האם קטין שבתרמילו הוטמן מכשיר הקלטה על ידי אימו ייחשב ל"בעל שיחה", כמשמעותו בחוק האזנת סתר, באופן שמחריג את ההקלטות שביצעה אימו מהגדרת האזנת סתר. בית המשפט השלום בתל אביב-יפו השיב לאחרונה (01.01.2023) על שאלה זו בחיוב.
פסק הדין עסק בתובענה שהגיש ישי זייצב, בעליו של גן ילדים, כנגד אימו של קטין ששהה בגן, והיה תחת טיפולה של אימו של התובע ששימשה כגננת. הרקע לתביעה היה מספר פרסומים שפרסמה הנתבעת בפייסבוק, בהן היא מתארת את המתרחש בגן הילדים. זאת בהתבסס על הקלטות שהשיגה במכשיר הקלטה שהטמינה בתרמילו של בנה.
התובע טען כי אותם פרסומים עולים כדי לשון הרע כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע. בנוסף, טען לפסילת התמלול שהגישה התובעת מאחר וראיית התובעת הושגה שלא כדין ובניגוד להוראות חוק האזנת סתר. זאת בטענה שהקטין איננו צד לשיחה שהוקלטה ולכן אחד התנאים הדרושים כדי שהקלטת הנתבעת תתקבל כראיה על פי החוק אינו מתקיים. מנגד, הנתבעת טענה כי הפרסומים חוסים תחת ההגנות הקבועות בסעיפים 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע, ההגנה לפיה האמור אמת וההגנות הדורשות את רף תום-הלב ולכן לא ישמשו עילה למשפט.
בפסק דינו, השופט גיא הימן עסק בפרשנות המונח "בעל שיחה", כמשמעותו בחוק האזנות סתר. מתוך הפרשנות המרחיבה של ההלכה למונח זה, השופט קבע כי במקרה המתואר הקטין אכן צד לשיחה. זאת מאחר ושמו של הקטין הוזכר כמה פעמים בהקלטות וכי נכח בזירת ההקלטה, וכן מאחר והשיחה הוקלטה בידי אפוטרופסו של הקטין. על כן, קבע כי ההקלטה שביצעה הנתבעת איננה "האזנת סתר" אסורה כמשמעותה בחוק.
עיסוק פסק הדין באותן פעולות שנוקטים הורים החוששים מפגיעה בקטינים חסרי ישע במסגרות החינוך לגיל הרך, ובכך מדגיש את חשיבות הטיפול בסוגייה שעומדת במוקד השיחה בשנים האחרונות.
[ת"א (שלום ת"א) 49672-12-19 ישי זייצב נ' פלונית]
