27 באפריל 2024 21:27

השלום ת"א: האיזון שבין חסינות בתי המשפט לפרטיות הצדדים

האם פרסום פסק דין באופן שגוי במרשתת, כך שמופרת פרטיות מאן דהו, מהווה עילה לתביעה בגין פגיעה בפרטיות? בית משפט השלום בתל אביב דן לאחרונה (14.03.2022) בשאלה זו ממש והשיב עליה בשלילה.

ההליך דנן עניינו בתביעה כנגד מדינת ישראל, בכובעה כרשות המנהלת את בתי המשפט במדינה ואתר האינטרנט "נבו", המשמש כפלטפורמה לפרסום פסקי דין, בטענה לפגיעה בפרטיות התובעת.

פסק דין, שנפסק בהליך שהתנהל בדלתיים סגורות בין התובעת לבעלה, אושר לפרסום בהשמטת כלל הפרטים המזהים ממנו. דא עקא לא השומט מספרו וקישורו של הליך קודם שהתנהל בין התובעת ובעלה לקבלן, הליך פתוח לציבור, אשר באמצעות הקשה על הקישור המופיע בפסק הדין ניתן בקלות לאבחן את התובעת ובעלה.

ביהמ"ש חילק פסיקתו לשני חלקים האחד למול הנהלת בתי המשפט; השני למול אתר האינטרנט "נבו".

למול הנהלת בתי המשפט, דן השופט אילן בשאלה האם יש לסווג את פסק הדין שפורסם כהחלטה שיפוטית ולכן כחוסה תחת חסינות או שמא לא כך הדבר. בדיונו זה, פסק כנגד עמדת התובעת כי יש להפריד בין ההחלטה השיפוטית לפרסום תוך השמטת הפרטים לפעולת הפרסום עצמה.

את ההחלטה השיפוטית מצא בית המשפט מוגנת מכוח החיסיון המוקנה להחלטות בהליך השיפוטי. גם למול אתר "נבו" פסק ביהמ"ש בניגוד לטענת התובעת, בקובעו שהגם שפרסום פסק הדין בצירוף ההפניה לפסיקה המזהה עולה כדי פגיעה בפרטיות התובעת, עומדת לאתר "נבו" הגנת תום הלב לפי סעיף 18(2)(א) לחוק הגנת הפרטיות, שכן כיוון שקיבל האתר את פסק הדין בצירוף השחרות רלוונטיות כמו גם מיקום ההפניה בפסק הדין לפסיקה הנוספת וריבוי בעלי הדין שנמצאים בה, לא נראה שהיה על נבו לדעת על הפגיעה האפשרית בתובעת ובאפשרות לחשיפת זהותה.

בסיכום פסק דין דינו, קבע השופט אילן, שבהתייחסות לנסיבות המקרה תוך התחשבות בהשתהותה של התובעת, תוך תשומת לב לכך שהנהלת בתי המשפט לא עשתה דבר (דוגמת פניה למותב) בעת שהלינה התובעת, אזי התובעת אינה חויבה בתשלום ההוצאות, להבדיל חויבה התובעת בתשלום הוצאות המשפט למול "נבו".

[ת"א 7945-09-19 אלמונית נ' מדינת ישראל ואח']

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2024: משרד דן חי ושות' דורג שוב בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר

דירוג האיכות של מדריך dun’s 100 פרסם את דירוג משרדי עורכי הדין לשנת 2024. בתחום הסייבר המדריך דירג, את משרד דן חי ושות', שוב, תחת ...

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות

בעת האחרונה ישנה מגמה גוברת של בתי עסק הדורשים מהלקוח למסור מספר תעודת זהות לצורך מתן שירות, ולעיתים אף דורשים למסור צילום של תעודת הזהות ...

טיוטת מסמך מדיניות חדשה בנושא איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה

על רקע המגמה הגוברת בשימוש טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אשר נעשה על ידי ארגונים לצרכי בקרת נוכחות עובדיהם, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.02.2024) מסמך מדיניות ...

באירופה עובדים. ה-AI ACT אושר.

מאת : צוות דן חי הפרלמנט האירופי אישר (13.03.2024) את תקנות הבינה המלאכותית (AI ACT). המדובר בחקיקה הראשונה מסוגה בעולם ובאה להסדיר את הפיתוח ההפעלה ...
דילוג לתוכן