האם מעמד סוכן פיפ"א מורשה עומד לעבור מהעולם? בארגון הכדורגל העולמי (פיפ"א) רבו לאחרונה המחשבות לבטל את חובת ההרשאה של סוכני פיפ"א. בהתאם למגמה זו, אדם שירצה לייצג שחקני כדורגל מול קבוצות, לא יצטרך עוד לקבל תעודה. איש הישר בעיניו יעשה.
בפועל כבר היום אין הקפדה על כך שסוכן שחקנים יהיה כזה, שתעודת סוכן של פיפ"א בכיסו. אם פעם היו מעמידים לדין קבוצות שניהלו משא-ומתן עם שחקנים באמצעות סוכנים בלתי מורשים, עתה אין אכיפה כזו ולמעשה התירו בפועל את ההסדרה בתחום.
השאלה שהמגמה הזו מעלה הינה, מה יעלה בגורל של ייצוג שחקני הכדורגל? האם השינוי הזה יוליד עוד הרבה מייצגים על אלו הפועלים בשוק והאם זה טוב או רע לשחקן שצריך לבחור לעצמו את מי שייצג אותו.
עד תחילת שנות האלפיים היו בארץ רק חמישה סוכני פיפ"א מורשים. הסיבה לכך הייתה נעוצה בתקנון פיפ"א שדרש, כתנאי למתן תעודת סוכן, הפקדה בפיפ"א של ערבות בנקאית בסך 70,000 פרנקים שוויצריים כביטחון מפני רשלנות מקצועית של הסוכן המורשה. מי שהיה אז דומיננטי בייצוג שחקנים היו עורכי-הדין, שלהם הדבר מותר מכוח הסמכתם כעורכי דין. את השינוי סימן תיקון בתקנון פיפ"א שקבע, כי סוכן יכול להסתפק בביטוח אחריות מקצועית במקום אותה ערבות, עניין פשוט בהרבה, זול וקל יותר להשגה. מאז המהפך בתקנון פיפ"א גדל מספר הסוכנים המורשים בישראל במכפלה של עשר לפחות ואף את רף חמישים הסוכנים עברנו זה מכבר.
ההצפה של הסוכנים הביאה עמה כוחות רבים שלא התאימו לתפקיד החשוב. התברר עם הזמן, שלא כל סוכן אכן יכול היה לספק את הייצוג המקצועי הדרוש לשחקן כדורגל. פעמים רבות עד שהשחקן הבין שהוא מצוי בידיים הלא הנכונות, הוא התקשה לסגת אחורה גם מקום שבו השחקן הבין שההסכם שהושג עם הקבוצה, הוא לא בהכרח הטוב ביותר עבורו.
פעמים רבות נולדו סוכנים מטעם. כאלו שקבוצה מסוימת דחפה את שחקניה אל תוך ידיו המושטות. האינטרס של הסוכן במצבים כאלה היה לרצות את הקבוצה שסיפקה לו עבודה ולא את השחקן. במקרים אחרים היו סוכנים שקשרו קשר עם מאמנים מסוימים, במסגרתו הסכימו מאמנים לקבל שחקנים, שלא בהכרח תאמו את הצרכים המקצועיים שלהם. היחסים של המאמן עם הסוכן גברו במקרה הזה. על מה שעמד מאחורי זה ישנם סיפורים רבים.
אבל גם סוכנים שלא חיפשו דרכים עקומות, לעיתים, העדיפו יחסים טובים עם הקבוצה, שפעמים רבות משלמת בסוף את עמלת הסוכן במקום השחקן, מאשר לדאוג לאינטרס של השחקן. לא חסרים מקרים בהם סוכנים ייצגו מספר שחקנים מול אותה קבוצה, ולא ידעו להפריד בין עניין של שחקן אחד לשני וכך הותירו שחקנים רבים ללא ייצוג נאות ופעלו מתוך שיקולים אישיים.
השאלה אם בתוך כל הכאוס הזה, התרת המסגרת של הסמכת סוכני פיפ"א לא תגביר את האנרכיה בשוק ייצוג הכדורגלנים?
מצד אחד התשובה המידית היא חיובית. כפי שהקלת דרישות ההסמכה הביאה לבאלגן גדול בתחום, אין סיבה, לכאורה, שחוסר ההסמכה לא יגביר את חוסר הוודאות בתחום.
מצד שני יתכן שאותה תעודה, שבסופו של דבר לא היה קשה כל-כך לקבל, רק יצרה מצג מטעה בפני השחקן המחפש ייצוג. עמד מולו אדם עם תעודה רשמית של פיפ"א כי באפשרותו לייצג כדורגלנים. מה יכול להיות ברור ומשכנע יותר מכך, יכול היה אותו שחקן לומר לעצמו.
לכן דומה שאם יתקבל השינוי, כבר לא יוכל אותו מייצג להסתתר מאחורי התעודה. הקבלות היחידות שהוא יוכל להציג לשחקנים, אותם הוא מעוניין לייצג, יהיו ההישגים שלו והלקוחות האחרים, שיוכלו להמליץ עליו. כוחות השוק, הם אלו שיעשו את הסדר. שחקנים יהיו ערניים יותר לבדוק ולברר אחרי כל סוכן כזה לפני שימהרו לחתום עמו ולהתחייב לו. דומה שגם כוחם של עורכי-הדין בשוק יגדל בחזרה. שם, לפחות, עדיין יש הסדרה של המקצוע וכל שחקן מגיע לצורך הסכם ספציפי מבלי להיות מחויב בעתיד. ואולי מוטב שכך.