חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 חוגג בימים אלו 40. אבל מסיבת יום ההולדת הזו צריכה להיות מהולה בעצב רב על כך שמאז שחוקק, לא הותאם החוק לתקופה הטכנולוגית של היום. התיקון המקיף והרציני האחרון בחוק נעשה לאחרונה רק ב-1996. האינטרנט לא היה מול עיני המחוקקים אז.
אבל בצד המנחם ניתן למנות שלוש הצעות חוק שימתינו לממשלה הבאה לאחר הבחירות. משרד המשפטים מקדם בימים אלו שלושה תיקונים לחוק הגנת הפרטיות בשלושה נושאים: הרחבת סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), צמצום חובת רישום מאגרי המידע (תיקום מס' 14) והרחבת זכויות מושאי המידע (תיקום מס' 15). המטרה המרכזית של תיקונים אלו הינה לקרב את משטר המידע האישי של ישראל לזה התקף באירופה מאז מאי 2018.
מבין שלושת ההצעות, זו העוסקת בסמכויות האכיפה מקודמת ראשונה, לאחר שההצעה כבר הייתה "בשלה", ולאחר שכבר עברה בקריאה ראשונה בשתי כנסות, אשר לא הספיקו לסיים את הליך החקיקה, ועתה מקווים כי בכנסת ה-24 זה יקרה. גם ההצעה העוסקת בצמצום חובת הרישום כבר מוכנה לאישור ועדת השרים לחקיקה, בממשלה הבאה.
ההצעה השלישית, זו שאמורה לעסוק במרחב הזכויות שיש להעניק למושא המידע לצד הסדרה של נושאים נוספים, כמו שאלת הטלת חובת מינוי ממונה פרטיות בארגון או שימושי בינה מלאכותית, נמצאת עדיין בשלב העיבוד והכתיבה במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. המשרד עתיד להוציא תזכיר חוק בעניין בסמוך לאחר השבעת הכנסת ה-24. כבסיס לכך הוציא לפני מספר שבועות משרד המשפטים קול קורא להעברת הצעות לתיקונים שיש לעשות בחוק, והתזכיר אמור לקחת בחשבון את ההצעות הרבות שזרמו למשרד בעקבות קול קורא זה.
על כך שראוי לתקן באופן יסודי את חוק הגנת הפרטיות הישראלי, ניכר כי אין ויכוח. החוק התקבל בשנת 1981 ותוקן לאחרונה באופן מקיף בשנת 1996. ב-25 השנים שחלפו מאז התחולל מהפך דיגיטלי רחב, אשר החוק בישראל לא מתייחס אליו. הרעיון לתקן את חוק הגנת הפרטיות בהמשכים נולד עוד בתחילת העשור השני של שנות האלפיים, כשבמשרד המשפטים החלו לעבוד על התיקונים שמוצעים עתה. המחשבה הייתה שיהיה יותר קל להעביר בכנסת תיקונים קטנים יחסית, בהיקפם, מאשר תיקון אחד גדול. "לחברי הכנסת אין סבלנות לחוקים ארוכים", הסבירו במשרד המשפטים. בכנסת ה-18 קיבל הרעיון הזה תוקף. מי שהיה אז ראש ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת, דוד רותם המנוח, אכן דגל בקידומם של חוקים קצרים שלא גורמים לוועדה לעבודה קשה ומסובכת מדי.
מנגד, גורמים כמו המכון הישראלי לדמוקרטיה סבורים, שלא רק שעבודת תיקון חוק בחלקים לא תביא לתוצאה הראויה, אלא גם תביא לחוק שבנוי טלאי על טלאי. במכון מתפארים במסמך מפואר שהכינו, המציע חוק הגנת פרטיות חדש, וגם בנוסח מקוצר שלו, הדוגל בתיקון החוק הקיים. בכל מקרה לא בכמה שלבים. עתה נמתין לכנסת ה-24 כדי לראות אם המהלך של העדכון בשלבים יסתיים בצורה מוצלחת.
