכנסות בתיבת הדוא"ל, ולכן ניתנה אפשרות הסרה מרשימת התפוצה באמצעות קישור בגוף ההודעה. אפשרות משלוח הודעת הסרה, שכן היא ניתנה לתובע, בדרך של לחיצה על קישור שנשלח בגוף ההודעה, נמצאה כמקיימת אחר הוראות חוק התקשורת. השופטת פסקה כי התנהגותו של המערער, להשיב לאותה כתובת דוא"ל וזאת חרף אזהרתה המפורשת של המשיבה כי אין לענות להודעה לוקה בחוסר תום לב וחייבה את המערער בהוצאות שכ"ט עו"ד.
ע"א 51122-10-19
