בקיבוץ יגור רק רצו לעשות מסיבה. אלא שהודעה בקבוצת ה- ווטסאפ הפנימית של המארגנים, אשר דיברה על סלקציה לפיה "אבוטבולים, חודדות ושאר בני דודים ישארו בחוץ", דלפה לאחד מהאתרים ברשת ויצרה רעידת אדמה גדולה.
אחת הטענות שהועלו כנגד ההדלפה הזו הייתה, שהיה מדובר בהודעה אשר הועברה בתוך קבוצה קטנה ואינטימית בווטסאפ. כזו אשר אופייה מחיל עליה חובת סודיות בין החברים, מבלי שהדבר הוסכם ביניהם במפורש. האומנם?
החקיקה הישראלית מפגרת זה זמן רב אחרי הטכנולוגיה. כאשר חוקקו החוקים הרלבנטיים לסוגיה, אלו שעוסקים בהגנה על הפרטיות או לשון הרע, המחוקקים לא צפו פני עתיד. על ווטסאפ ודאי שלא שמעו. בחינתה של החקיקה הקיימת והחלתה על מצב הדברים שבפנינו, מובילה למסקנה שונה מזו שאליה הגיעו חברי הקבוצה בקיבוץ יגור, ולפיה לא חל הסכם סודיות ביו חברי קבוצה בווטסאפ או בפורום כזה או אחר ברשת, מבלי שהדבר הוסכם בבירור, במפורש או מכללא (במשתמע) בין הצדדים.
על-פי חוק הגנת הפרטיות ניתן ללכת אפילו צעד אחד רחוק יותר בעניין. כך קובע החוק כי שימוש בתוכן של מכתב, או כתב אחר, שלא נועד לפרסום, הינו מותר אם ניתנה רשות על-ידי הכותב או הנמען. בווטסאפ מספר הנמענים הוא כמספר חברי הקבוצה, מלבד הכותב. כך החוק מכשיר, הלכה למעשה, את ההעברה של תוכן הודעה שנשלחה בתוך קבוצה סגורה, ואפילו אם זו קבוצה פנימית של חברים קרובים.
מחד, ניתן לומר שהחוק הקיים מספק פיתרון נכון למצב. אין שום סיבה שנמען ימצא את עצמו מחויב, שלא בהסכמתו, לשמור בסוד כל דבר שקיבל. כך ניכר שסבר גם המחוקק עת שחוקק את חוק הגנת הפרטיות בשנת 1981, כאשר הכוונה אז הייתה בעיקר למכתבים שנשלחו והתקבלו באמצעות דואר ישראל. מנגד, יהיו כאלו שיטענו שמצב הדברים כיום, ברשת הסלולאר או האינטרנט, שונה ומחייב התאמה ופרשנות אחרת של החוק, לפיה אם נשלחה הודעה לקבוצה סגורה של אנשים ברשת כזו, תוכנה צריך להיות סודי וסגור בין חבריה.
ניתן להתווכח עם אלו הטוענים ששינוי חקיקה הוא הפיתרון הנכון. כנגד הטענה לחובת סודיות יהיו כאלה שיטענו ובצדק, שמי שחושש או שאינו מעוניין שדבריו יודלפו, אינו צריך להעבירם בלאו הכי למי שהוא לא סומך עליו. מעבר לכך, הניסיון בארצנו מלמד כי המתנה למחוקק שיאמר את דברו, סביר להניח שתיערך מספר שנים, במקרה הטוב, ואז, ממילא תתקדם הטכנולוגיה מספר צעדים נוספים. לכן, ספק אם זהו הפיתרון הנכון.
חוק הגנת הפרטיות מספק כלי נוסף שיכול להתאים לסוגיה. לפי החוק, הפרה של חובת סודיות הקשורה לענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע, מהווה אף היא הפרה של החוק. ראיה שתוצג בפני בית משפט תוך הפרה שכזו, תוכל להיפסל על-ידי בית-המשפט. נראה כי כאן טמון הפיתרון הנכון. לפני שיגור הודעה שאין מעוניינים שתודלף, רצוי לקבל הסכמה של הנמענים לשמור עליה בסוד, כאמור, באופן מפורש או משתמע. יתרה מכך, לפני שמקימים קבוצה בווטסאפ, רצוי לבקש מכל החברים בה להתחייב לשמירה על סודיות התוכן המופץ בין החברים בקבוצה. כך תושג הגנה, גם בלי התערבות חדשה של המחוקק.
