מרחיבים את השימוש בחתימה אלקטרונית. ועדת חוקה חוק ומשפט אישרה לאחרונה (14.11.2017) תיקון לצו חתימה אלקטרונית (קביעת תוספות לחוק), התשס"ב-2002 וביטלה שתיים מההחרגות שנכללו בו, שעוסקות בהסכמים בין בנק ללקוח ובבקשות לרישום שמוגשות לאגף רישום והסדר מקרקעין ובשטרי עסקה.
בפניה לוועדת חוקה בבקשה לאשר את התיקון, נימקה שרת המשפטים איילת שקד: "מאז קביעת ההחרגות, הצטבר ניסיון רב בשימוש בחתימות אלקטרוניות, ונמצא כי חתימה אלקטרונית מאושרת נותנת, במרבית המקרים, מענה מספק לתכליות החתימה – הזדהות החותם והעדה על גמירת דעתו ומתאימה להוות תחליף על גבי נייר".
לשכת עורכי הדין יוצגה בדיון על-ידי עו"ד דן חי, יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות. בדבריו בוועדה הדגיש עו"ד חי: "יש להקפיד להבהיר שההחלטה היום לאפשר חתימה אלקטרונית בהתנהלות מול לשכת רישום המקרקעין לא באה להחליף את האישור של עורך-הדין בעת החתימה על המסמכים, ולא באה לכרסם בתפקידו החשוב בעסקאות אלו". בהמשך לדברים אישרו נציגי משרד המשפטים כי אכן לא זו הכוונה והעברה של מסמכים חתומים בחתימה אלקטרונית תדרוש אימות שלהם על-ידי עורך-דין כבעבר, תוך שהן העורך-דין והן הלקוח יצטרכו להזדהות בהתאם לפרוצדורה של חתימה אלקטרונית מאושרת.
ביטול ההחרגה ביחס לבקשות לרישום או ביטול רישום מקרקעין יאפשר לבצע בחתימה אלקטרונית בקשות לרישום עסקה במקרקעין, בקשות לרישום או ביטול רישום הערות אזהרה, בקשות לרישום או לביטול רישום בית בפנקס הבתים המשותפים ועוד.
השינוי ביחס לחתימת הסכמים בין בנק ללקוח מתייחס למסמכים, כגון הסכם לתנאי עסק כלליים, הסכם פתיחת חשבון עו"ש וניהולו ועוד. בדברי ההסבר לבקשה לביטול ההחרגה ביחס לכך נומק: "על רקע ההתפתחות הטכנולוגית, וכן לנוכח העובדה כי בנק ישראל מפקח על ההסכמים שמציעים הבנקים ללוחותיהם, ובתוך כך קובע דרישות שונות שעל הבנק לעמוד בהם (כמו, למשל, דרישות אבטחה או הזדהות), נראה כי אין עוד מקום לשלול באופן גורף את האפשרות לחתום הסכמים כאלה באופן אלקטרוני".
השינוי, אם כן, יאפשר שימוש בחתימה אלקטרונית, רק כשהדבר אינו סותר הנחיות של בנק ישראל.
