מה היקף אחריותה של פייסבוק בנוגע לפרסומים המהווים פגיעה בפרטיות? בית המשפט השלום בתל אביב-יפו קבע לאחרונה (12.02.2023), כי יש לקבל באופן חלקי תביעה בגין פגיעה בפרטיות שהוגשה נגד פייסבוק, ולחייב את פייסבוק בהסרת הפרסומים.
פסק הדין עסק בתביעה שהגיש חיים אושקי, בעלים של חברה העוסקת בשיווק מוצרים, כנגד פייסבוק בגין לשון הרע, פגיעה בפרטיות ובקשה לצו איסור פרסום. הרקע לתביעה הוא דף פייסבוק שהוקם עקב פעילות זוגתו לשעבר של התובע, אשר נאבקה נגד מועדוני חשפנות והייתה פעילה ראשית בקידום חוק נגד צריכת זנות בישראל שנכנס לתוקף.
התובע טען, בין היתר, כי אותם פרסומים שהתחילו במטרה להכפיש את זוגתו לשעבר, היוו לאחר מכן מסע להכפשתו, לפגיעה בפרטיותו ולאיום עליו, על עסקו, על משפחתו ורכושו. זאת כאשר אותם פרסומים כללו תמונות שלו ושל זוגתו לשעבר יחד, פרטים על ילדותיהם וטקסטים המהווים איומים סמויים אך ברורים. עוד טען, כי הבסיס לאותן ההשמצות הינו הנחה שקרית, לפיה התובע הוא נוכל אינטרנטי המממן את הפעילות הפמיניסטית של אשתו.
התובע טען עוד כי פייסבוק התרשלה בכך שלא הסירה את הפרסומים נגדו, וכן את אותם הפרופילים המפרסמים. לכן, טען כי פייסבוק הפרה את חובת הזהירות ואחראית למלוא הנזק, שכן היקפו נבע מהתפשטות אותם פרסומים ברשת החברתית של הנתבעת. התובע עמד על כך שעל פייסבוק חלה חובה לבדוק פרסום כמו כלי תקשורת אחר, ולכן עליה היה לבצע בחינה על פי המבחנים העיתונאיים מהפסיקה. עוד טען, כי על הנתבעת לבצע בחינה על פי המבחנים העיתונאיים מהפסיקה, ומאחר שלא הראתה כל הצדק לפרסום כתובתו המקורית, הנתבעת אינה רשאית לפרסמה.
מנגד, הנתבעת טענה, בין היתר, כי טענות התובע חסרות כל בסיס משפטי, וכי היא למעשה מתווכת ביניים ניטרלית בפרסומים שפרסם אדם לא מזוהה בפלטפורמה שבבעלותה. עוד טענה התובעת, כי מאחר ואין כל סכנה הנובעת מפרסום כתובתו הפרטית של התובע, אין פסול בפרסומה.
בפסק דינו, השופט עדי הדר קבע כי יש לדחות את עיקר הטענות ביחס לתביעת לשון הרע ולקבל חלקית את התביעה בגין הפגיעה בפרטיות. בהחלטתו, השופט הדגיש כי יש להבחין בין כתובת פרטית לבין כתובת עסקים, וקבע כי על אף שהתובע גר בכתובת החברה שאותה הוא מפרסם, יש לקבל את טענתו, שכן סבר כי הנתבעת לא הוכיחה כל הצדק לפרסום כתובת מגוריו של התובע. עוד קבע, כי גם נתונים כלכליים בנוגע למקרקעין ושם זוגתו לשעבר של התובע מהווים פגיעה בפרטיות. כמו כן, קבע כי על פייסבוק היה להסיר את אותם פרסומים מיד כשדיווח התובע על כך, בהתאם לכלל של הודעה והסרה.
מכל האמור, בית המשפט קבע כי יש להסיר את הפרסומים לעניין כתובת מגוריו של התובע, שם זוגתו לשעבר ונתונים כלכליים לגבי מקרקעין, וכן קבע פיצויים לטובת התובע בגין הפגיעה בפרטיותו.
יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי יש לפצות את הנתבעת בגין הוצאות בגין דחיית תביעת לשון הרע. משכך, התוצאה בפועל היא כי אין לחייב את הנתבעת בתשלום הפיצויים, שכן הם נבלעים בסכום ההוצאות שפסק לטובתה.
[ת"א 72808-11-20 אושקי נ' Facebook Inc ואח' (12.02.2023)]
