העתקת פריימים בודדים מתוך סרטון ופרסומם בפורמט אחר – לא תחשב תמיד כהפרת זכות היוצרים של היוצר. כך נקבע לאחרונה (3.5.215) בפסק דין שהתקבל בבית המשפט השלום בתל אביב על ידי השופטת הבכירה ריבה ניב.
התובעים, נועה לביא ורפאל ברבירו, הינם יוצריו של הסרטון ההומוריסטי "שיט שתל אביביים אומרים", שפורסם באתר ’יו-טיוב’ בחודש פברואר 2012. לאחר שצילום מסך שנלקח מתוך הסרטון צורף לכתבה שהתפרסמה בעיתון ’הארץ’, ואילו 6 תמונות נוספות פורסמו במדור הביקורת שבמגזין ’עכבר העיר’ המצוי אף הוא בבעלות העיתון, החליטו צמד היוצרים לתבוע בגין הפגיעה בזכות היוצרים שלהם.
לטענת התובעים, הפרסומים היוו העתקה פסולה של יצירתם, בגינה נפגעו זכות היוצרים שלהם ביצירתם וכן הזכויות הכלכליות שטמונות בה. בתגובה לכך טענה הנתבעת, כי היות והסרטון נוצר בהשראת סרטונים דומים אחרים שהופצו ברשת האינטרנט בעת ההיא, ספק רב אם התובעים כלל מחזיקים באי אילו זכויות בסרטון. העובדה שלא הוכח כי היוצרים השקיעו עבודה רבה או מאמץ ניכר ביצירתו, אך מחזקת נקודה זו, כך לדברי הנתבעת.
כמו כן, הנתבעת טענה כי לא נעשה כל שימוש בחלקיו המהותיים של הסרטון, אלא פורסמו תצלומי מסך אחדים בלבד, המהווים "פריימים" בודדים מתוכו, באופן השולל את הטענה להעתקה אסורה של היצירה. לבסוף טענה כי אפילו והתובעים יוכיחו כי קיימת להם זכות יוצרים בסרטון – וספק רב אם אכן כך הדבר – משום שצילומי המסך התפרסמו כחלק ממדור הביקורת בעיתון, תעמוד לימינה הגנת "השימוש ההוגן", הקובעת כי במידה ונעשה שימוש ביצירה כחלק משיח עיתונאי-ביקורתי – הדבר לא ייחשב להפרת זכות היוצרים של בעל היצירה.
השופטת דחתה את טענות התובעים, בהסבירה כי אין די בהצגת תמונות בודדות ואקראיות מתוך הסרטון על מנת שהנתבעת תחשב כמי שהעתיקה את יצירת התובעים, מקום בו צילום המסך עצמו – אינו מהווה חלק מהותי מן היצירה. יתר על כן ציינה השופטת, כי אפילו במידה והייתה מקבלת את טענות התובעים, היות והפרסומים נעשו במסגרת מדור ביקורת של העיתון והמגזין, יש לקבל את טענותיה של הנתבעת לשימוש הוגן ומותר ביצירה.
לטענת התובעים כי פרסום התמונות פגע להם באי אילו זכויות כלכליות, קבעה השופטת ניב כי שורת ההיגיון מחייבת דווקא כי פרסום התמונות מחוץ לכתליו של אתר שיתוף התכנים, יכול אך להגדיל את פוטנציאל מספר האנשים שייחשפו ליצירה. לבסוף, ציינה השופטת ניב כי אין היא מקבלת את טענת התובעים כי הנתבעים פרסמו את יצירתם במטרה להשיא רווחיהם ממנה. הנימוק שמצא לכך בית המשפט הוא, שהסרטון פורסם במסגרת אתר יו-טיוב המיועד לצפייה בתכנים חינמיים, עובדה שאינה מתיישבת עם כוונה להפקת גמול כלכלי.
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
לקריאת פסק הדין במלואו לחץ כאן
