העצרת הכללית של האו"ם אישרה לאחרונה (27.06.2016) החלטה רשמית של מועצת זכויות האדם בארגון אשר עיקרה עידוד, הגנה והנאה מזכויות אדם במרשתת. ההחלטה למעשה מגדירה הגבלה של גישה לאינטרנט או לאתרים מסוימים בו כהגבלה של חופש הביטוי בפרט וזכויות אדם בכלל.
ההחלטה סובבת בעיקר סביב הצהרה אשר נקבעה בסעיף הראשון, הקובע כי יש להגן על זכויות אדם בעולם המקוון באותה מידה שיש להגן על זכויות אדם בעולם הבלתי-מקוון האמיתי. בפרט צויין חופש הביטוי כזכות ספציפית עליה יש להגן ואותה, על-פי ההחלטה, "ניתן ליישם ללא קשר לגבולות ובכל מדיום פלוני אשר יבחר".
הסעיף השני בהחלטה מכיר בחשיבות האינטרנט ככלי ממריץ לפיתוח בתחומים שונים ובכלל זה השגת מטרות הקשורות לפיתוח בר-קיימא.
ביתר סעיפי ההחלטה קוראת המועצה לכלל המדינות להירתם למאמץ הגלובלי בהרחבת הגישה לאינטרנט והסרת חסמים ועידוד המדינות החברות בשימוש באינטרנט ככלי לחינוך, השכלה ולטובת עידוד שוויון בין המינים.
כמו כן, סעיף 7 להחלטה מנסה לעודד קידום הנגשת האינטרנט לאנשים בעלי מוגבלויות באופן שבו יוכלו להשתמש באינטרנט ביתרת קלות ואף להצטרף ולעזור בפיתוח האינטרנט והנגשתו בעצמם. סעיף זה מושך יתר תשומת לב כאן בישראל לאור הקרבה למועד יישום החובה להנגשת אתרי אינטרנט באוקטובר 2016.
בנוסף, ההחלטה מבקשת לקדם התייחסות נאותה לסוגיות אבטחת מידע באינטרנט ואילו רק בכדי להבטיח את ההגנה על חופש הביטוי, הגנת הפרטיות, חופש ההתאגדות וזכויות אדם אחרות במרחב המקוון.
ההחלטה מגנה באופן נחרץ הפרת זכויות האדם באינטרנט של כל אדם באשר הוא, בפרט עקב הבעת דעה באינטרנט וקובעת כי מדינה אשר תפר זכות זו תישא באחריות להפרתה. כמו כן, ההחלטה מבטאת גינוי חריף של כל ניסיון למנוע גישה לרשת, בין אם באופן חלקי או מלא. המועצה קראה בהחלטתה לכל המדינות אשר נמצאות בהפרה של זכויות אלה לחדול ממעשיהן לאלתר.
למרות אשרור ההחלטה ברוב גדול, ההחלטה לא עברה פה אחד ולפיכך לא תחשב כמחייבת. בין המדינות שהתנגדו להחלטה היו רוסיה, סין, הודו, ערב הסעודית, קטאר, אינדונזיה וקניה, חלקן ידועות לשמצה בכל הנוגע למדיניות הצנזורה שלהן על הגישה של אזרחיהם לרשת. המדינות המתנגדות העלו הצעה בניסיון למנוע את פרסום ההחלטה.
על אף אופי החלטת העצרת הכללית, משמעותה כאמור הינה בעיקר הצהרת כוונות. אומנם יתכן כי מדינות אשר ימצאו בהפרה של ההחלטה החדשה יסבלו מסנקציות שיוטלו עליהן מהאו"ם אך על פניו, נראה כי ההחלטה לא תיושם באופן שידרוש מהמדינות המפרות לשנות את דרכיהן, קל וחומר מדינות המונעות גישה חלקית או מלאה לרשת עבור תושביהן כמו סין ורוסיה.
מדינת ישראל לא נמנתה בקרב המדינות המנויות במסמך.
לצפייה בהחלטת העצרת הכללית לחץ כאן.
