הרחק מתחת לרדאר של המחוקק בכנסת, כל מי שאמון על השמירה על הפרטיות שלנו והציבור בכללותו, מקימה המפקחת על הביטוח מאגר מידע גדול מימדים אשר יכלול את פרטי כל פוליסות הביטוח שנעשו על-ידי אזרחי ישראל מאז ומתמיד, תוך עדכון הרשימה אחת לחודש. ממש כך. המפקחת הנכבדה תדע עלינו בעוד זמן קצר כמעט הכול.
בהנחיה שהוציאה המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, לאחרונה היא מורה לכל חברות הביטוח המצויות תחת פיקוחה להעביר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, מידע לגבי כל מוצרי הביטוח שהן מוכרות שיכלול שם מלא ומספר תעודת זהות של המבוטח, מספר הפוליסה ופרטיה המלאים, כולל סוג מוצר הביטוח, סכום הביטוח וכדומה. למעשה, בלי שנרגיש, ידעו עלינו באגף שוק ההון כל דבר שיכול להעיד עלינו, שהרי מביטוח הדירה ניתן להבין כמה שווה הדירה שלנו ומה תכולתה, מביטוח הרכב ניתן לדעת כמה שווה הרכב והאם קיימת לגביו הלוואה שנלקחה לצורך רכישתו, מביטוח החיים ניתן להבין כמה אנחנו מרווחים ועוד ועוד מידע. האח הגדול מאגף שוק ההון.
את ההסכמה של האזרחים לאיסוף המידע ייקחו בחטף, ולמה? בהתאם להנחיה על חברות הביטוח יהיה לפנות לכל הלקוחות שלהן ולעדכן אותם, שהמידע שלהם הולך לעבור לאגף שוק ההון. ומי שלא ירצה בכך יצטרך להודיע בחוזר לחברת הביטוח על סירובו למהלך. הגיוני שרוב הלקוחות לא ישימו לב לפנייה הזו וכך תיגזר הסכמתם מחוסר תגובתם. בשפה המשפטית קוראים לזה: הסכמה מכללא הנלמדת מהתנהגות פסיבית, הסכמה שנחשבת לחלשה ביותר במדרג ההסכמות.
הנימוק למהלך התמוה הזה של המפקחת על הביטוח הינו רצונה של המפקחת לאפשר לכל אזרח להיכנס לממשק אינטרנט שיוקם במשרד האוצר, לראות בו את כל מוצרי הביטוח שרכש ולקבל החלטה מושכלת ביחס לכך, איזה ביטוחים לבטל, איזה לחדש ובאלו תנאים וכד’.
מנגד, המחיר לשירות שרוצה להבטיח לנו הממונה על הביטוח הוא ויתור על הפרטיות שלנו. שהרי אם המידע יהיה במשרד האוצר, הוא יוכל להגיע גם להרבה ידיים אחרות, כפי שידוע, שאם מרכזים מידע, הוא נגיש. קודם כל באופן חוקי – טלו למשל זוג בהליכי גרושים, אחד מבני הזוג רוצה לדעת את הפרטים על בן זוגו, פונה לבית המשפט ומוציא צו המורה לאגף שוק ההון להעביר את הפרטים. אבל ודאי יימצאו גם דרכים עקלקלות שיגיעו לאותו "תפוח רקוב", שימצא במשרד האוצר, וישמח להעביר את הפרטים כנגד תמורה נאה. זה קרה במאגר מס הכנסה, זה קרה במאגר המשטרתי. אין סיבה שזה לא יקרה כאן.
המהלך הזה מרגיז במיוחד, לאחר שבתחום קרוב מאוד נמצאה דרך פוגענית פחות לרכז את המידע. בחודש יוני 2014 הקים משרד האוצר בגאווה גדולה את המסלקה הפנסיונית. וכך כתוב על המסלקה באתר משרד האוצר: "המסלקה הפנסיונית הוא פרויקט שיזם משרד האוצר כדי לאפשר העברת מידע מלא לגבי כלל החסכונות הפנסיוניים של כל אחד מאתנו. העברת המידע נעשית באופן מהיר וזמין בין כ-100 חברות ביטוח ובתי השקעות לביניכם ולמומחים הפנסיוניים שיכולים לייעץ לכם".
ההבדל הוא שכאשר אזרח פונה למסלקה הפנסיונית ומבקש מידע, המידע נאסף מיד לאחר פנייתו (בדרך כלל תוך שלושה ימי עבודה), מועבר אליו במלואו ולא נשאר בידי משרד האוצר. כשמה כן היא – אין מאחורי המסלקה מאגר מידע. אז מדוע לא לעשות מסלקה של מוצרי ביטוח? לא ברור. או במילים אחרות: חלם. כמו בכל דבר במדינה, יתעוררו להבין את גודל הטעות רק אחרי שידלוף מידע מהמאגר החדש שיוקם וחבל שכך.
