אין מניעה לכרוך את קבלת דבר הפרסומת בהצטרפות למועדון לקוחות. כך עולה מפסק-דינה של השופטת אורנה סנדלר-איתן, שניתן לאחרונה (26.09.18) בבית משפט השלום בירושלים. פסק-הדין חידד את סוגיית ההסכמה לקבלת הודעות פרסומת כחלק בלתי נפרד מהצטרפות למועדון לקוחות תוך שהוא מסייג את קביעתו בכך שיש לתת תשומת לב מיוחדת לדרך ניסוח ההסכמה, מרכיב מרכזי וחשוב בהבנת הצרכן.
התובעים טענו כי הנתבעת שלחה אליהם מסרונים המהווים "דבר פרסומת", בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, המכונה חוק ה"ספאם". המחלוקת העיקרית בין הצדדים עסקה בשאלה: האם מילוי מספר הטלפון הנייד של צרכן פלוני, או בענייננו – התובע, בטופס ההצטרפות למועדון לקוחות של הנתבעת, מהווה ידיעה והסכמה מפורשת מצדו לקבלת מסרוני פרסומת על אף שהנוסח הינו עמום?
במקרה שבו עסקינן נכתב בטופס ההצטרפות כי "הפרטים האישיים מהווים הסכמה לקבלת מידע באמצעים הנזכרים לעיל". בית המשפט שוכנע כי הדין עם התובעים וקבע כי אין לראות בחתימתם על גבי טופס שכזה משום הסכמה לקבלת דבר פרסומת: "אמנם, קשה להעלות על הדעת דוגמא ל"מידע" העשוי להישלח לממלא הטופס אשר לא יבוא בגדרו של "דבר פרסומת", כהגדרתו הרחבה בחוק. עם זאת, מדיניות שיפוטית ראויה לא תותיר את הצרכן נטול הגנה אל מול ניסוחיו המתחכמים של המפרסם, המעדיף להותיר את כוונותיו מעורפלות, מטעמים מובנים", נכתב בפסק הדין.
בית המשפט מצא לנכון במקרה זה לאזן את יחסי הכוחות. מצד אחד ישנו הצרכן נטול הגנה באשר הוא ממלא את הפרטים ואינו מקדיש תשומת לב מרובה לכל פרט ניסוחי המופיע בטופס. מנגד עומד המפרסם אשר ניסוחיו מתחכמים, תוך העדפה להותיר את כוונותיו מעורפלות. הסכמה לקבלת דבר פרסומת אינה בהכרח הסכמה לקבלת "מידע", והנתבעת לא הוכיחה כי התובעים נתנו את הסכמתם מדעת וכנדרש לקבלת מסרונים פרסומיים באמצעות הטלפון הנייד. עוד הוסיפה השופטת סנדלר-איתן כי "הקפדה כאמור תושג אם נוסח "החוזה" המוצע לצרכן באמצעות הטופס האמור יהא נהיר וברור". המילה "פרסומת" מאותתת לממלא הטופס כי עליו לשקול אם ברצונו לקבל בהמשך מסרים שיווקיים ממארגן המועדון. המילה "מידע" איננה בבחינת איתות כאמור".
תכלית החוק היא מתן פיצוי שיגרום להרתעת הנתבע, תוך מתן תמריץ להגשת תביעות יעילות. על כן, קביעת הפיצוי אינה נשענת על שיעור הנזק שנגרם לתובע בגין ההפרה. אדרבא, ההנחה היא שלתובע נגרם נזק זניח בלבד, ויש לעודדו להגיש תביעה על מנת לסייע במיגור תופעת ה"ספאם" הפסולה. אין מניעה אפוא להגיש תביעות חוזרות ונשנות לפי החוק, ובלבד שאלה מוגשות בתום לב ומבוססות היטב.
לבסוף נפסקו פיצויים לטובת התובעים בסך של 600 שקלים לצד 100 שקלים הוצאות ושכר טרחת עורך-דין עבור כל הודעה.
(ת"א 64469-09-16)
