לאחר שקיבל מסרונים לא מזוהים בעלי תוכן שיווקי למכשירו הנייד, נתקל עורך הדין שמואל דהרי בסירובה של חברת הסלולר לספק לו פרטים מזהים אודות השולח. בית המשפט לתביעות קטנות בטבריה נעתר לבקשתו וקבע (1.9.2019) כי "ספק המציג את מרכולתו על דוכני השוק הווירטואלי, מזמין במעשהו זה את קהל הנמענים לבוא אליו ולקשור עמו חוזה ומן הסתם – גם להכיר אותו ולהיוודע לזהותו."
האם "הלכת רמי מור" חלה גם על הודעות בעלות תוכן שיווקי המשוגרות באינטרנט או בסלולר? זו השאלה שעמדה בפני הכרעת בית המשפט בעניין זה. יוזכר, כי בפרשת רמי מור נקבע שספקית אינטרנט לא תחשוף פרטים מזהים של טוקבקיסט אנונימי כאשר נטען כי התבטאותו מהווה הוצאת דיבה. בית המשפט העליון קבע כי "האפשרות להתבטא באופן אנונימי היא חלק חשוב מחופש הביטוי", ולכן יש לשמר את מקלטי האנונימיות כחלק מתרבות הגלישה באינטרנט, בלעדיה ייגרע החופש במרחב הווירטואלי.
ספקית הסלולר תכמה את סירובה בהלכת רמי מור וטענה כי היא חלה בעניין זה ולכן אינה רשאית לספק לדהרי את פרטי השולח. בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי הלכת רמי מור אינה חלה במקרה הנידון, ולכן על חברות סלולר וספקיות אינטרנט למסור פרטים של ספק השולח באמצעותן הודעות השיווקיות. בית המשפט הבחין בין המקרים כשקבע כי "פרסומות לקידום מכירותיו של סוחר כלל אינן שייכות לחופש הביטוי. המטרה של פרסומת היא עשיית רווח כספי או קידום אינטרס אישי גשמי."
הרשם הבכיר מוהנד חליאלה קיבל את בקשתו של עוה"ד דהרי וחייב את חברת הסלולר להגיש לבית המשפט ולתובע את מלוא הפרטים המזהים של הספק אשר שלח את המסרונים השיווקיים.
ת"ק 16448-03-19
